שרים ב-G20: מיליארדרים צריכים לשלם מס עושר של מינימום 2%

מיליארדרים צריכים לשלם מס עושר של 2% לפחות על הונם הצומח במהירות, כדי לסייע במאבק בעוני, אי שוויון ומשבר האקלים, טוענים שרים מארבע מדינות G20 מובילות.

לפי השרים מגרמניה, ברזיל, דרום אפריקה וספרד, היטל על 3,000 מיליארדרים ברחבי העולם יגייס כ-250 מיליארד דולר בשנה לרווחת הציבור הרחב. אילו ימוסו בשיעור של 2% מעושרם בלבד, יוכלו מדינות העולם לצמצם את אי השוויון ולהתמודד בצורה טובה עם זעזועים כלכליים כמו מגיפות, סכסוכים צבאיים ואתגרים הדורשים השקעה ארוכת טווח כמו שינויי האקלים.

במאמר דעה לעיתון הבריטי הגרדיאן, הם קוראים למדינות נוספות להצטרף, ולסמן תמיכה בינלאומית בהיטל על עשירי העל. לדבריהם, הסכום השנתי שישולם גבוה מספיק כדי לכסות את העלות המשוערת של נזקי מזג האוויר שנגרמו למשל בשנה שעברה. "יש נושא אחד שהופך את ההתמודדות עם האתגרים הגלובליים לקשה הרבה יותר: אי שוויון", כתבו. "בשני העשורים האחרונים, אנו עדים לעלייה משמעותית באי השוויון ברוב המדינות, כאשר פערי ההכנסה בין 10% העליונים ל-50% התחתונים כמעט הוכפלו. המגמות הכלכליות העולמיות מהוות איום רציני להתקדמות לקראת שוויון גבוה יותר. אחד הכלים המרכזיים שיש לממשלות, הוא מדיניות מס". על ההצהרה חתמו סווניה שולצה, השרה לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי בגרמניה, פרננדו חשש, שר האוצר של ברזיל, חנוך גודונגוואנה, שר האוצר של דרום אפריקה וקרלוס קוארפו, שר הכלכלה והמסחר של ספרד.

השרים קראו לקהילה הבינלאומית להוביל התמודדות רצינית עם אי השוויון ומימון צרכים ציבוריים גלובליים. כדי לממש את המטרות הללו, הניחה ברזיל על שולחן המשא ומתן של הכלכלות הגדולות בעולם הצעה למס מינימום עולמי על מיליארדרים. "זהו נדבך שלישי הכרחי המשלים את המשא ומתן על מיסוי הכלכלה הדיגיטלית ועל מס חברות מינימלי של 15% לחברות רב לאומיות", כתבו.

לדבריהם, אילו יושת מס שכזה, המודל שלו יעבוד כפי ששרטט הכלכלן הצרפתי גבריאל צוקרמן: 3,000 מיליארדרים ישלמו היטל מס השווה לכ-2% מעושרם. זה לא יחול על מילארדרים ש"כבר תורמים חלק הוגן במסי הכנסה", אלא על מי שמצליח להתחמק מתשלומים וכעת יחויב לתרום לטובת הכלל. "פרצות מתמשכות במערכת מרמזות שאנשים בעלי הון רב יכולים למזער את מס ההכנסה שלהם. מיליארדרים עולמיים משלמים רק סכום שווה ערך לעד 0.5% מהונם במס הכנסה אישי. חיוני להבטיח שמערכות המס שלנו יספקו ודאות, יגייסו מספיק הכנסות ויתייחסו לכל אזרחינו בהגינות. היטל מינימום עולמי מתואם על מיליארדרים יהווה צעד משמעותי בכיוון זה".

השרים דורשים מהמדינות החברות ב-G20 לדון בנושא, ובכך להבטיח שמיליארדרים לא יוכלו להעביר בקלות את הונם לתחומי שיפוט עם מסים נמוכים ולהתחמק מתשלום מס. "מה שהקהילה הבינלאומית הצליחה לעשות עם מס מינימום עולמי על חברות רב לאומיות, היא יכולה לעשות עם מיליארדרים".

לא מדובר, עם זאת, בהצעה חדשה – אלא בנושא העולה שוב ושוב על סדר היום בשנים האחרונות, לאחר פרסומים שונים עם מיליארדרים המתחמקים מתשלומי מס ומצליחים לצבור הון עצום המגביר את אי השוויון. בין 2017 ל-2022, סקרים ציבוריים במדינות ה-G20 הצביעו על גיבוי חזק לצמצום אי השוויון והעלאת מסים על העשירים. סקר משנת 2023 מצא שגם מיליונרים במדינות ה-G20 תומכים בהעלאת מסים אלו. בפברואר האחרון, דנו שרי ה-G20 בנושא, ורק בשבוע שעבר, פרופ׳ אסתר דופלו, כלכלנית צרפתיה-אמריקאית וזוכת פרס נובל לכלכלה ב-2019, הציעה בפגישות האביב של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, להשתמש במסים ממוקדים על חברות ועל האולטרה עשירים בדרך חדשה, כדי לממן סיוע הקשור לשינויי האקלים למדינות ויחידים בעלי הכנסה נמוכה.

דופלו דיברה בכינוס על "חוב מוסרי" שיש לאנשים העשירים בעולם, כלפי העניין בעולם, וכך גם על אחריותם של הראשונים לפליטות פחמן גבוהות יותר. "אנשים עניים עומדים בפני סיכון כפול מול שינויי האקלים. הם נוטים לחיות במקומות שכבר חמים יותר, וככל שכדור הארץ יתחמם, יהיה חם יותר במדינות בהן הם חיים. רוב הנזק, כמובן, נעשה על ידינו (המדינות העשירות, ש.א). טביעת הרגל הפחמנית של 10% מהאמריקאים העשירים ביותר גדולה פי 122 מזו של האפריקאי החציוני. כל טונה פחמן שאנחנו מכניסים לאטמוספירה גובה מחיר". לפי חישוב שהציגה ונעשה על ידי כלכלני אוניברסיטת שיקאגו, טביעת הרגל הפחמנית הכוללת של אירופה וארה"ב נאמדת בכ-500 מיליארד דולר בשנה. "זה הנזק שאנחנו מטילים על מדינות עניות, רק כשמתחשבים בעלויות תמותה, ולא בכמה יעלה להסתגל לשינויים".

דופלו מציעה, בין היתר, להעלות את מס התאגידים המינימלי מ-15% ל-18%, וכך להצליח לגייס כ-200 מיליארד דולר בשנה. בנוסף, היא הזכירה את הצעתו של צוקרמן, בה תומכים חלק משרי מדינות ה-G20, למסות את 3,000 עשירי העל של העולם ב-2% בשנה. ״אם נשלב את שני אלה, נגיע ל-500 מיליארד דולר בשנה״.

ישנם גם אולטרה עשירים שדווקא מתחננים לרשויות שימסו אותם יותר. כך למשל, אביגיל דיסני, אשר כתבה החודש במאמר לגרדיאן הבריטי: "למנהיגי העולם יש הזדמנות להעלות מיים לאנשים עשירים כמוני. אני מתחננת שייקחו את זה. הציבור תומך בזה, ואפילו העשירים קוראים לזה. עלינו למנוע גלישה עמוקה יותר לאי-שוויון עולמי". דיסני, יוצרת סרטים דוקומנטריים אמריקאית ונכדתו של וולט דיסני, מרבה להתבטא בנושא ולתקוף בחריפות את האידאולוגיה החומרנית של עשירי ארה"ב.

בין היתר כתבה החודש במאמר שחיבר בין העושר המוגזם שמרוכז בידי מעטים ובין אחריותם למשבר האקלים ההרסני: "ריכוז עושר קיצוני בידי כמה אוליגרכים מהווה איום על הדמוקרטיה ברחבי העולם. בינתיים, אנחנו מבשלים את הפלנטה שלנו ופוגעים באופן בלתי הפיך בביוספרה שלנו. הקיץ האחרון היה החם ביותר שנרשם, ואנחנו גם רואים שריפות היסטוריות, שטפונות תנ"כיים, בצורת הרסנית ועליית טמפרטורות הים. הכספים לצמצום נזקים נוספים ופיתוח מערכות אנרגיה ירוקה יגיעו מאלה המסוגלים ביותר לשלם - ואשר, אגב, הם אלו שמניעים את המשבר בצורה לא פרופורציונלית עם אורח החיים שלהם. אם מיליונרית כמוני מאחת המשפחות המפורסמות ביותר על פני כדור הארץ רוצה שאנשים עשירים ישלמו יותר מסים, אין שום סיבה או תירוץ שה-G20 יתעלם מהתחנונים שלנו".

היא הוסיפה: "מיליארדרים נמלטים כעת ומשלמים מס נמוך יותר מכל שאר קבוצות ההכנסה. כל ניסיון רציני לרסן את הגדלת אי השוויון באושר חייב להיות בינלאומי בהיקפו. כשאי השוויון יצא משליטה, מיליוני אנשים חסרי זכויות כלכלית ברחבי העולם מפנים עורף לדמוקרטיה לטובת דמגוגים סמכותיים וימנים. הבוחרים מאמינים שהשיטה מכוונת נגדם (והם צודקים), אבל סמכותנים מפעילים את הכעס הזה כדי לתקוף מוסדות דמוקרטיים, באופן פיגורטיבי ומילולי".