שר אוצר פופוליסט בחצי משרה פוגש משבר כלכלי. זה לא ייגמר טוב

כמעט במקרה: בזמן שהכנסת דנה במקרה הטרגי של פטירת נער עקב עישון סיגריה אלקטרונית, גילו חלק מנציגי הציבור וחלק גדול מהציבור כי שר האוצר של מדינת ישראל בצלאל סמוטריץ' חתם לפני כחודשיים על הצו להפחתת המס על המוצר המסוכן הזה.

גם הפעם, ההחלטה השערורייתית של סמוטריץ' - שיצרה שונות מול הסיגריה הרגילה לטובת האלקטרונית - נעשתה בניגוד מוחלט לעמדות הפקידות המקצועית: משרד הבריאות שהוא בעל המומחיות ורשות המסים שתמכה במשרד הבריאות.

1. זו לא הפעם הראשונה שסמוטריץ' יוצא נגד - או מתעלם בחוסר אלגנטיות - מהפקידות המקצועית הבכירה. למרות הזמן הקצר שהוא מכהן כשר האוצר, הרזומה שלו בתחום זה מרשים והוא כולל את ביטול המס על שתייה ממותקת וביטול המס על כלים חד־פעמיים. גם בשני המקרים האלו סמוטריץ' מתעלם מהעמדה המקצועית המשותפת לנתונים ולהמלצות הקיימות בכל העולם - וממשיך בשלו. במקרים אלו לא קשה להסביר מדוע נכון למסות את המוצרים ומדוע הם זכו לכינוי "מסי חטאים" - שכן ההיגיון שעומד מאחוריהם הוא כי מי שגורם נזק לעצמו או לסביבתו, צריך לשלם עליו. אחרת יתר משלמי המסים יצטרכו לממן את אותה התנהגות מזיקה באמצעות זינוק בהוצאות הבריאות. כלומר, המס אינו מיועד להעשיר את קופת המדינה אלא למנוע התנהגות צרכנית: ככל שיש פחות הכנסות ממסים מסוג זה, המס יעיל יותר.

צילום: שאול גולן

הדוגמה הבולטת ביותר היא הטלת מס על שתייה ממותקת. ישראל כבשה את המקום הראשון בעולם המערבי בכריתת גפיים בגין סוכרת - 17.6 מקרים ל־100 אלף תושבים פי 2.75 יותר מהממוצע ב־OECD. יתרה מזו, הפגיעה האנושה ביותר בגין אותה שתייה מזיקה היא בקרב החלשים והעניים ביותר כפי שעולה מהדו"ח האחרון של המכון לחקר מדיניות הבריאות. מסתבר כי שיעור השמנת יתר בקרב בני 15-14 הוא כפול בחמישון התחתון לעומת החמישון העליון.

גם במקרה של סיגריות אלקטרוניות, כאשר קוראים בעיון את הנתונים שהציגה ד"ר אפרת אפללו, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום הבריאות, מבינים שהפחתת המס היא פגיעה מכוונת בבריאות הציבור, לרבות בני נוער. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מבינים כי הפחתת המיסוי בשלושת המוצרים גורמת לפגיעה קשה בבריאות האוכלוסייה הכי פגיעה: חלשים, עניים, צעירים. התמריץ הכלכלי עובד בקרבם הכי חזק והכי יעיל- לטוב ולרע.

2. שיא החוצפה והציניות הגיע דווקא לפני שבוע כאשר סמוטריץ' עצמו "חגג" את "ירידת" האינפלציה מ־5.2% ל־5% - כאשר הגבול העליון הוא 3% וישראל בשיא אינפלציוני שלא נראה כאן מאז 2008 - ואף לקח קרדיט. "בעבודה נכונה מנצחים. יוקר המחיה הוא לא גזרת גורל!", הצהיר סמוטריץ'. הוא הסביר כי "האינפלציה היא המס הקשה ביותר המוטל על אזרחי ישראל והמאבק בה הוא המאבק החשוב ביותר ביוקר המחיה עבור אזרחי ישראל. מאז נכנסתי לתפקיד הצבתי כמטרה עליונה את גידור האינפלציה ושמירה על ערך הכסף". מתברר כי שר האוצר מצא את הדרך להיאבק באינפלציה: הפחתת מסים שמעודדים פגיעה בבריאות הציבור. בנוסף, הורדת מסים, במאקרו, כאסטרטגיה, היא פעולה אינפלציונית.

