"בלי עוד תחנות כוח לגוש דן נגיע לקו האדום"

סמי תורג'מן (58)

• גר בגבעת עדה, נשוי + 5
• יו"ר חברת נגה, ניהול מערכות חשמל
• אלוף (במיל') היה מפקד פיקוד הדרום, מפקד זרוע היבשה, ראש חטיבת המבצעים וקצין שריון ראשי
• תואר ראשון בחוג המשולב במדעי המדינה וכלכלה מאוניברסיטת בר אילן; תואר שני אקזיוקיוטיב מנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב

סמי תורג'מן, יו"ר נגה, החברה הממשלתית האחראית על התוכניות לפיתוח רשת החשמל, רק השנה נגיע כנראה ליעד של 10% ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות שאותו שהציבה המדינה ל־2020. היעד ל־2030 הוא 30%, אך אנחנו מתקדמים לאט . למה אנחנו נכשלים שוב ושוב בעמידה ביעדים?

"היעד של 30% ב־2030 הוא שאפתני מאוד. האתגר נובע בעיקר מההישענות על אנרגיה מתחדשת אחת — שמש (הסיבה שבישראל אין שימוש משמעותי באנרגיות רוח ומים היא גיאוגרפית: אין מספיק מקומות מתאימים — ע.א.מ). התנאי ההכרחי לעמוד ביעד הוא הכנת תוכנית, כפי שעשינו, ואף פרסמנו אותה להערות הציבור. אך צריך גם ליישם וזה תלוי בגורמים רבים: רשות החשמל, ועדות התכנון, רשות מקרקעי ישראל והמשרד להגנת הסביבה. הפחתת הפליטות והגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות זו משימה לאומית. אם כולם יירתמו, נצליח להגיע ל 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030 או מיד לאחר מכן".

איפה הקושי בהגעה ליעד?

"ישנם תנאים אובייקטיביים: אנחנו מדינה קטנה וצפופה, ולכן לא יהיה נכון להשתלט ל־30 שנה על כל פיסת קרקע פנויה לייצור אנרגיה מתחדשת. צריך לעשות כל מאמץ להשתמש בשטחים שמאפשרים שימוש כפול בקרקע. קושי נוסף הוא שייצור אנרגיה כזו אפשרי בעיקר בדרום הארץ ובצפון, ומרבית הצריכה היא במרכז. הובלת החשמל מצריכה מערכת מסירה חזקה מאוד שלא קיימת היום. בניית מערכת מסירה כזו דורשת שינוי תהליכי התכנון — שהם צוואר הבקבוק הגדול ביותר. היום זה אורך בין 8־9 שנים.

"להערכתי, חייבים לשנות בחקיקה את תהליך התכנון כך שהקמת תשתיות האנרגיה תהיה תהליך קצר יותר. צריך ליצור גוף אחד, שמסתכל על מערכת החשמל מלמעלה ונותן עדיפות להליכי התכנון של מערכת האנרגיה. לא יכול להיות שאם יש קו קיים שעכשיו רוצים לשדרג אותו כדי להעביר עליו יותר אנרגיה — זה דורש תכנון שלם. זה לא סביר.

התהליך השני שצריך להתקיים הוא ביזור חלק מהמשימות בפיתוח הרשת, שהיא נכס של חברת החשמל, למגזר הפרטי. צריך לבנות פה מאות קילומטרים של קווים. צריך לבנות פה עשרות תחנות משנה ותחנות מיתוג. את זה אפשר לבנות רק בשילוב בין חברת חשמל לבין המגזר הפרטי".

המשרד לאיכות הסביבה החליט להפסיק את ייצור החשמל בתחנות אשכול הישנות ב־2023.

"זו החלטה אומללה שתפגע באספקת החשמל לגוש דן ולאזור ירושלים, לייקור תעריף החשמל ותגדיל את זיהום האוויר. כולנו מבינים מה המטרה, אבל יש אי הסכמה על הדרך להשיג אותה. הגוף היחיד שמסתכל על המערכת בצורה אובייקטיבית, ומאזן בין כל השיקולים זה נגה. במשרד להגנת הסביבה מסתכלים לעיתים על חלק מהממדים, לא על כל התמונה. צריך להסדיר בחקיקה את הסמכויות של מנהל המערכת כפונקציה הממלכתית האובייקטיבית והמקצועית, במציאת נקודת האופטימום בין אמינות אספקה, המחיר לצרכן ואיכות הסביבה".

איך ההחלטות של המשרד ביחס להפעלת התחנות משפיעה על משק החשמל?

"כשהמשרד להגנת הסביבה סוגר או מגביל פעילות של תחנה מסוימת, אני נדרש לאלטרנטיבה. לפעמים האלטרנטיבה יוצרת יותר זיהום ויקרה יותר במקרה שהיא פועלת באמצעות מקור ייצור אחר. אני מוכן שיבקרו אותי. אני מוכן שישאלו אותי על שיקולים כאלה ואחרים, אבל ההפעלה צריכה להיות במקום אחד – אצל מנהל המערכת.

"לעיתים ההתערבות של המשרד להגנת הסביבה בהפעלה של משק החשמל יש בה כדי לסכן את היכולת שלנו לספק חשמל באמינות ובאיכות. אי אפשר שלמשק החשמל יהיו שני ראשים הוא יכול להתנהל רק על ידי גוף אחד שרואה את התמונה השלמה והגוף הזה הוא מנהל המערכת ולא המשרד להגנת הסביבה. לפעמים ההתערבות של המשרד להגנת הסביבה במשק החשמל יוצרת יותר נזק מתועלת לאיכות הסביבה".

אבל העברת הסמכויות לנגה תרוקן מתוכן את חוק אוויר נקי.

"לא מדובר בהעברת סמכויות באופן מלא, אלא רק במצבים שבהם קיים חשש סביר לשרידות מערכת החשמל. הסיכון באי הפעלת תחנה מסוימת במצבי קיצון גבוה לאין ערוך מתוספת הזיהום. כאשר הגבלה כזאת תפגע בשרידות מערכת החשמל כולנו נצטער על המחיר היקר שנשלם".

למה לא מצאו חלופות ליחידות המזהמות עד היום?

"תהליך של שינוי מקורות ייצור חשמל הוא ארוך ולא יכול להתממש בשנה או במספר שנים בודדות. לעיתים, האופטימיזציה מביאה להעדפת שיקולי אמינות ועלות באספקת חשמל על פני איכות סביבה. עד 2026 תופסק הפעלת התחנות הפחמיות: ארבע יופסקו לחלוטין וייכנסו לשימור למצבי חרום ושש יוסבו לגז. אנחנו הגוף היחיד שבאמת מסתכל על שיקולי איכות סביבה בשילוב של יתר השיקולים"

אילו צעדים סביבתיים נגה עושה?

"מנהל המערכת עושה צעדים רבים: בהפעלת תחנות הכוח החברה עושה כל מאמץ למזער את השימוש בפחם תוך נטילת סיכונים מחושבים. בהיבט תכנון הייצור אנחנו עוסקים בשילוב של אנרגיות מתחדשות במערכת החשמל, סגירת התחנות הפחמיות, סגירת יחידות גז לא נצילות, הכנסה של אלמנטים שיקטינו את הזיהום כמו אמצעי אגירה שיחליפו יחידות פיקר מזהמות. בהיבט תכנון מערכת רשת ההולכה ותחנות המשנה, אנו עוסקים בהטמנת קווים איפה שניתן, צמצום הנראות של תחנות המשנה והקטנת השפעת השדות המגנטים".

מעבר לאנרגיות הירוקות, על פי התוכנית שלכם יש להקים עוד שתי תחנות כוח המונעות בגז טבעי עד 2030.

"התוכנית שלנו מדברת על תוספת של ייצור קונבנציונלי (ייצור בגז) של 1,300־1,400 מגה־וואט. כדי להבטיח אמינות אספקה. לתפיסתנו, התחנות האלו צריכות לקום באזור המרכז. גופי התכנון, המועצות וראשי העיריות יצטרכו להבין שכדי להבטיח אמינות אספקת חשמל לאזור המרכז, אנחנו חייבים עוד תחנות לקראת סוף העשור הנוכחי באזור המרכז. תחנה אחת בשורק כבר אושרה ואני מקווה שבתקופה הקרובה ההחלטה לגבי התחנה השנייה תתקבל. זה יאפשר לנו לעמוד ביעד של שילובה ב־2029".

מה מבחינתך הקו האדום, שאם התחנה לא תאושר עד התאריך הזה, יהיו קשיים באספקת חשמל בישראל?

"אנחנו עושים הכל כדי למצוא את התחליפים למציאות העמומה שקיימת לגבי התחנה השנייה. אנחנו מתקרבים לקו האדום ואני מקווה מאוד שההחלטות יתקבלו לפני שנגיע אליו".

תחנת גז אחת שעולה הרבה לכותרות היא רדינג בתל אביב. לפני כמה שבועות הפסיקו את פעילותה , והיא צפויה לחזור לפעילות ב־2026. אתה רואה סיטואציה שבה לא תידרש החזרתה לפעילות?

"אנחנו נשמח לכל פתרון שמצד אחד יבטיח אמינות אספקה ומצד שני יאפשר את הפיתוח והשגשוג במדינת ישראל. נכון לעכשיו עד לפתרון בעיית הולכה באזור המרכז אני לא רואה פתרון מלבד החזרת רדינג לפעילות ב־2026".

משבר האנרגיה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה הביא לזינוק במחירי החשמל באירופה. מה גרם לנו להיות חסינים יחסית אליו?

"מרבית הייצור שלנו נשען על גז, ועל המאגרים הישראליים. כתוצאה מכך התעריף שלנו נמוך יותר. ראינו את ההשפעות של עליית המחיר של הפחם. למרות שבישראל רק כ־20% מהחשמל מיוצר באמצעות פחם, עליית מחירי הפחם בעולם אילצו את רשות החשמל להעלות את התעריף. אני חושב שגם יעילות משק החשמל בארץ תורמת לכך.

