עמיר פרץ על רקע מטה התעשייה האווירית ב לוד | צילום: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי
נדחתה עתירה נגד מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית
שופטי בג"ץ דחו את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי. בהחלטתם ציינו את ניסיונו הניהולי של פרץ וכן את עברו המקצועי כולל עמידה בראש משרד הביטחון, חברות בקבינט המדינה וניהול הסתדרות העובדים. לדברי השופט נעם סולברג, "ההחלטה מהו המינוי האופטימלי לדירקטוריון היא החלטת ממשלה ולא החלטה שלנו"
בג"ץ דחה היום את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של עמיר פרץ כיו"ר התעשייה האווירית.
ועדת גילאור למינויים בחברות ממשלתיות התנגדה למינוי, בעיקר בשל טענה לזיקה פוליטית לשר הביטחון בני גנץ, אולם למרות זאת הממשלה אישרה את המינוי' ובעקבות כך גם דירקטוריון התעשייה האווירית.
השופט נעם סולברג כתב בין היתר: "האם יש מקום לסברה ששום ממשלה סבירה לא היתה ממנה אדם עם ניסיון ניהולי של פרץ לדירקטור בתע"א? סבורני שאין להשיב אלא בשלילה מוחלטת. אדם שעברו המקצועי כולל עמידה בראשו של משרד הביטחון, חברות בקבינט המדיני של הממשלה, ניהול של הסתדרות עובדים ועד כהנה וכהנא, בוודאי אינו יכול להיפסל כמועמד לשמש דירקטור בחברה ממשלתית כמו תע"א.
"ואם כך הוא הדבר ברי הוא כי מינויו של אדם כזה לתפקיד של דירקטור בתע"א אינו יכול להיחשב לבלתי סביר באופן קיצוני עד כדי חריגה ממתחם הסבירות שמסמן את המותר בפעולות הרשות - זאת גם כאשר ניתן לחלוק על היותו של מינוי כאמור אופטימלי מבחינת החברה והנראות הציבורית. ההחלטה מהו המינוי האופטימלי לדירקטוריון היא החלטת הממשלה ולא החלטה שלנו. אנו בודקים אם המינוי שבו עסקינן הינו אפשרי ברמת התקינות הבסיסית הא ותו לא, ולאחר שידענו כי מינוי כזה הוא אכן אפשרי לא נותר לנו לקבוע אלא כי הדרישה להימנע מחוסר סבירות קיצוני ככל שהיא נוגעת למינוי גופו - מולאה.
"נראה על כן כי טענה המייחסת למינויו של פרץ חוסר סבירות קיצוני לא יכולה לעמוד על רגליה שלה כטענה עצמאית. הצלחתה תלויה כל כולה בהצלחת הטענות בדבר המדרון החלקלק בדבר החריגה מנבחרת הדירקטורים ובדבר היעדר כישורים מיוחדים אצל פרץ".
השופט אלכס שטיין קבע בין היתר כי "קורות חייו המקצועיים של פרץ כוללים את ניסיונו הייחודי כשחקן מרכזי במגרש של יחסי עבודה קיבוציים שמסוגל לפתור סכסוכים קשים ומורכבים. ניסיון זה קיים לצד כישוריו האחרים של פרץ ומעורבותו בעולם הביטחוני כשר ביטחון לשעבר. ניסיון זה ותרומתו העתידית לתע"א בחברה שמעסיקה אלפי עובדים ופניה להפרטה הודגשו על ידי שר הביטחון בני גנץ בנימוקי החלטתו למנות את פרץ לדירקטוריון החברה. במסגרת זו השר ציין כי מדובר בניסיון ייחודי וחשוב, ואחרי שידענו כי לאיש מאנשי נבחרת הדירקטורים אין ניסיון דומה איני מוצא עילה להתערבותנו בהחלטת השר. לטעמי החלטתו של השר, למרות אי הסכמתו עם הוועדה, היתה נקייה מפגמים כפי שגם ציין היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעת בעניין ההשגה שהגיש השר על החלטתה של ועדת גילאור".
השופט שטיין קבע עוד כי "מדובר במועמד שמילא תפקידים בכירים ביותר הן בממשלה והן מחוצה לה. בין היתר הוא כיהן כשר הביטחון, אחד התפקידים החשובים במדינה, ובתפקידו זה היה אף אחראי על התעשייה האווירית. כמו כן הוא בעל ניסיון בתחום יחסי העבודה על רקע עברו כיו"ר ההסתדרות. על כן יש להוסיף כי ההחלטה אינה רק החלטה בדרג המיניסטריאלי, אלא החלטה שקיבלה הממשלה במליאתה כולה. במובן זה היקף ההתערבות של בג"ץ הוא מצומצם במיוחד".