לסמוטריץ' יש תמיד סיבה מצוינת מדוע הוא מתנגש חזיתית מול המומחים בתחום שמפצירים בו לעשות בדיוק ההפך ממה שהוא עושה. בדרך כלל הוא טוען בפני הפקידים שהכל הוא פרי תוצר של לחצים פוליטיים מהשותפות ומההסכמים הקואליציוניים - כאילו היו אלו גזרת גורל. זה לא תירוץ מקובל ועל שר האוצר למצוא "פתרון יצירתי" כמו זה שהציעו לו פקידי האוצר בנושא השתייה הממותקת: תעשה מהפכה ותמסה את כל המזון והשתייה הלא בריאים.

ההתעלמות מההמלצה הזו לא מנעה ממנו לקחת קרדיט על ירידת מחירי הקולה הלא בריאה, הסכו"ם מפלסטיק שמזהם את הים ואת המזון שלנו והסיגריות האלקטרוניות שפוגעות בגופם ובמוחם של צעירי ישראל. סמוטריץ' מצא נוסחה: הוא לא "אשם" בתוצאות הרות אסון של המהלכים שהוא חתום עליהם אבל הוא כן "אחראי" על התוצאה הכלכלית שלה. מיותר לציין כי זו לא האסטרטגיה הממולצת גם לא על ידי הגופים הבינלאומיים כגון ה־OECD וה־IMF כדי להילחם ביוקר המחיה המופרז שהתפתח כאן מאז שנתניהו עלה לשלטון ב־2009. אלא ביצוע רפורמות מבניות כמו שקידמה הממשלה הקודמת.

לא צריך ללכת רחוק, רק לקרוא את הדו"ח האחרון של סוכנות הדירוג מודי'ס. שם נכתב מפורשות כי אחת הסיבות לכוונתם המקורית להעלות את דירוג האשראי של ישראל - מעבר לעודף התקציבי והפחתת יחס חוב־תוצר שהשאירה הממשלה הקודמת - הייתה "הרפורמות המבניות תומכות־דירוג שאנו צופים כי יישמרו, ואשר הינן תומכות בצמיחה בטווח הארוך". במודי'ס אף ציינו כי אותן רפורמות גם מסבירות מדוע תחזית הדירוג לא ירדה עוד יותר ל"שלילי".

3. סמוטריץ', כמיטב הפופוליסטים, בוחר בדרך הקלה: כאשר פקידי האוצר הציגו לו את הרפורמות שהיו מיטיבות עם כלל אזרחי ישראל, הוא חיבק אותן בחום, לקח עליהן קרדיט והתפאר בהן. ואז - ברח. הוא טייל בארה"ב - שם לא הסכימו לקבל את פניו אחרי שהבהיר כי זו הממשלה שצריכה למחוק את חווארה ולא האזרחים. מיד לאחר מכן הוא ערך עוד ביקור מיותר בצרפת שם פגע ביחסים הדיפלומטיים עם ירדן אחרי שהבהיר כי "אין דבר כזה עם פלסטיני", ובכך תרם תרומה משמעותית לבידוד הבינלאומי החריף ביותר שחוותה ישראל מתחילת עידן נתניהו השני.

סמוטריץ' נעדר במכוון מוועדות שרים לענייני חקיקה, שם חברי הקואליציה שלו פירקו לרסיסים את חוק ההסדרים - שאותו שיבח ובו התגאה - כאשר רוב הרפורמות המבניות המשמעותית "יורטו" אחת אחרי השנייה. הותרת הפטור ממע"מ על תיירים, ביטול אגרות גודש, הסרת ביטול הגדלת הטבת המס בקצבאות הפנסיה, פסילת ההתאמות הפיסקאליות - המנגנון שמבטיח כי לא תהיה התפרצות תקציבית ב־2024, קרן ארנונה - מעבר גבייה מרשויות חזקות לחלשות, וכמובן פירוק המונופולים - אותה רפורמת דגל במאבק הממשלתי ביוקר המחיה שהייתה אמורה להפחית את הריכוזיות בשוק מוצרי המזון ובכך להוריד מחירים לטווח ארוך.

אגב, היד עוד נטויה: התקציב וחוק ההסדרים עוד לא הגיעו לוועדות הכנסת ושם צפויות להימחק גם המעט שנשארו. זה לא מנע ולא מונע מסמוטריץ' להמשיך לדבר גבוהה גבוהה על הרפורמות שבפועל כבר הומתו.

4. כשמקלפים את הרטוריקה נשארים עם מעט מאוד ביצועים ושר אוצר בחצי משרה. לפי עדויות מגורמים בכירים באוצר, סמוטריץ', פשוט לא נמצא - לא פיזית ולא מנטלית. "ביום ראשון הוא בממשלה, בשני בכנסת ובחמישי במשרד הביטחון. רוב השבוע הוא לא כאן וכאשר הוא כן מגיע זה בדרך כלל בערבים. בשעה שש כזה. רוב הפגישות שהוא עושה הן פוליטיות ולא קשה לזהות את האנשים שעמם הוא נפגש. אם הוא קובע פגישה ב־11, אז יגיע באחת. הוא בלי שעון. זה לעומת ישראל כץ שהיה ישן פה במשרד ואביגדור ליברמן שהיה מגיע בשש בבוקר ויוצא אחרי חצות. סמוטריץ' לא נמצא כאן", מסכם אחד הגורמים, "זה לא מעניין אותו. לא המשרד ולא הכלכלה. מעניין אותו הביטחון".