יש לקחים שאנחנו יכולים ללמוד מהמשבר באירופה? איך נימנע ממשבר כזה בעתיד?

"המשבר באירופה מלמד שתחום אמינות האספקה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות. לדעתי זה מה שקרה עכשיו לאירופאים. הם הלכו לכיוון של הורדת המחיר ושל איכות הסביבה, ואיבדו במידה מסוימת את היכולת שלהם לעמוד באמינות האספקה. לקח שני הוא גיוון מקורות האנרגיה. אנחנו צריכים לגוון את מקורות האנרגיה שלנו. גם להכניס יותר אנרגיות מתחדשות, וגם לבזר יותר את הייצור בגז. שני אלו יתנו לישראל ביטחון אנרגטי גבוה יותר".

עד כמה אמינות האספקה, והתכנון שלנו היום, קריטיים גם בהיבטים של הדורות הבאים?

"אני חושב שאנחנו מחויבים להסתכל על המשק ועל המשאב האדיר שיש לנו, שהוא משאב הגז — להסתכל על זה בראייה ארוכת טווח, גם כלפי הנכדים שלנו והנינים שלנו. אנחנו צריכים לחשוב איך ממצים את המשאב הזה בצורה מושכלת לתוך משק האנרגיה במדינת ישראל, לצד הבנייה של אנרגיות מתחדשות ושל טכנולוגיות חדשות שייכנסו בעתיד, כמו ייצור באמצעות מימן. השילוב הזה הוא אחד התפקידים של מנהל המערכת".

משאב הגז מנוצל היטב עבור משק האנרגיה בישראל?

"כדי למצות את המשאב של הגז בצורה מיטבית בתוך המשק במדינת ישראל צריך להגביר את הייצור בארץ ולהגביל את הייצוא. ליצור העדפה למשק המקומי. יש מה לתקן בנושא, ובעיקר להגביל מכסות ייצוא".

הגברת ייצוא הגז מסכנת אותנו?

"מדיניות הייצוא של גז טבעי מסדירה מתח בין שני אינטרסים חיוניים: האחד, אספקת חשמל אמינה; והשני, חיזוק הקשרים עם המדינות השכנות: מצרים וירדן. מאגרי הגז הם נכס אסטרטגי של ישראל שמקנה לה עצמאות אנרגטית. לצורך נקודתי של הגבלת הייצוא בתקופות שיאי ביקוש לחשמל, בצענו ניתוח והערכה לגבי כמויות הגז הנדרשות עבור משק החשמל המקומי. והסיכון בהגברת הייצוא מתייחס לימי שיא בביקוש בימים אלו, אך בעיקר בהסתכלות ארוכת טווח לקצב מיצוי המאגרים ולמחיר החשמל. ייצור חשמל בגז ילווה את מדינת ישראל עוד עשרות שנים ולכן אנחנו חייבים להסתכל על האינטרסים ארוכי הטווח שלנו".

מעבר לכותרות הגדולות של יעדי אנרגיה מתחדשת ניצב לפניכם אתגר של חברה ממשלתית שנאלצת להתחרות על אותם העובדים עם חברות ההייטק הגדולות.

"אנחנו מציעים לאנשים שלנו להיות במקום מאתגר עם מרכיב משמעותי מאוד של שליחות. חברות אחרות שיושבות במת"מ בחיפה כמו אלביט גוגל ואינטל מספקות תנאים הרבה יותר טובים לאותם מהנדסים. עם זאת, יש כאן עובדים בתחום הסייבר שמשתכרים לא רחוק מהמנהלים הבכירים ביותר בחברה. לשמחתי אנחנו מצליחים למלא את השורות ולגייס אנשים טובים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד האוצר סיכמו בשנת 2015 כי היחידות המזהמות יוגבלו בהיקף פעילותן וייסגרו. במהלך שנים אלו, לא בוצעו הצעדים הנדרשים על ידי כל הגורמים, כולל חברת החשמל, להיערכות המחייבת כנדרש כדי ליישם סיכום זה, בניגוד להסכם ולדרישות חוק אוויר נקי, תוך פגיעה בבריאות הציבור. מדובר במחדל, בין השאר של נגה וחברת החשמל ושל גורמים נוספים האחראים על משק החשמל בישראל, שמשמעותו פגיעה בבריאות תושבי אשדוד והסביבה.

"המשרד סבור כי יש להימנע מהפעלת יחידות הייצור המזהמות באשכול, למעט במצבים של סכנה לאספקת החשמל. יש להפסיק את פעולתן של יחידות ייצור ישנות ומזהמות אלו בשנה הבאה, בהתאם לדרישות חוק אוויר נקי, ולפעול באופן מיידי ליישום פתרונות טכנולוגיים נקיים ויעילים, ובפרט לספק תמריצים כלכליים להתקנה מהירה של מתקני אגירת אנרגיה ואנרגיות מתחדשות".