"מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות אחרת בשוק התעסוקה"

החוסן של מדינת ישראל נגזר באופן בלתי מבוטל ממצב הכלכלה המקומית אשר לאורך שנים מוכיחה יציבות ואיתנות, על אף המשברים הרבים שאירעו בשנים האחרונות. אולם, נשאלת השאלה האם המלחמה היא 'אירוע' אחד יותר מדי שיכול לפגוע ביציבות המרשימה שישראל מגלה מזה עשורים בתחום הכלכלי? מלחמת 'חרבות ברזל' מגיעה אחרי שלוש שנים שבהן חוותה הכלכלה המקומית משברים שאירעו בעקבות אירועים גלובליים, כולל מגפת הקורונה על השלכותיה השונות, ומלחמת רוסיה - אוקראינה שמשפיעה, ועוד תשפיע רבות על סדרי העולם בכלכלה העולמית, וגם אירוע מקומי משמעותי בדמות הרפורמה המשפטית אשר טלטלה את הכלכלה המקומית. אירועים אלו פגעו בכלכלה הישראלית שנחשבה עד לפני כשנה וחצי לאחת החזקות בעולם. הלחימה הנוכחית שצפויה להגדיל את הגרעון התקציבי, תוך הפחתה ניכרת של הכנסות ממיסים לעומת הוצאות גדולות על תחום הביטחון, ישפיעו באופן משמעותי על כל אחד ואחת מאזרחי ישראל. אמנם בשעה שהתותחים רועמים ובשעה שאזרחי ישראל וכוחות הביטחון מחרפים נפשם על הגנת המולדת, הנושא הכלכלי הופך למשני, אך ברור לכל שעם סיום הלחימה יהיה צורך להתמודד עם ההשלכות הכלכליות שיגיעו לכמעט כל בית בישראל.

על רקע הדברים הללו, קיום שגרת עבודה הופך לאירוע אסטרטגי. הנעת המשק הישראלי בשעת חירום והמשך ייצור ותפעול הכלכלה הישראלית הינם אינטרס עליון שיסייע למדינה להתאושש מהמלחמה ברמה הכלכלית. מדובר על משימת על שנתקלת בלא מעט קשיים אובייקטיביים, אך גם רגולטוריים, שיש צורך למצוא להם פתרונות יצירתיים ומידיים – כולל בדמות פיצויים והזרמת כספים מבוקרת - כדי לאפשר למשק להניע את גלגלי הכלכלה הישראלית ולרכך את הפגיעה בכלכלת המדינה.

וכך, אתמול, לרגל פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום דיני העבודה, התאספו בכירי הענף בכדי להציף את נושאי העניין המרכזיים המתרחשים בתחום בעת הזאת. עורכי הדין הציפו את הקשיים שדורשים מענה בפניו של ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה, ונוצר דיון מרתק שמטרתו לקדם את העובדים והמעסיקים במשק ואת המשק עצמו. במסגרת הפורום, דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי: מתווה החל"ת, עובדים שנקראו למילואים, הליכי אכיפה של זרוע עבודה בתקופת המלחמה וביום שאחרי, אפשרויות חדשות להבאת עובדים זרים לישראל, מעסיקים בזמן מלחמה - סוגיות בוערות, התבטאות עובדים ברשתות החברתיות בעת מלחמה, זכויות עובדים בשעת חירום ויחסי עבודה בשעת חירום, "המלחמה היא אירוע שהינו גם בעל השפעה משמעותית על כלכלת ישראל. עסקים רבים לא פעילים, ישנה ירידה משמעותית בצריכה הפרטית וכן צמצום חד בהיקף התעסוקה. יחד עם זאת, ישראל נכנסה למלחמה עם נתוני מאקרו טובים: יחס חוב תוצר נמוך, גירעון נמוך ואבטלה נמוכה", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה אנליזה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט, "יציבות המשק והעסקים תלויה כעת רבות במתווה הפיצויים. המשק הישראלי כבר הוכיח בעבר חוסן בעתות משבר, ואין ספק שההירתמות המשמעותית הן בקרב המגזר העסקי והן בקרב הציבור הרחב הינה עדות נוספת לכך״.

