העלייה הבאה של ההייטק הישראלי בפתח

אחרי יותר מעשור של צמיחה מתמשכת, קהילת ההון סיכון חווה שלוש שנים של רכבת הרים. בקורונה ראינו גאות קיצונית: קפיצה עצומה באימוץ טכנולוגיות, שתודלקה על ידי ריבית אפסית והרחבה כמותית. לקראת סוף 2021 שטף את הכלכלה רצף איומים: אינפלציה גלובלית, העלאת ריבית מהירה, מלחמה באוקראינה, פגיעה בשרשראות אספקה ומשבר בנקאי. כל אלה הובילו לשינוי בטעמי המשקיעים, שהסיטו את המיקוד מצמיחה בכל מחיר לצמיחה יעילה ולרווחיות. קצב הצמיחה של חברות הואט, ונרשמה ירידה בשווי חברות ציבוריות ובהיקף הגיוסים והעסקאות בשוק הפרטי.

לדירוג המלא של הסטארט-אפים המבטיחים – לחצו כאן

המשבר הנוכחי שונה מקודמיו. אם קודם התעשייה הורכבה מחברות ציבוריות Mid Cap וסטארט־אפים צעירים — כעת ההון הגדול שהיה זמין בשנים האחרונות עיצב ענף שכולל שורת חברות ציבוריות משמעותיות, מובילות בשווקים רבי פוטנציאל, ורעבות לצמיחה. נוסף על כך, יותר מ־100 חברות פרטיות גייסו מאות מיליוני דולרים כל אחת בשנים האחרונות, ואין להן מגבלה מימונית אמיתית לנסות להגשים את החזון ו"ללכת כל הדרך".

קהילת ההייטק אינה פוליטית. היא מבינה את מה שמשלחות מכל העולם מנסות ללמוד: שהצלחת ההייטק הישראלי תלויה בקיום המרכיבים שבבסיסו, ובראשם פלורליזם וליברליות

הכיול מחדש של השווקים ידרוש זמן. הרבה כסף יושב על הקווים ומחכה להתבהרות שיווי המשקל החדש. לחברות רבות יש מספיק הון לרוץ קדימה במשך תקופה לא קצרה. ועם זאת, רבות מהן לא ישלימו את הדרך. המודל הנהוג בתעשייה מבוסס על השקעה בצמיחה, ולא ברווחיות, ולכן חברות רבות יידרשו להשקעה נוספת. רבות מאלו יידרשו לשווי אחר ולארגון מחדש של הרכב ההון ובעלי המניות בחברה. אנחנו צפויים לראות גל של עסקאות M&A, שרבות מהן ייעשו בשוויים נמוכים משמעותית מאלו שהושגו בתקופת הגאות.

העלייה הבאה בפתח. חברות שידעו להתאים את קצב שריפת המזומנים לצמיחה הריאלית, ויבחנו היטב את התאמת המוצרים לצורכי השוק, ינצחו. הרבה חברות טובות יצאו מהתקופה הזו מחוזקות ומותאמות יותר לשווקים, עם הנהלות מנוסות יותר.

המעבר מסטארט־אפ ניישן מבוסס פיתוח, למדינת הייטק שמרכזת הנהלות של חברות בינלאומיות, כבר קורה. במקביל, גל חדש של חברות וטכנולוגיות חדשניות כבר קם. תחומים חדשים כ־ESG ו־Generative AI, יכולים לאתחל צמיחה אדירה. אבל לפני העלייה הבאה, תעשיית ההון סיכון הישראלית מתמודדת כעת עם הקונפליקט העצום שישראל נקלעה אליו.

קהילת ההייטק אינה פוליטית. היא מבינה היטב את מה שמשלחות מכל העולם מנסות ללמוד: שהצלחת ההייטק הישראלי תלויה בקיום המרכיבים שבבסיסו, ובראשם פלורליזם וליברליות. בישראל יש תרבות של ישירות, יצירתיות, יזמות, משימתיות, נכונות להשקיע ולקחת סיכון. יכולות הניהול והביצוע פגשו כאן ידע מקצועי שנצבר באקדמיה, בצבא ובמאות חברות בינלאומיות. לאלה חבר הטאלנט שעלה ממדינות חבר העמים. מה שהפך את המרכיבים האלו לאקו־סיסטם מגובש הוא חיבור אישי בין יזמים, מנהלים, משקיעים ויועצים, שמשתפים מניסיונם ופועלים יחד לקידום התעשייה. אלו גם מתגייסים בכל אירוע מאקרו: הם פעלו להשגת מכונות הנשמה בקורונה, מצאו פתרונות לעובדי חברות ישראליות באוקראינה, ארגנו אירוח במרכז לתושבי הצפון והדרום בעת סבבי לחימה. כשהאקו־סיסטם פועל יחד לשימור יסודות אומת החדשנות זה מהלך ישראלי, לא פוליטי.

הצלחת ההייטק הישראלי, והמשך זרימת ההשקעות הזרות שמממנות אותה, מותנים בשמירה על סביבת פעילות ודאית ויציבה. האקו־סיסטם הישראלי מורגל בהתמודדות עם אתגרים. הוא פרקטי, חותר למגע ומחפש פתרונות שיקדמו את החברה שסביבו. ישראל היא מדינה צעירה בצמיחה. יצירתיות ופתרונות גדולים מושגים דווקא בתנאים מורכבים; זו מהות היזמות. להייטק הישראלי, הקטר הכלכלי־חברתי של המשק, יהיה חלק גדול בפתרון.

הכותב הוא שותף מנהל בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל