השריפות הולכות ומתרבות, ומאירות זרקור על אוזלת היד של הרשויות

במשך עשרות שנים פועלים הרגולטורים בארה"ב כדי לשפר את איכות האוויר במדינה, בין היתר באמצעות בקרה על חברות ומפעלים מזהמים. לאורך השנים, נחל התהליך הצלחה. אולם מחקר חדש של אוניברסיטת סטנפורד, שפורסם השבוע בכתב העת המדעי Nature, מציג תמונה מדאיגה: ההצלחה בצמצום זיהום האוויר מתקזזת עם הזיהום הגובר מעשן השריפות ההולכות וגדלות בעוצמתן.

שינויי האקלים מתדלקים שריפות ענק, כשרק בקיץ האחרון נאלצו התושבים בארה"ב ובעולם כולו להתמודד עם התוצאות ההרסניות שלהן. השנה הנוכחית נחשבת לשנה הגרועה ביותר בהקשר של חשיפה לעשן שריפות של בני האדם בארצות הברית: השריפות בקנדה כיסו את ניו יורק עד כדי כך שהיו ימים ביוני בהם בעיר ניו יורק שררה איכות האוויר הגרועה ביותר מכל עיר גדולה אחרת בעולם. בחודש שעבר, פשטה שריפת ענק בהוואי והותירה חורבן ענק באי מאווי. 97 בני אדם מצאו את מותם, והחוף המזרחי נעטף בעשן כבד.

"שריפות ביטלו 25% מההתקדמות שנבעה מחוק אוויר נקי"

יותר מחצי מאה חלפה מאז נחקק בשנת 1963 חוק אוויר נקי בארה"ב. זהו אחד החוקים הסביבתיים והבריאותיים החשובים ביותר שנחקקו במדינה, שכן הוא אילץ בעלי מכוניות ומפעלים מזהמים לטפל בפליטות המזהמים ואיפשר לנקות את הערים מענני הערפיח הקטלני שריחפו מעליהן. אמנם גם היום זיהום האוויר אינו נמוך, אך לאורך השנים חלו שיפורים דרמטיים באיכות האוויר במדינה.

לפי המחקר של סטנפורד, שהעריך את דפוסי עשן השריפות באמצעות נתונים מ-2022-2000, לרשויות ולתושבי ארה"ב יש סיבה טובה לדאגה. עשן השריפות מוחק נתח גדול מההתקדמות לאחר שהטביע חותם על שלושה רבעים מכל מדינות ארה"ב. לאורך שני העשורים האחרונים, שיפורי איכות האוויר האטו או נמחקו ועברו למגמת עלייה ברוב האזורים הללו. "בחצי עשור, מחקנו חלק ניכר מההתקדמות שראינו במשך עשורים רבים לפני כן. שריפות טבעיות ביטלו 25% מההתקדמות שנבעה מחוק אוויר נקי", אמר מרשל בורק, פרופסור חבר באוניברסיטת סטנפורד והמחבר הראשי של המחקר.

כמה מדינות - קולורדו, מונטנה, ניו מקסיקו, וושינגטון וויומינג - החזירו לאחור 50% או יותר מהתקדמותן מאז שנת 2000. באורגון ובנבדה, עשן השריפות מחק לחלוטין את הירידה בזיהום האוויר. מדינות שעדיין מצויות בהליך של שיפור איכות האוויר, היו מצליחות לשפר את מצבן מהר משמעותית ללא השריפות הגוברות. לפי דברים שאמר בורק לרשת NBC, החוקרים הבחינו בשינוי משמעותי במגמה הכוללת החל מ-2015. יש להניח כי אילו שנת 2023 הייתה גם היא מגולמת בנתונים, התוצאות היו חמורות אף יותר.

תדירות השריפות עלולה לעלות ב-30% עד 2100

עשן יכול לעבור מרחקים עצומים, ולהשפיע על מקומות רחוקים מהמקור. חשיפה לעשן שריפה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות משמעותיות. חלקיקים קטנים בעשן שריפות חודרים עמוק לתוך הריאות ויכולים להגיע לזרם הדם בקלות ואפילו למוח. הם מגבירים את הסיכון להתקפי אסטמה, סרטן ריאות ולמחלות דם ולב, וכן בעיות בריאות כרוניות אחרות. עשן שריפות נמצא גם כגורם ללידה מוקדמת ואובדן הריון.