בפורום השתתפו עורכי דין בכירים רבים בתחום דיני העבודה: עו"ד אורלי ג'רבי, שותפה, מחלקת דיני עבודה, HERZOG, עו"ד אייל צורף, מייסד, צורף ושות' עורכי דין, עו"ד איריס אלמוג, בעלת המשרד, איריס אלמוג משרד עורכי דין, עו"ד אנה בלאו, שותפה מייסדת, בלאו אהרן מועלם ושות', עו"ד דגנית לפידור-זינגר, ראש מחלקת דיני עבודה (משותפת), אגמון עם טולצ'ינסקי, עו"ד, דפנה אזולאי רגב, מייסדת ובעלים, אזולאי-רגב משרד עו"ד, עו"ד הדס רקח דביר, שותפה, שבלת ושות', עו"ד הלית שמחוני, ראש מחלקת דיני עבודה, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד חיה שפיגל, מנהלת משותפת - מחלקת דיני עבודה, ש. פרידמן אברמזון ושות', עו"ד יעל בן נעים , מנהלת מחלקת דיני עבודה, FWMK – (פירט וילנסקי מזרחי כנעני), ישראל אוזן , מנכ"ל, משרד העבודה, עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה, וקסלר ברגמן ושות, עו"ד מורן פרידמן, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה, פישר (FBC & Co.), עו"ד מיקי אילון, מוביל תחום דיני עבודה, גורניצקי GNY, עו"ד נטע ברומברג, שותפה ראשת מחלקת דיני עבודה, ברנע ג'פה לנדה, עו"ד נעה בר שיר, שותפה מחלקת דיני עבודה, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, עו"ד סיגל פעיל, מייסדת, סיגל פעיל ושות', משרד עורכי דין, עו"ד רבקה ורבנר, ממונה ראשית על יחסי העבודה, משרד העבודה, עו"ד עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן, עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד, דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס, עו"ד ענבל פלמור דורי, שותפה, אפרת דויטש ושות' משרד עורכי דין, עו"ד ענת בש, מייסדת ובעלים, ענת בש משרד עורכי דין, עו"ד קליה קליין, ראש מחלקת דיני עבודה, פרל כהן צדק לצר ברץ, עו"ד רותי בודוביץ סגיר, שותפה, ש. הורוביץ ושות', עו"ד רמי לנדא, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה, מיתר I עורכי דין , עו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי, שותף וראש מחלקת דיני עבודה, ליפא מאיר ושות׳, שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר האופנה וההסעדה, עו"ד שיר-אל נקדימון, שותפה, לוי אטינגר נקדימון – משרד עורכי דין ונוטריון, עו"ד שירה להט, שותפה מובילה, דיני עבודה , Arnon, Tadmor – Levy, עו"ד שני אשכנזי, מנהלת מחלקת דיני עבודה, עמית פולק מטלון, עו"ד תומר הדס, שותף מייסד, הולין-הדס משרד עורכי דין, עו"ד תמר גולן, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה, משרד עורכי דין פירון.

צילום: יח"צ

האם המדינה עושה מספיק ונותנת מענה לאתגרי העבודה במשק בתקופה הנוכחית?

ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה פירט חלק מהפעילויות שמבצע משרד העבודה כדי להתמודד עם האתגר המשמעותי שבפניו עומד המשרד, והמדינה כולה, “משרד העבודה פועל בימים אלה בכמה מישורים מרכזיים על מנת להעניק יציבות למשק בתקופה זו, ולתת מענים מהירים לשוק העבודה ולעובדים בישראל. החל מהיום הראשון ללחימה, שר העבודה יואב בן צור הפעיל מנגנון שמלווה אותנו מדי יום שעוסק בבקשות של מפעלים חיוניים, הוצאת צווי ריתוק, פטור ממילואים לעובדים חיוניים וכו'. במקביל אנחנו מפעילים מנגנון רגולטורי שפועל כל העת כדי לתת מענה למצב המשתנה בשוק העבודה הישראלי. נכון לשבוע שעבר, ישנו מחסור של כ – 760.000 עובדים, כלומר, כ - 18% מכוח העבודה בישראל - מושבת. אנחנו אמונים על דיני העבודה בישראל ויש הבדל משמעותי בין חוק העבודה בימי שגרה בו מעוגנות זכויות רבות של עובדים, לבין חוק העבודה בזמן חירום בו אנחנו מתמודדים עם מצב מחסור כבד בידיים עובדות. ההשפעה של המחסור בעובדים הינה דרמטית ומייצרת פערים רבים בתפקוד המשק. ישנם גם ענפים שנפגעו באופן מהותי מהמצב הנוכחי, כמו ענף התיירות והאירועים, וכדי לצמצם את הפער שמאתגר את תפקוד המשק הפעלנו מנגנונים רגולטורים, כגון, הארכת היתר עבודה ל 14 שעות ביום ו 25 שעות בשבוע כדי שהמשק יעבוד בתפקוד מירבי.

