תוכנית משרד הבריאות להפחתת יוקר המחיה: הארכת חיי מדף למוצרים, קנאביס במרשם ופיקוח על לחם מלא

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הגיש לממשלה את תוכניתו "רגולציה מעודדת צמיחה והפחתת יוקר המחיה". בר סימן טוב, המכהן בתפקיד תחת שר הבריאות משה ארבל, היה אמור להציג אתמול את התוכנית בוועדת השרים ליוקר המחיה, אולם בשל פיגוע הירי בעלי הישיבה נדחתה.

התוכנית מתמקדת בשמונה תחומים עליהם משרד הבריאות אחראי כרגולטור: רישוי עסקים, קנאביס, מזון, טכנולוגיות ותרופות, השתתפויות עצמיות, תמרוקים, מכשירים רפואיים וביטוחי בריאות.

בתחום המזון, התוכנית תנסה לאמץ סטנדרטים אירופאיים והעברת האחריות ליצרנים, במטרה ליצור "רגולציה אפקטיבית ואחידה". התכנית כוללת 4 מהלכים: הארכת חיי מדף בהתאם לתנאי הייצור, פתיחת השוק לרשתות זרות, מתן וודאות רגולטורית לעשיית עסקים בישראל וסימון מזון ארוז. תחום המזון גם כולל יצירת רגולציה "מותאמת אישית" לתחום ה"חלבון האלטרנטיבי" (תחליפים למזון חי לרבות בשר וחלב, א.פ.) בו טמון פוטנציאל כלכלי אדיר, במטרה לפתח את ישראל כמעצמת פוד־טק עולמית.

מעבר לבניית מודל רגולטורי מקל ומאפשר פיתוח, משרד הבריאות מבקש להקים חממה (במסגרת פיילוט) ל־4 חברות, שמטרתה תהיה ליצור אקוסיסטם לשוק מתפתח (פוטנציאל ל־11 אלף משרות בעל פריון גבוה) ובה ניתן להתנסות במחקר, פיתוח, הטמעה ושיווק. המהלך כולל גם אישור חלבון "חלב" של חברת remilk.

בגזרת הפיקוח על מחיריהם של מוצרי מזון, המשרד מציע להכניס את הלחם המלא לפיקוח מחירים. החלופה שנבחנת היא הוצאת הלחם הלבן האחיד הלא פרוס מהפיקוח. החיסכון יתבטא גם בטווח המיידי, בסל הקניות, אך גם בטווח הארוך, בצורה של הפחתת הוצאות בריאות.

בתחום התרופות, המשרד מקדם את קיצור זמני ההמתנה לרישום של תרופות גנריות ומתן אפשרות להחלפה יעילה של ביו־סימילאר (חלבון) ושל תרופות בעלות מנגנון פעולה זהה (קלאס אפקט). בנוסף, מבקשים לקדם את מסלול "עוקף רישום" ל־10 תכשירים, כפי נחשף ב"כלכליסט" בתחילת השבוע, לפיו ניתן יהיה לשווק 10 תרופות שעומדות בקריטריונים מסוימים שנמצאות בתוך תהליך הרישום ועדיין לא רשומות. אחד השינויים המשמעותיים בתוכנית הוא הכנסת "טכנאי רוקחות" — תפקיד חדש שיוקם ויקח חלק מהסמכויות והפעולות של הרוקח הרגיל, שנאלץ לעסוק רוב היום בבירוקרטיה ורגולציה ופחות ברוקחות. המהלך צפוי להקל על העומסים ולקצר את זמני המתנה, להקל ברישוי עסקים ותנאי פתיחת חדרי תרופות שעשויים לחסוך בין 200 ל־300 מיליון שקלים.

שלשום נחשף ב"כלכליסט" ששרי הבריאות והאוצר מבקשים "לממן" את ההתייקרות הצפויה ל־1700 תכשירים בעקבות הזינוק ביורו (על רקע ההפיכה המשטרית), אך לא נמצא מקור תקציבי לכך. בנוסף, משרד הבריאות מתכוון להפחית את תקרת ההשתתפות העצמית לחולים כרוניים (חיסכון של של 400 שקלים לשנה לכל חולה).

בתחום הקנאביס, המהלך המשמעותי המוצע בתכנית הוא מעבר מרישיונות למרשמים, קרי מתן מרשמים לצריכת קנאביס רפואי באמצעות קופות החולים עבור מטופלים בהתוויות הרלוונטיות (חיסכון של כ־35 מיליון שקלים).

כפי שהיה צפוי, ביטול הכפל הביטוחי, שנכנס לחוק ההסדרים, מופיע גם בתוכנית של משרד הבריאות — אך כאמור מדובר ברפורמה שכבר אושרה וכעת על משרד הבריאות לעקוב אחרי היישום ו"לתקן" במהלך הדרך.

סוגיה נוספת, רגישה ביותר, היא הביטוח הסיעודי שעלול להיקלע למשבר בשל השחיקה בקרנות הביטוח של קופות החולים (עשויות להפוך גירעוניות בטווח שלוש השנים הקרובות), ההעלאה הפוטנציאלית בפרמיות לקשישים (של מאות שקלים החל מדצמבר הקרוב), וגם הצפי לירידה בזכאות (שחיקה ורידוד). עם זאת, מהתוכנית לא ברור מה הפתרון שהמנכ"ל מציע בסוגיה הכל כך קריטית.

בתוכנית מופיע גם פרק על מכשירים רפואיים. הפרק מציג שינוי בשיטת הרישום: באמצעות הצהרה (1 Class) שיתאפשר לכ־40% מהמכשירים והשקת מסלול "נאות" שיהיה מסלול מואץ לשאר המכשירים (2 Class). בנוסף, יתבצע מעבר לדיגיטציה ושיפור השירות לעוסקים. ההקלות האלו צפויות לפי משרד הבריאות לחסוך כ־170 מיליון שקל.

לגבי רישוי עסקים — מעמסה רגולטורים קריטית ופוגענית במיוחד — התכנית כוללת אסדרה והתאמה של תקנות ומפרטים, לרבות עדכון מפרטים אחידים בעסקי הכנה ושיווק מזון, וגם מתן מענה ויצירת סביבה רגולטורית אחידה עבור למעלה מ־60,000 בתי עסק. כמו כן, הוצע להעניק הקלות לרישיון יצרן בסופרמרקטים (אטליזים)

פרק נוסף מקדם לשינוי ברגולציה של מחקרים קליניים, לרבות ביזור קבלת האישורים כדי לעודד יותר מחקרים ועידוד כניסת חברות חדשות לתחום.