"הבוטים לדרכונים זו טיפה בים, 2.5 מיליון איש ממתינים"

בימים האחרונים מחדל המחסור בזימון תורים לדרכונים חזר לכותרות, בין היתר בעקבות עדויות על השתלטות של בוטים על תורים ומכירתם במאות שקלים בטלגרם. לאחר אותם דיווחים הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי אכן זוהתה אצלה פעילות חריגה במערכת, ובכך שוחררו מעל 5,000 תורים בן רגע לקהל הרחב. למרות זאת, גם היום אם מישהו ינסה לקבוע תור לחידוש דרכון בכל אחת מהלשכות, וזה לא משנה אם מדובר בלשכת תל אביב, ירושלים, אשקלון או צפת — סביר להניח שייתקל בהודעה "לא נמצאו תאריכים זמינים".

משבר התורים לדרכונים אינו חדש, והוא מלווה אותנו כבר מתקופת הממשלה הקודמת, שבה כיהנה איילת שקד כשרת הפנים שאחראית על הנושא. כדי להבין איך הגענו למצב כיום, שוחחנו עם אורן אריאב, מנהל אגף טכנולוגיות מידע ברשות האוכלוסין וההגירה. אריאב טוען כי הבעיה שאנחנו חווים היום היא תולדה של משבר הקורונה: "לפני שנה וחצי הקורונה מסתיימת ואנחנו חוזרים לתפקוד כמעט מלא, ואיתו התחילו העומסים בלשכות. עשינו הערכת מצב כדי להבין מה קרה, והבנו שאנחנו רואים את התמונה לא כפי שהבנו אותה קודם". לפי אריאב, במהלך השנתיים של משבר הקורונה חודשו דרכונים בקצב של 50% בלבד מהרצוי, וכך נוצר עודף של בין 1.2 ל־1.3 מיליון אזרחים שצריכים לחדש דרכון ואין להם תורים זמינים. "האנשים האלה לא הגיעו מאלף סיבות, חלק לא הגיעו כי היינו סגורים בחלק מהזמן, חלק כי לא הייתה מוטיבציה לעשות דרכון כי לא היה ניתן לטוס לחו"ל. בדרך כלל אנחנו עושים 1.2 מיליון דרכונים בשנה רגילה, ואז נוספו עוד 1.3 מיליון אנשים לתור ופתאום הפך להיות תור של 2.5 מיליון איש". לפי אריאב, הפתרון היחיד למצב זה "להוסיף תורים בכמויות מטורפות, בשנה שעברה עשינו 1.5 מיליון דרכונים".

אריאב התייחס גם לעניין של הספסרות בתורים: "5,000 תורים זה טיפה בים. מרגע שהודיעו שהם התפנו, לקח כ־40-30 דקות עד שהם נתפסו". לטענת אריאב, הם כבר שנה וחצי מתמודדים עם גניבת תורים ומכירתם: "זה לובש ופושט כל מיני צורות, כל פעם זה תכסיס אחר איך לתפוס את התור ואיך להחזיק אותו ואיך לשחרר אותו, זאת מלחמה של חתול ועכבר כל הזמן". כמו כן הוא טוען כי מכירת התורים "זה גם לא לחלוטין לא חוקי. אף אחד עוד לא הצליח להראות שיש פה עבירה פלילית שאפשר לעשות איתה משהו. אנחנו הגוף שנפגע. אם המאכער מכר, אז אזרח שילם כסף עודף או יצר תור שאף אחד לא הגיע אליו, במקרה שלא הצליח למכור".

בריאיון אשתקד ב"כלכליסט" הודה מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה הקודם, תומר מוסקוביץ', במחדל הדרכונים ואמר כי אחת הבעיות היא ש“אפליקציית זימון התורים היא נוראית, ממש נוראית". בהמשך לדברים הללו בישר מוסקוביץ' כי יש לו "בשורה טובה" וכי בתוך שבועות בודדים תצא אפליקציה החדשה ש"היא לאין ערוך יותר טובה". אריאב אומר דברים דומים, וטוען כי "התוכנה של זימון תורים לא מוצלחת ביותר, ואנחנו עובדים על זה שתהיה לה חלופה בקרוב ממש בטווח של חודש־חודש וחצי מהיום". עם זאת, אריאב מודה כי זה לא יפתור את בעיית הליבה שהיא מחסור בתורים: "אם אין תורים אז זה לא משנה איזו תוכנה. גם תוכנה הכי נחמדה וידידותית, שגם תדע לעשות לך קפה, בסוף תור לא יהיה לה".

למרות זאת, אריאב כן טוען שיש פיתוח טכנולוגי שיוכל להקל את המצב: "אנחנו מתקדמים מאוד ברמה הטכנולוגית לכיוון של הרכשה (תהליך להנפקת מסמך ביומטרי — י"ש) ביומטרית אוטומטית שתגדיל את היכולת שלנו להכיל הרבה יותר אנשים. המטרה היא להגיע למצב שבו אדם שכבר עשה הרכשה ביומטרית בעבר, נניח יש לו דרכון ביומטרי ורק רוצה לחדש אותו, יוכל להגיע ללשכה ולעמוד מול עמדה לשירות עצמי שתבצע את רוב התהליכים. יש כמה נקודות שצריך התערבות אנושית, אבל רוב התהליך יהיה טכנולוגי. אנחנו כרגע בטסטים של המוצר הזה, אני מקווה שבשבועות הקרובים אנחנו נתחיל לעשות את הדרכונים הראשונים. בטווח הארוך זה יהיה מאוד משמעותי ועל זה כולם בונים פה".

אריאב גם תולה את הקושי של הרשות בלפתור את הבעיה בחוסר היציבות השלטונית: "הממשלה הקודמת ניסתה להעביר כל מיני חוקים ושינויים, ובשביל לפתור פה כל מיני פלונטרים צריך את משרד אוצר והרבה מאוד גופים. אם בתיאוריה היה אפשר מחר בבוקר לקחת את כל לשכות רשות האוכלוסין ולהפעיל אותן 24 שעות ביממה, אז הייתי יכול להביא 50 אלף תורים חדשים בכל חודש. החסם זה כסף, עובדים ועניינים חוקיים. לדוגמה את התהליך של הוצאת דרכון ביומטרי לפי החוק יכול לבצע אך ורק עובד של רשות האוכלוסין וההגירה שהוסמך לכך". לפי רשות האוכלוסין, ישנם למעלה מ־100 תקנים לאיוש בלשכות מינהל האוכלוסין אשר נמצאים בהליכי גיוס.