מחקר נוסף שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences מצא שביקורים בחדרי מיון בקליפורניה בין השנים 2006 ל-2017 עקב אסתמה, COPD ותסמינים אחרים של מערכת הנשימה עלו ביותר מ-30% בשבוע שאחרי יום בו שורר עשן השריפות קיצוני, ביחס ליום ללא עשן. כמה מחקרים כבר הראו שעשן שריפות יכול להיות גרוע יותר ממקורות אחרים של זיהום אוויר. במחקר אשפוזים בבתי חולים בדרום קליפורניה נמצא שעשן משריפות בר יכול להזיק לבריאות האדם עד פי 10 מאשר חלקיקי זיהום אחרים.

שינויי האקלים מגבירים את הסיכוי לבצורות והופכים אזורים שלמים לקרקע פוריה לשריפות בשל היובש הקיצוני. לפי ההערכות, בתרחיש התחממות של 4 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, תדירות השריפות בעולם עלולה לעלות ב-30% עד שנת 2100. נכון להיום, האנושות נכשלת במאמצים לבלום את עליית הטמפרטורה בסף המעלה וחצי, ודוהרת בנתיב מסוכן של עליית טמפרטורה בכ-3 מעלות, אילו יקיימו המדינות את התחייבויותיהן האקלימיות.

האשמה לא רק במשבר האקלים

שריפות עלולות להוביל לסיכון בריאותי חריף גם אם הן לא פורצות או מתודלקות ומתפשטות בשל שינויי האקלים. בישראל פורצות מדי שנה אלפי שריפות בשל הזנחה ארוכת שנים של הרשויות: שריפות פסולת. גם אם לא כל השריפות מגיעות לממדי ענק, השבוע ניצתה תזכורת משמעותית לאוזלת היד בתחום: כבר שבוע שבוערת שריפה באתר פסולת פיראטי בשפרעם, שעלה כולו באש.

הר פסולת ענק ניצת, והוביל במשך ימים לפליטה של עשן רעיל לבתי התושבים ביישובים הסמוכים. ביום שלישי בשעות הערב הודיעו משרדי הבריאות והגנת הסביבה לתושבים כי על אוכלוסיות רגישות להימנע משהות מחוץ לבית, הוראה שנותרה בתוקפה לקראת סוף השבוע. גם נכון לכתיבת שורות אלו נמשכים מאמצי כיבוי השריפה, ולפי ההערכות בעירה פנימית באתר עלולה להימשך עוד זמן רב, תוך גרימת נזק סביבתי ובריאותי.

המשרד להגנת הסביבה מציג מדי שנה בדוח מרשם הפליטות לסביבה ירידה משמעותית בפליטות מזהמי האוויר מהתעשייה, בשל הפיקוח במסגרת חוק אוויר נקי לצד סגירתם של מפעלי תעשייה רבים. אולם, בשנים האחרונות הפליטות משרפת פסולת פיראטית הולכות ומתרבות. בכל שריפת פסולת, עולים באש מוצרי פלסטיק, רהיטים, חומרים אורגניים ועוד, וכך נפלטים לאוויר מזהמים רעילים רבים. אלו פליטות לא מבוקרות ולא מפוקחות, מולן עומדים אזרחים ברחבי ישראל חסרי אונים לחלוטין.

פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, מסביר כי "שריפות הפסולת, נכון להיום, אחראיות לפליטה של כ-10% מכלל החומרים האורגניים המסוכנים והרעילים שנפלטים במדינה בכל שנה, ולכ-46% מפליטות החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים. למרות ריבוי שרפות הפסולת בישראל, אין כיום נתונים מהימנים של ניטור המזהמים ושל ההשפעה שלהם על בריאות הציבור".

וולפסון הוסיף כי "הבעיה העיקרית בטיפול בשריפות הפסולת הפיראטיות היא היעדר אכיפה של כלל הגורמים, מהמשרד להגנת הסביבה, עבור ברשויות המקומיות ואיגודי ערים לאיכות הסביבה ועד ליחידות הפיקוח השונות והמשטרה. זאת ועוד, גם כאשר מתקיים פיקוח, הליכי האכיפה מתמשכים והקנסות והעונשים לא מרתיעים, כך שלעבריינים משתלם להמשיך ולזהם. לצד זאת, המשרד להגנת הסביבה כושל גם בתפקוד בזמן אמת, החל בדרישה לפינוי הפסולת ולסגירת האתרים הפיראטיים כדי למנוע שרפות ואם בתגובה במקרה שיש שרפה ונפלטים מזהמים לאוויר".

לדבריו, "בשל היקף התופעה, הטיפול בה מחייב התגייסות ושיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ויש להקים מנגנון יעיל להתמודדות עם המפגעים והמפגעים. כמו כן, יש לעבות את החקיקה והתקינה בתחום, להוסיף כוח אדם ייעודי לטיפול בנושא, להגביר את הפיקוח והאכיפה ולהעלות את הקנסות".