ולראיה: שלוש ההודעות האחרונות שהוציא משרד האוצר בהקשר של השר היו סביב שלוש פגישות: הראשונה עם ראשי רשויות של עוטף עזה (מיגון), השנייה עם ראשי יישובים בצפון (קו עימות) והשלישית בשדרות (גם בנושא מיגון). ועוד לא התחלנו לדבר על מאמציו לקידום ההפיכה המשטרית שגוזלים חלק ניכר מזמנו. חוסר הפניות שלו חמור כפליים כי ניכר שהוא אינו בעל הכישורים הטבעיים, הידע והניסיון הנדרשים לתפקיד, דבר שרק מחריף את הסיטואציה. האוצר מופקר דווקא בתקופה הכי רגישה: כאשר מתחילים להתברר הסימנים למחזור כלכלי "משברי": שני המנועים העיקרים של המשק כבים. לפי נתוני האוצר, הנדל"ן בשפל שלא נראה כאן 21 שנה מאז האינתיפאדה השנייה. הנזקים הכבירים שנגרמו להייטק בתקופה האחרונה עוד לא נראים לעין אך גורמים בכירים בענף מדברים על משבר שלא היה כמותו מאז 2001 (משבר הדוט.קום). הסיבה: ההייטק הישראלי שמתבסס רובו ככולו (85%-75%) על הון זר עובד כעת על כספים של 2022-2021 ולכן המחסור פחות נראה לעין. אך אין זרימה של כסף חדש והיא נעצרה בפועל. גם בגלל הריבית העולה אך גם בגלל ההפיכה המשטרית שמרחיקה את המשקיעים הזרים.

5. שני אלמנטים שמאפיינים משטרים פופוליסטיים באים לידי ביטוי בשיא עוצמתם אצל סמוטריץ'. הראשון, בדומה לבן גביר, הוא רוצה להצליח בשיטת ה"זבנג וגמרנו". הפופוליסט עובד לטווח הקצר והמיידי, הוא פחות מאמין ב"אבולוציה" אלא ב"רבולוציה". האלמנט השני הוא הסלידה מ"מומחים". גם כי הם מזוהים עם ה"אליטה" ושאר "אויבי העם" שמסתירים את מטרותיהם הפוליטיות. הדוגמה החזקה ביותר התקבלה לפני ימים בודדים כאשר סמוטריץ' גימד לחלוטין את הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס והסביר כי שם "לא מבינים" את מערכת המשפט בישראל. זאת, אף שברור כי נציגי סוכנות הדירוג דיברו עם כל הגורמים במשק הישראלי לפני כתיבת הדו"ח. האם אף אחד לא מבין? האם גם פקידי הבריאות ואיכות הסביבה לא מבינים בסיגריות אלקטרוניות ובכלים חד־פעמיים? לכן המינויים של הפופוליסט הם לפי קשרים ולא לפי כישורים. המומחים נבחרים לפי מידת הנאמנות והזדהות פוליטית. בנוסף, שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים בכלכלה הישראלית לא מאוישים במינויי קבע. כדי להקטין התנגדות מקצועית עדיף להתמודד עם ממלאי מקום שצריכים את השר להפוך למינוי קבע. סמוטריץ' מכהן כשר אוצר כבר 120 ימים ושורת המשרות הבכירות בסקטור הציבורי־כלכלי שאינן מאוישות היא אסטרונומית.

אלו חדשות רעות מאוד לאזרחי ישראל. והבעיה רק תחריף: אחרי הביצועים "המרשימים" והאמירות "המכוננות" של סמוטריץ' לא בטוח שמומחים בעלי מוניטין ירצו לעבוד עם שר אוצר שלא סופר אותם. כמו גם בהתייחסותו לחוות הדעת של הכלכלנית הראשית שירה גרינברג ושל הממונה על התקציבים יוגב גרדוס סביב ההשלכות הכלכליות הרות האסון של ההפיכה המשטרית על המשק הישראלי.

מי שחשב שהנציג האולטימטיבי של "פורום קהלת" בפוליטיקה הישראלית יעשה סדר בכלכלת ישראל וינקוט מדיניות כלכלית ליברטריאנית אך מסודרת, מוסדרת, עקבית והגיונית קיבל שר בחצי משרה שיוקר המחיה ושמירה על תקציב המדינה הם הדבר האחרון שמעניין אותו.