סמוטריץ' ויתר ומפעל הג'ובים חוזר לאמסלם

כמו באפקט הפרפר, הדרמה הפוליטית סביב הצהרתו של שר הביטחון יואב גלנט הובילה לטרגדיה כלכלית בזירה אחרת, זירה שעלולה להשפיע מהותית על כלכלת ישראל.

ביום חמישי, מיד אחרי שנודע לרה”מ נתניהו כי גלנט מתכוון לצאת נגד הליכי חקיקת ההפיכה המשטרית, כונס פורום משולש בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וח"כ דודי אמסלם. על הפרק – רשות החברות, שנתניהו התכוון לתת כמנחת פיוס לאמסלם שימונה לשר, וזאת כדי שלא יאיים על הרוב הקואליציוני.

רשות החברות היא אחד הגופים הממשלתיים החשובים בישראל. הרשות היא הרגולטור של כ־100 חברות ממשלתיות, שמנהלות נכסים בהיקף של 235 מיליארד שקל ומעסיקות כ־57 אלף עובדים. אבל עם כל הכבוד לפיקוח על החברות ולהפרטות, הממתק האמיתי שבשליטה על רשות החברות הוא ג'ובים. נכון לתחילת החודש יש כ־345 משרות פנויות לדירקטורים בחברות הממשלתיות – וזה מבלי להתייחס למינויי בכירים כמו מנכ"לים, סמנכ"לים ויועמ"שים בחברות שהרשות גם מפקחת עליהם.

סמוטריץ' מודע לחשיבותה של רשות החברות, וכמו כל פוליטיקאי הוא מבין שג'ובים ותקציבים זה כוח - ועל כוח לא מוותרים בקלות. למרות זאת, הוא ויתר למען "שלמות הקואליציה" ואמסלם זכה לקבל את האחריות על הרשות.

סמוטריץ' לא קיבל כלום בתמורה, כך לפחות הוא טוען. הפוליטיקאי האלטרואיסט הראשון. הוויתור של סמוטריץ' על רשות החברות מצטרף לוויתורים הנוספים שלו כשר אוצר. סמוטריץ' ויתר לשרת התחבורה מירי רגב על רפורמות משמעותיות בחוק ההסדרים, כמו מס נסועה או הקמה של רשויות תחבורה מטרופוליניות. הוא ויתר לשר התיירות חיים כץ והסכים להשאיר את הפטור ממע"מ שתיירים נהנים ממנו, בניגוד לעמדת האוצר. בדיונים עם בכירי האוצר זה נדמה שהוא אפילו ויתר על כלכלת ישראל, והוא לא מודאג מפגיעה אפשרית בה. שר האוצר עסוק יותר בנעשה בוועדת החוקה ובגבעות צפון השומרון, אלו סדרי העדיפיות שלו.

הוויתור על רשות החברות צורם אף יותר על רקע אמירות עבר של סמוטריץ' בשבתו באופוזיציה, אז קבע כי רגב מבצעת בחברות הממשלתיות "מינויים פוליטיים של אנשים חסרי רקע וכישורים מתאימים לתפקידים קריטיים". גם אז אמסלם היה השר האחראי על הרשות. כעת שר האוצר סמוטריץ' נכנע ללא קרב ונותן יד למדיניות שאותה הגדיר כאסון.

בקדנציה הקודמת של אמסלם כשר הוא הוביל את רשות החברות לסף שיתוק, וזו התנהלה זמן ממושך בלי מנהל או אפילו ממלא מקום. מניסיון העבר אמסלם צפוי לקדם מדיניות הפוכה מזו שסמוטריץ’ היה רוצה. מעניין יהיה לראות כיצד ינהג בדילמות שאפיינו את הרשות בחודשים האחרונים, כמו מינויו של אלעד ברדוגו ליועמ"ש נתיבי ישראל שהוקפא או הטיפול בדו”חות ביקורות על דירקטורים שפעלו לא כשורה. כניסתו עשויה להשפיע גם על עתידם של מנכ"לים מוערכים ומוכשרים בחברות הציבוריות שעשויים לסיים את תפקידם. בסופו של דבר, מי שישלמו את המחיר על הם אזרחי ישראל שיקבלו תשתיות גרועות ומגזר ציבורי שמבוסס על נפוטיזם. אבל לשר האוצר כנראה לא אכפת, הראש שלו נמצא בשא־נור ובחווארה.