כעת, משרד העבודה מתמקד במתווה של חבילות תמריצים כדי לעודד אנשים בחל"ת ומפונים להצטרף לשוק העבודה, הקמנו יחד עם משרד האוצר מנגנון שמייצר התערבות ממשית בשוק התעסוקה באמצעות חבילת תמריצים על מנת לעודד חזרה לשוק העבודה, בדגש על ענף החקלאות והבניין בו חסרים עובדים רבים. התמריץ ניתן הן לעובד והן למעביד ומייצר מנוע שבו כולם מרוויחים".

מנגד, שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר האופנה וההסעדה, הביע חוסר שביעות רצון מהאופן שבו הממשלה בכלל, ומשרד האוצר בפרט, מתנהל באירוע המלחמה שפוקד את ישראל, "יש הבדל דרמטי בין הקורנה למשבר הזה. בקורונה פגשנו מנכ"לים מאוד מנוסים, פקידים מיומנים. הפעם התחלפה ממשלה, ישנם שרי אוצר חדשים. פגשנו אנשים לא מיומנים ולא מתאימים לתפקידים שאותם הם מבצעים, הם לא יודעים להתרומם לגודל השעה. יש כאן אירוע חוסר ודאות על סטרואידים, אם הידע שלך קיים - אז היכולת שלך להתרומם היא פחותה. המתווה שהוצע ע"י שר האוצר הוא עלוב ופתטי, יש כאן דיאלוג מאוד נוקב, אנחנו באנו עם דרישה מהממשלה לייצר מנגנון העסקה גמיש, לא חל"ת. שר האוצר כתב את הדיבר ה-11 ולא רצה לשנות אותו. יש איזה "פיל" בחדר משרד האוצר שהעסקים הם שקרנים – "למה שניתן להם כסף? אנחנו חושדים בהם", זו התפיסה של האוצר. אני אמרתי לראש הממשלה תחזיר למודל "הסאקרים": איש עסקים שרוצה לפתוח עסק לוקח הלוואה - אם הוא מצליח אז המדינה לוקחת מיסים. תפיסת העולם של משרד האוצר אומרת שבענף יהיו הרבה עובדים מיותרים, ונוציא את העובדים לחל"ת. ישבנו עם גיליון אקסל והניחו הנחת עבודה הזויה: מי שמנהל חנות בגדים ילך לעבוד בבנייה או בקטיף. התפיסה המעוותת של האוצר כדי שייצאו לחל"ת ויופנו לענפים אחרים. יש כאן פער בין התיאורטי למעשי והוא הזוי".

הנושאים המשפטיים המרכזיים שעולים מהשטח בתחום דיני העבודה

עורכי הדין שהגיעו לפורום הסבירו אילו מקרים משפטיים מאפיינים את חמשת השבועות האחרונים, מה הם הבעיות שעולות מהשטח, וכיצד ניתן לתת מענה משפטי הוגן וחוקי לאותם אתגרים. אחד הנושאים המרכזיים שעלו לדיון הינו חופש הביטוי, וזאת על רקע אמירות של עובדים הקשורות ללחימה, כולל כאלה שתמכו בחמאס, "לכל אדם ועובד בישראל עומדת הזכות לחופש ביטוי שהיא עקרון יסוד חוקתי בדמוקרטיה. נושא חופש הביטוי של עובדים בתקופות ביטחוניות הגיע מספר פעמים לבית הדין לעבודה והפסיקות לא היו אחידות", הסבירה עו"ד רותי בודוביץ סגיר, שותפה, ש. הורוביץ ושות', "כך בעוד שבעבר, בכל הנוגע להתבטאות שיכולה להתפרש כתמיכה בטרור נעשתה הבחנה בין הבעת דעה מפורשת (כתיבת פוסט) ובין לייק בלבד או שיתוף דעה של אחר; הבחנה בין מי שעובד בשירות הציבורי לבין עובד בחברה פרטית; והבחנה האם הביטוי הפוגעני נעשה במסגרת העבודה או במסגרת פרטית. הרי שכיום, לאחר הטבח הנוראי מיום 7.10.2023, אני חושבת שהלך הרוח הכללי בחברה ובמקומות עבודה הוא אפס סובלנות כלפי מי שמפרסם – במפורש ואף במשתמע גילויי תמיכה באויב או גילויים שיכולים להתפרש ככאלה (כגון התבטאויות נגד חיילי צה"ל, הבעת צער על פגיעת האזרחים בעזה) וזאת גם אם מדובר בפרסום בודד ואף במסגרת פרטית. ביטוי לחוסר היכולת שלנו כחברה להכיל בעת הזו כל סוג של הבעת אי אמון או הזדהות עם ארגון טרור ניתן לראות גם בהתבטאויות פומביות מצד נציבות שירות המדינה והפרקליטות מחד, אך גם בהתבטאויות של הסתדרות העובדים שפרסמה נייר עמדה לפיו עובד שהביע עמדה נגד המדינה, הרי שמדובר בעילה לגיטימית לפיטוריו אשר אינה חוסה תחת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אני סבורה שהלך הרוח הנוכחי של החברה ישפיע גם על הפסיקות העתידיות כאשר מקרים אלו יגיעו לבתי הדין והדבר יקבל ביטוי במערכת האיזונים והבלמים בכל הנוגע לחופש הביטוי ביחס למלחמה."

גם עו"ד עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן התייחס לתמורות המתרחשות בחופש הביטוי בישראל על רקע הלחימה, "נושא התבטאויות עובדים ברשתות החברתיות מציף את הפערים בין ההיבט המשפטי לבין ההיבט החברתי, התרבותי והניהולי, יש כאן פער. הנושא בא לידי ביטוי כיום גם בתיקון לחוק המאבק בטרור אשר פורסם אתמול, ואשר קובע כי בנסיבות מסוימות צריכה של פרסומים של אגון טרור תהווה עבירה פלילית. למעסיקים במגזר הפרטי יש מגבלות בנושא הדין המשמעתי אבל ההמלצה שלנו היא ללכת בעקבות שירות המדינה - במאי 2021 פורסם חוזר המפרט את הקריטריונים לטיפול משמעתי בהתבטאויות פוגעניות. אפשר להשתמש במסמך הקיים, לבצע בו התאמות ולייצר קוד התנהלות ברשתות, או קוד אתי לחברה. הדבר הנפוץ בחברות גלובליות. כך יהיה ניתן להשתמש בקוד כפלטפורמה לטיפול בנושא זה, כמובן תוך הפעלתו בצורה שוויונית כלפי עובדים שמתבטאים בצורה כזו או אחרת".

עו"ד רמי לנדא, ראש מחלקת דיני עבודה, מיתר עורכי דין, הסביר כי "הזכות הכמעט קדושה לחירות הביטוי, נמצאת במבחן בימים אלה של מלחמה, לאור התבטאויות, שלעיתים נראה כי הן חורגות מגבולות השיח. על מעסיקים לגלות איפוק אל מול התבטאויות, אשר נמצאות מחוץ לקונצנזוס, ולזכור כי חירות הביטוי נועדה להגן דווקא על עמדות מקוממות ובלתי מקובלות, כאשר דעות שבקונצנזוס אינן זקוקות להגנה. יחד עם זאת הזכות אינה בלתי מוגבלת והמגבלות שורטטו הן על ידי פרקליטות המדינה בהנחיות בנוגע להעמדה לדין בגין התבטאויות והן במאמר שנכתב על ידי 11 אקדמאים מתחום דיני עבודה. מעסיק יכול לפעול נגד התבטאויות המצדיקות במישרין או בעקיפין טרור, מגמדות את אירועי ה-7 באוקטובר או מכחישות אותם. התבטאויות כאלו עלולות לפגוע בסביבת העבודה ולהציב קשיים לעובדים אחרים בארגון. במקרי גבול יש להעמיד את העובדים על חומרת הדברים ולהסביר את הקושי שהדבר מציב בפני עובדים אחרים בארגון".

כידוע, מאות אלפי ישראלים מגוייסים בימים אלה לשירות מילואים פעיל, עובדה המשפיעה על שוק העבודה, "הרשויות הבינו שיש גיוס מילואים נרחב ובהחלט התגייסו לתת מענה למשרתים", אמרה עו"ד מורן פרידמן, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה בפישר (FBC), "כך, למשל, בביטוח לאומי התגמול לחיילי המילואים הוגדל והמנגנון להחזר התגמולים למעסיקים עבר תהליך ייעול. לפיכך, המעסיקים כיום אינם צריכים להמתין לקבל החזרים בסוף התקופה אלא יכולים לקבלם על בסיס חודשי. כך מגיע סיוע הן למעסיקים והן למשרתים. בנוסף, רשות המיסים הודיעה כי היא זוקפת שווי רכב לפי החלק היחסי של החודש. המשמעות היא שחייל מילואים יכול להשאיר את רכב החברה שלו בשטח הכינוס, להודיע על כך למעסיק, ושווי הרכב ייזקף רק עד לאותו תאריך בחודש, וניתן לעשות זאת גם רטרואקטיבית. זו התחלה מצוינת, ואני סבורה כי ראוי שייעשו צעדים נוספים בכיוון זה".

עו"ד דגנית לפידור-זינגר, ראש מחלקת דיני עבודה (משותפת), אגמון עם טולצ'ינסקי התייחסה גם היא למציאות החדשה שנוצרה בעולם העבודה כתוצאה מגיוס המילואים הנרחב, ועל הצורך שמציאת פתרונות, כמו למשל תשלום דמי אבטלה, לעובדים, ובעיקר עובדות, שאינן יכולות להגיע לעבודה כי הן נשארות עם ילדיהן, "מנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי 97% מהאנשים שבני ובנות הזוג שלהם במילואים הן נשים והשאר גברים. כתוצאה מכך, הלכה למעשה, בעיקר נשים נותרו לטפל בילדים ולשמור, ככל הניתן, על שגרת חייהם. בהעדר פתרונות ראויים לשילוב של עבודה וטיפול בילדים, הן עלולות להיפגע כלכלית, ככל שיאלצו להקטין את היקף משרתן או להתפטר בשל הצורך לטפל בילדיהם בזמן שבן זוגן נעדר מהבית לתקופה ממושכת. במצב זה כשאנו נמצאים במלחמה, היה נכון להרחיב את הזכאות לקבלת דמי אבטלה גם לבת זוג של עובד השוהה בשירות מילואים המבקשת לצאת לחופשה ללא תשלום ביוזמתה, בתקופה שבה בן הזוג שוהה במילואים והיא נושאת באופן בלעדי בטיפול בילדים. בהצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה- חרבות ברזל) נדונה האפשרות לשלם דמי אבטלה לבן/בת זוג של עובד השוהה בשירות מילואים אשר יוצאת לחל"ת מיוזמתה, בתנאים שפורטו בהצעה. בחוק הסיוע הכלכלי אשר פורסם ביום 9.11.2023 הושמטה אפשרות זו. לדעתי השמטת אפשרות זאת פוגעת בעובדות והיה נכון לכלול בחוק אפשרות זו ולתת לעובדת את הזכות לבחור האם להמשיך לעבוד או האם לצאת לחל"ת ולקבל דמי אבטלה בתקופה שבה בן זוגה נמצא במילואים".

עו"ד שירה להט, שותפה מובילה, דיני עבודה, במשרד ארנון, תדמור-לוי, התייחסה לסוגיה שעד כה נשארה מתחת לרדאר, אך מתברר כי מעסיקה חברות בישראל, ובמיוחד את הגלובליות מביניהן: נשיאת נשק במקום העבודה. לדברי להט, "בין אם מדובר בעובדים שנקראו לשירות מילואים ו'קופצים' למשרד עם הנשק, או בבעלי רישיון לנשק שכעת נושאים את נשקם גם לעבודה - כמות הנשק במקומות העבודה בימים אלה גבוהה מתמיד, מה שמחדד עוד יותר את הבדלי התפיסות בין המעסיקים המקומיים לגלובליים". להט הסבירה כי "בחברות גלובליות המדיניות אוסרת על כניסה עם נשק למקום העבודה, כחלק מהתפיסה שלהם את מקום העבודה כמרחב בטוח. בעיקר בחברות אמריקאיות, הסתובבות עם נשק עליך נחשבת משהו מאוד אלים ופחות מקובל. לעומתן, יש חברות ישראליות שדווקא מעודדות את העובדים להגיע עם הנשק האישי שלהן למקום העבודה. הדבר גורם לכך שפונים אלי הלקוחות, המעסיקים, ושואלים מה הם יכולים או לא יכולים לעשות", סיפרה להט, "כשהקביעה שאסור להיכנס עם נשק לשטח החברה יכולה להיות מאוד בעייתית בקונוטציה ישראלית בכלל ובזמן מלחמה בפרט: הן ביחס למשרתים במילואים, והן לאור כך שהדבר מקשה על תנועתם של עובדים המתגוררים באזורים נפיצים יותר מבחינה בטחונית." בהקשר זה הסבירה להט, "קיימים נהלים מחמירים באשר לאופן הפקדת נשק והצורך לקבל ייעוץ מקצין בטיחות, שהם בגדר חובה על המעסיק ולכן חשוב להיות מודע אליהם".

גם נושא החל"ת מעסיק מאוד עובדים ומעסיקים בתקופה הנוכחית. עו"ד שבי מיכאלי, ראש מחלקת משפט העבודה ויחסי העבודה במשרד ליפא מאיר ושות' התייחס לאפשרות של מעסיק לכפות על עובד חל"ת בזמן מלחמה. "מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות אחרת בשוק התעסוקה והכללים הרגילים של משפט העבודה אינם יכולים להיות תקפים במלוא הכוח. משפט העבודה מחייב את המעסיק כמו גם את העובדים לתום לב ולהגינות מיוחדים, שאף צד לא ינצל לרעה את המצב". לדבריו, "כעיקרון חופשה ללא תשלום כפופה להסכמה בין המעסיק לעובד, שכן מדובר בשינוי מהותי בתנאי העבודה. עם זאת, בנסיבות חריגות וקיצוניות ניתן לומר כי עובד שיסרב לצאת לחל"ת מנצל את זכותו לרעה בחוסר תום לב ולכן ניתן לכפות עליו יציאה לחל"ת". עו"ד מיכאלי מוסיף כי "לא כל האטה או הפחתה בהיקף העבודה מאפשרת למעסיק לכפות חל"ת על העובד, ובכל מקרה הוא מחויב לשקול אופציות נוספות, בטרם החלטה על כפייה של חל"ת. חשוב לומר שבקרב המעסיקים קיים חשש שעובדים ינצלו את המצב לרעה בסירובם לחל"ת, שאז יקבלו שכר מבלי לבצע עבודה. על כן, במקרים קיצוניים כגון מלחמה, כאשר המעסיק מוכיח שאין ביכולתו הממשית להעסיק את העובד, הוא יכול לכפות חל"ת, שכן במקרה כזה עובד שמסרב לצאת לחל"ת פועל בחוסר תום לב ומנצל לרעה את זכותו, ועל כן, לא תעמוד לו זכות הסירוב".

עו"ד ענת בש, מייסדת ובעלים, ענת בש משרד עורכי דין דיברה על הצורך למצוא חלופות לחל"ת כדי לסייע למשק הישראלי, "לפי פרסומי הביטוח הלאומי מתחילת המלחמה ועד עתה הוגשו כ- 86,000 בקשות לדמי אבטלה, כאשר הממוצע החודשי לבקשות כאלה בימי שגרה עומד על 20,000. מתוך כך, כ- 61,500 בקשות הן כתוצאה מהוצאה לחל"ת. מספרים אלה מדגשים את הירידה הדרמטית בפעילות הכללית של המשק הישראלי, באופן המחייב נקיטת צעדים משמעותיים כבר בימים אלה, בין היתר, שקילת מתכונות העסקה שונות כחלופה לחל"ת, כאשר בטווח הארוך העסקה זו תוכיח את עצמה כאשר תאפשר לעובד להישאר במעגל העבודה ותותיר את העסק פעיל."

עורכי הדין התייחסו גם למגוון נושאים אחרים, כמו למשל היחס למעסיקים, "מעסיקים בתקופת המלחמה, הרי שמיד עם תחילת החזרה לשגרה, תחזור גם האכיפה ומעסיקים רבים, שישרדו ויגיעו ל"יום שאחרי" יעברו ביקורות מקיפות ויהיו צפויים לעיצומים כספיים גבוהים, ללא התחשבות בהשלכות המשבר", הסבירה עו"ד אנה בלאו, שותפה מייסדת, בלאו אהרן מועלם ושות', "כפי שקרה במשבר הקורונה. רוב המעסיקים ואנשי המקצוע בתחום, אינם מכירים את הפרוצדורה הייחודית של ההליך המנהלי, את קשיחות המועדים ודרישות זרוע העבודה, רובם לא ממצים את מלוא הפוטנציאל בביטול והפחתה מרבית של העיצומים הכספיים".

עו"ד שני אשכנזי, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' ציינה כי "הכרזת מצב חירום ומצב מיוחד בעורף, הובילה למציאות מאתגרת בעבור עובדים ומעסיקים, שעמדו בפני דילמות ואתגרים שונים. מעסיקים נדרשו לקבל החלטות אודות צעדים שעליהם לנקוט במקום העבודה כאשר קיים מחסור חמור בכוח האדם נוכח יציאת עובדים למילואים וכאשר הכנסותיהם ירדו בצורה משמעותית. לפחות בחודש הראשון ללחימה, לא היה מתווה ברור מצד הממשלה ומעסיקים נדרשו לקבל החלטות קשות מבלי לדעת כיצד אלו עשויות להשפיע על המשך פעילותם: האם להוציא עובדים לחל"ת, לצמצם היקף משרה או שכר, או לשאת בתשלום שכר על חשבונם לעובדים ולקוות שהמשק יתאקלם ללחימה והמדינה תשתתף בהוצאת השכר ותשפה אותם. צריך לזכור כי לא כל מקומות העבודה יכולים לאפשר עבודה מהבית, ואלו שיכולים היו לאפשר זאת, זכו לעיתים לביצוע עבודה בהיקף מצומצם שרחוק מלמלא היקף משרה מלאה. מעסיקים נדרשו לנהוג בתום לב ולבחון כל נסיבותיו של מקרה לגופו תוך איזון".

עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ התייחסה להשפעות המלחמה על עבודה מהבית ומחו"ל. "עובדים שמעדיפים לעבוד מהבית, ובמיוחד בתעשיית ההייטק, סבורים בטעות שהם רשאים ויכולים לעבוד מכל מקום בעולם. חשוב לזכור שעבודה שנעשית מחו"ל איננה ולא יכולה להיות בחירה של העובד. חברות ישראליות שמעסיקות עובדים ישראלים בחו"ל ללא רישיון עבודה חשופים להליכים משפטיים על העסקה ללא רישיון". לדבריה, "גם כאשר לעובד יש אזרחות או רישיון עבודה תקף והוא רשאי לעבוד בחו"ל, המעסיק הישראלי מחויב לפעול לפי חוק המדינה בה מתבצעת העבודה, היינו לדווח לרשויות המקומיות באותה מדינה לשלם ביטוח לאומי מקומי, לדווח ולשלם מס הכנסה מקומי וכן להעניק זכויות לפי הדין המקומי. החובות הללו מחייבות קיום אופרציה תומכת בחו"ל או תשלום חודשי לחברות הנותנות תמיכה מסוג זה, מה שעשוי להשית על המעסיק הוצאות שכר או הוצאות משפטיות נוספות. כאשר עובד יוצא לחופשה של שבוע-שבועיים ותוך כדי החופשה הוא עובד יום או יומיים, ניתן אולי להתעלם מהדין המקומי ויש להניח כי איש לא יטען שמדובר בהעסקה ללא רישיון. אולם כאשר הדבר נהפך לעניין של חודש חודשים, כמו בעת הזו העניין הופך לבעייתי. בשל החשיפה המשפטית אנחנו רואים יותר ויותר מעסיקים שמסרבים בעת המלחמה לאשר עבודה בלתי מוגבלת בזמן מחו"ל, ובמיוחד במקומות בהם אין לחברה פעילות עסקית התומכת בהעסקה כזו בחו"ל".

עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות' התייחסה לבעיית שנוצרה כתוצאה מזה שהגעת העובדים הפלסטינים ארצה נמנעת בשל המלחמה. לדבריה, "מדובר בבעיה של ממש היות וכוח עבודה זה חולש על תחומים מהותיים במשק הישראלי ואין לסוגיה זו, גם בחלוף חודש וחצי מהלחימה, שום פתרון ממשי. פתרונות הביניים המוצעים עד עתה, חלקם על ידי גופים מסחריים ולא המדינה, לא יחזיקו מים בטווח של חודשים קדימה ויש להיערך מבעוד מועד למתן פתרונות ממשיים נוכח המחסור בידיים עובדות על מנת שענף הבניה, ענף החקלאות, ענף המלונאות וענפים נוספים לא יקרסו. יש לתת את הדעת לכך כי עסקים רבים מתקשים, משלל סיבות, להשיב לעבודה עובדים פלסטינים (גם לאחר שניתנו הקלות מסוימות לכניסתם) החל מחששות ביטחוניים עקב משבר האמון שגררו אירועי 7 באוקטובר וכלה בחוסר הוודאות ליציבות כוח העבודה הפלסטיני נוכח המלחמה המתמשכת. כך או כך, אין ספק שסוגיית הפלסטינים תעסיק אותנו עוד רבות לרבות הן בחיזוק האמון הדרוש להמשך העסקתם והן באתגר המרכזי ליצירת ודאות תעסוקתית המאפשרת הפעלת העסקים באופן מתמשך גם בזמנים כאלו".

עו"ד שיר-אל נקדימון, שותפה, לוי אטינגר נקדימון – משרד עורכי דין ונוטריון התייחסה לנושא ההטרדות המיניות בתקופת הלחימה, "בימי מלחמה, נושא מניעת ההטרדה המינית בעבודה נדחק הצידה מטבע הדברים. עם זאת דווקא בימים קשים אלה, יש חשיבות גדולה לתת מקום לנושא מניעת ההטרדה המינית והטיפול בה בעבודה, שכן בנסיבות קיצון כמו מלחמה, א.נשים לא מדווחים על הטרדות מיניות שכן הם אוצרים את הפגיעה עמוק פנימה מסיבות שונות. המלחמה אף מעוררת טריגרים להטרדות מיניות קודמות וקיימות סיטואציות רגישות ביותר שמעלות את שיעורי הפגיעה. לכן, חשוב שהאחראיות/הממונות במקומות העבודה כן יתנו לכך חשיבות ומקום, שיתזכרו את העובדות/ים בארגון שהן שם לתת מענה בנושא. חשוב לזכור שהחוק למניעת הטרדה מינית חל גם בשעת חירום ויש לפעול לפי הוראותיו כדי להמשיך ולתת מרחב עבודה בטוח לכל העובדות/ים שלנו גם בימי מלחמה ואף ביתר שאת".

עו"ד אורלי ג'רבי, שותפה, מחלקת דיני עבודה, HERZOG, תיארה את הפער בין החקיקה לבין המצב בפועל על רקע המלחמה, "המשבר הנוכחי שונה מכל המשברים שהכרנו בעבר גם בתחום המשפטי. כעורכת דין ביני עבודה בכלל ובעת הזו בפרט, אנחנו מתמודדים עם דילמות ערכיות מורכבות ולכן לא רק מייעצים בהיבט המשפטי, אלא מתייחסים בהרחבה גם להיבטים ערכיים, היבטי משאבי אנוש, ניהול ותקשורת פנים וחוץ ארגונית. בנוסף, הפער בין החקיקה לבין המצב בפועל התעצם וכמות השאלות הפתוחות המחייבות מענה פרשני יצירתי וערכי - גדולה מאוד. בנוסף, התפקיד שלנו חשוב עוד יותר בהכוונת חברות רב - לאומיות המתמודדות עם אתגרים משולבים של הכרת המציאות המקומית מעבר להוראות הדין (גיוס מילואים נרחב של עובדים ושל בני משפחות עובדים, אבל וצער שלא פסח על איש, עובדים שלמרבית הצער חטופים או נעדרים, חששות של עובדים ועוד) והתמודדות עם מקומות עבודה המעסיקים אוכלוסיות מגוונות. התפקיד שלנו בהקשר זה הוא גם לשמש כגשר והאחריות שלנו כאן היא לא רק כלפי החברה (העסקית) אלא גם כלפי החברה האזרחית".