משמאל: ג'רום פאוול וג'נט ילן | גטי
דעה
האם המדיניות המוניטרית הגלובלית תהיה אחידה ב-2022?
הפעם המדיניות תהיה הטרוגנית יותר: לא תהיה הליכה לריביות אפס והזרמות עתק של נזילות לשווקים, אבל גם לא בכיוון ההפוך – מרוץ אחר העלאות ריבית, וזאת עקב גל האינפלציה העולמי
אינני מקנא בבנקים המרכזיים בתקופה זו של השנה, אך יכול להיות שזו שעתם הגדולה ביותר. עיני כל נשואות אליהם ועם פתיחת 2022 בטוחים רבים כי נפל הפור והמדיניות המוניטרית העולמית, שהיתה מרחיבה, בשנים האחרונות (ובמיוחד בשנתיים שחלפו מפרוץ משבר הקורונה), תשתנה, השנה, לטובת מדיניות מרסנת הרבה יותר. זאת, כמובן, עקב גל האינפלציה העולמי, המתוקשר כל כך.
מדובר בתופעה חוצת גבולות. אפילו ביפן, היכן שהאינפלציה היא זיכרון רחוק, או משהו שלומדים בבתי הספר על משקים אחרים, חל שינוי. הבנק המרכזי, Bank of Japan, כתב בהודעת הריבית מהשבוע, כי מכלול הסיכונים לאינפלציה במדינתו מאוזן, ואף נוטה לעלייה. זאת לאחר קרוב לעשור שהסיכונים נטו בעקביות כלפי מטה.
במאמר מוסגר, האינפלציה במקומות רבים בעולם שוברת שאים של עשרות שנים. מספרית זה נכון וגם מתוקשר היטב, אבל: אנחנו לאחר שנים לא מעטות של אינפלציה נמוכה יותר (הייתי אומר, נמוכה מדי) וכבר שכחנו איך עד לא מזמן דברו על איך בכלל להביא להתאוששות של האינפלציה! זאת מחשש שאינפלציה נמוכה מדי, לתקופה ממושכת, תסב, בסופו של דבר, קשיים למגזר העסקי, כי כוח התמחור שלו, ומכאן הרווחיות, ילכו ויישחקו.
ימתינו לפני שיאמצו גישה מרסנת יותר
אז אני חושב שההפתעה של 2022 תהייה שבסופו של יום התוכניות הגורפות של הבנקים המרכזיים לרסן את המדיניות לא תצאנה במלואן לפועל.
אנו כבר רואים סימנים לכך. בסין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, הודיע במפתיע People's Bank of China השבוע על הורדה של הריבית! לא זו בלבד, נשיא סין שי ג'ינפינג הזהיר מפני גל מהיר של העלאות ריבית ברחבי העולם בשיחת וידאו לכנס בדאבוס. לדבריו, הדבר עלול להקשות על כלכלת העולם ולסכן את היציבות הפיננסית, תוך שמדינות מתפתחות יישאו ברוב הנטל. דברים בעייתיים על רקע אי השוויון הגובר בעולם. הדברים האלו עוד יהדהדו בשווקים בשבועות הקרובים.
נכון, יש גם גישות הפוכות, כגון זו של דרום קוריאה, שהבנק המרכזי שם, Bank of Korea, העלה את הריבית השבוע מ-1% אחוז ל-1.25%. בכך, שבה הריבית לרמתה מלפני פרוץ הקורונה!
וזו לדעתי הנקודה שתייחד את 2022. המדיניות המוניטרית הגלובלית לא תהיה אחידה – הליכה לריביות אפס והזרמות עתק של נזילות לשווקים – אלא גם לא בכיוון ההפוך – מרוץ אחר העלאות ריבית. הפעם, היא תהיה הטרוגנית יותר.
כמעט כל משק מתמודד כיום, בעצם, עם דילמה אחת: מחד, האינפלציה עולה. מנגד, לא ניתן להכריז ניצחון על זן האומיקרון האימתני, שאולי לא גובה קורבנות בנפש כקודמיו, אך לבטח משתק חלקים גדולים יותר של הפעילות הכלכלית, גם ללא סגרים רשמיים.
לראייה, מדד האינדיקטורים המובילים של ארגון OECD מצביע על התמנות קרובה של הריבאונד הכלכלי במספר כלכלות חשובות. לפי המדד לחודש דצמבר 2021, נצפית נפילה של המומנטום בקנדה, גרמניה, איטליה ובריטניה. יפן וגוש היורו עוד שומרים על יציבות, אך גם אצלן ניכרים סימני מיצוי. ארה"ב עוד צומחת, אך פחות מהמגמה ארוכת הטווח שלה. לגבי המשקים המתעוררים, ברוסיה נצפית התמתנות, סין מאבדת מומנטום וצומחת כעת פחות מהקצב לטווח ארוך, הודו יציבה ובברזיל מסתמנת תאוטה חדה!
זה לא תנאי פתיחה להידוק מדיניות גורף ואני חושב שבסופו של יום, הבנקים המרכזיים לא "יישכחו" את הגישה המאוד זהירה ויעדיפו בכל זאת להמתין לפני שיאמצו גישה מרסנת יותר.
בהקשר זה, תמיד אני מביא את הדוגמה הטובה ביותר לעניין זה: נגידת הפד בעבר, ושרת האוצר היום, ג'נט ילן, העלתה בשעתה, את הריבית פעם אחת (לאחר תקופה ממושכת שהיא הייתה אפסית), אבל אז המתינה שנה תמימה עד הפעם הבאה.
מכל מקום, כל בנק מרכזי יסתכל השנה על מה שקורה בחצר שלו ופחות ימתין לראות מה עושים אחרים. אפשר לראות את זה גם בגישה המבדלת של בנק ישראל בכל הקשור לרמת האינפלציה הנמוכה, יחסית, אצלנו.
זה יהפוך את שוק האג"ח העולמי לתנודתי מאוד, אך גם אטרקטיבי מאוד לסחרני היום. כמו אצל הבנקים המרכזיים, 2022 מסתמנת להיות גם השנה שלהם.
ולסיום, בדקתי מה קורה לתוכניות ולתחזיות של הפד על הריבית, במבט שנה קדימה, לעומת הריביות שהתממשו.
התוצאות מרתקות והשורה התחתונה היא שהריבית בסופן של כל אחת מהשנים 2017 עד 2021 היתה נמוכה יותר מהתחזית. כלומר, התחזיות נטו להיות מרסנות יותר מהריבית שהתממשה בפועל. גם היום הפד מעלה באגרסיביות את תחזיות הריבית לשנה הקרובה. האם גם הפעם הריבית תהיה, בדיעבד, נמוכה יותר? אני רואה סיכוי לא רע לתשובה חיובית לשאלה זו.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה