יוון בעין הוד: האוכל המיוחד ב"פיגם" משאיר טעם לעוד

מי שבאמת היה חסר לי בתחילה ב"פיגם" הוא סטליוס קזנג'ידיס, גדול זמרי יוון (לא על הצלחת כמובן, אלא באוזניים). זה כל כך התאים. עם הערק — יש שם תפריט שלם שלו וזה מקסים. גם תפריט היין הכולל לצד המקומיים גם כמה יוונים מעולים, מצוין וגם האוכל היווני נהדר — בניצוחו של הבעלים והשף דן זוארץ ("דלידה" לשעבר, שנעתר לבקשתי בעניין הפסקול) — שהשתלב עם הבריזה מהים שנשקף ממול, והאמפיתיאטרון הקטן שבראשו ממוקמת המסעדה.

פיגם היא מסעדה חדשה יחסית, בת כמה חודשים כמדומני, הממוקמת באחד המיקומים היפים בארץ ובו־זמנית גם אחד הנשכחים מלב: כפר האמנים עין הוד.

איכשהו הפך המקום היפה והמנומנם הזה למעין מוצג מוזיאוני חי. נכון, איצ'ה ממבוש, המוכתר הוותיק, כבר מת מזמן, ואין כאן יותר מסיבות של "הבוהמה", ועדיין קצת עצוב להביט בכפר היפה ולדמיין מה שיכול היה להיות ממנו. בעצם, אולי עדיף ככה.

כי ככה, אפשר להגיע לכאן בערב חג ועדיין למצוא מקום בקלות במסעדה היפה, מול הים. אז הזמנו שתי כוסות ערק, קיבלנו לחם חם ונהדר עם ממרח מצמח הפיגם ושמן זית (בכל זאת, זו מסעדת פיגם) מיוחד ומפתיע וקיווינו לטוב.

אין שם מנות עיקריות וזה גם נחמד. הכל מזטים וקצת יותר. הלכנו על ארבעה מזטים (130 שקל, לא זול, ועל שניים מהם עוד היה צריך להוסיף קצת, אבל יאללה): הגיע חומוס ביתי עם מעט מאוד טחינה והרבה מאוד חריף תוצרת בית. הוא היה נפלא. אני לא עושה צחוק עם חומוס אבל זה היה באמת מיוחד, גס מאוד, כמו אצל היוונים, עם לא מעט גרגרים שלמים בפנים, רך, חמים, מלטף ממש. איזה יופי.

פרוסות אינטיאס נאות עם זרעי שומר בר ועלי טרגון ושמן מרוקאי מתובל. נפלא לא פחות. עראייס ים — כלומר רבעי פיתה מטוגנים ובתוכם דגים קצוצים — לברק ואינטיאס. עם רוטב יוגורט מתובל ליד. לא פחות טוב. והגיע גם קבב טלה וחלומי עם פיסטוקים, הכל בתוך הקבב עצמו. שמנמן, עסיסי, עשוי בול. בראבו.

למנות הביניים (אין עיקריות כאמור) הזמנו קישואי בלאדי קטנים חצויים לאורכם ואז צלויים ומוגשים ברוטב חמאת עגבניות ולימונית עם פתיתים בציר אספרגוס וציר מרווה. נשמע מורכב אבל בעצם פשוט מאוד: קישואים ופתיתים. כמה פשוט — ככה טעים.

אז הגיע סמבוסק תרד "בציר של עצמו" (איל שני מכה שנית, לא חשוב). זה היה סמבוסק כל כך טוב, עבה, מלא תרד עד להתפקע עם רוטב שהיה באמת של תרד וטעם של יוון.

קינחנו בעוגת תפוזים יוונית מבצק פילו עם שמנת חמוצה שהיתה אחת העוגות הטעימות שאכלתי מימיי, עד כדי כך; ובמרק גרניום לימוני קר עם חלווה תוצרת בית מחומוס (במקום טחינה), ושברי בצק פריך ופרוסות תאנים. מנה יצירתית עד מאוד אבל גם הגיונית וחכמה בטעמי המקום שלה כמו כל שאר המנות במקום המקסים והמיוחד הזה, מהיפים והנעימים שהייתי בהם זה שנים.

לפני שהלכנו קיוויתי שבפעם הבאה זוארץ ינגן גם בעתיד את קזנג'ידיס או כל מוזיקה יוונית יפה אחרת. אם יבטיח לעשות כך, אני מבטיח לשוב לשם במהרה. איזה מקום מקסים.

פיגם, אמפיתיאטרון עין הוד, 0546833330

לפני הטיפ

4 מזטים:

130 שקל

(עם 4 שקלים תוספת לעראייס

ו־8 שקלים לאינטיאס הנא

לסיכום: 142 שקל)

•

קישואים: 52

•

סמבוסק תרד: 56

•

עוגת תפוזים: 38

•

ערק ג'בלנה:

22

•

ערק אלבורג': 42