מס הירושה חוזר לשולחן התקציב. האם בעלי ההון יחמקו מתשלום מס ירושה ומעמד הביניים יישא בו?

בכל כמה שנים עולה נושא הטלת מס עיזבון בישראל. הנושא מתעורר כאשר שר או חבר כנסת מחליטים שהגיע הזמן לעורר אותו ממרבצו ופעם אחר פעם הוא נקבר תחת התנגדויות עזות.

כעת, לקראת גיבוש תקציב המדינה הבא ולבקשתו של חבר הכנסת דוד אמסלם מהאופוזיציה, ערך מכון המחקר והמידע של הכנסת, מחקר שעסק בשאלה מהי התועלת הכלכלית של מס העיזבון. מנתוני המחקר עולה כי מס זה צפוי להניב למדינה הכנסות של בין כ-5 ל-7 מיליארד שקלים בשנה. בדרך כלל צמד המילים "מס עזבון" מעורר חשש ופחד, אך בעיקר בקרב קבוצה קטנה של השכבה העשירה במדינה. בשעה שהאליטות מודאגות מהטלת המס, יתר האוכלוסייה מגיבה באדישות, משום שהסברה הרווחת היא שאינם עומדים ברף הנדרש למיסוי, ואלו בגדר "צרות של עשירים".

אך כאן מונחת הטעות.

ככל שהחוק יחוקק ובהתאם להצעות החוק שהוגשו בעבר יתכן והמס יחול גם על אנשים שהונם מוערך במיליונים בודדים בלבד ולא רק על מי שנמנה עם המעמד הגבוהה. למשל, הצעתה של חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ' בכנסת ה-21 ביקשה לקבוע מס עיזבון של 10% על ירושות גדולות מ-10 מיליון שקל.

הפער כיום הוא בין הגישה האקטיביסטית שנוקטים בעלי ההון כדי להגן על רכושם אל מול האדישות של מעמד הביניים שאינו מתכונן ליום שאחרי. אותם בעלי ההון דואגים, כנדרש, לבחון מהן ההגנות המירביות שעומדות לרשותם כיום וזאת על ידי תכנון עתידי שעוסק בהעברת הרכוש לדור הבא או הוצאתו מידיהם לקרוביהם כיום.

עו"ד שירי לינד | צילום: יח"צ

יתכן כי אם או כאשר יוטל מס עזבון, הנהוג ב-24 מדינות OECD ובמרביתן קיים גם מס מתנות (כדי שלא יהיה ניתן לעקוף את מס הירושה באמצעות מתן מתנה לבן משפחה בשווי כל הירושה) בעלי ההון יצליחו להימנע מתשלומו או להקטין את החשיפה משום שהסדירו את עניינם מראש.

חלקם נוקטים בגישה של הענקת מתנות בחיים לקרובים תוך שמירה על סמכויות ויכולת פיקוח על הפעולות שיוכלו הקרובים לבצע ברכוש עוד בחייהם. אחרים נוקטים בגישה של הסדרת מסמכי התאגיד שהם בעליו והסדרת זכויות האחזקה ואופן העברת השרביט לדור הבא.

ויש הבוחרים בכלי בו עושים שימוש בכל המדינות בהן חל מס העזבון והוא הקמת "הנאמנות".

הנאמנות מבחינת הרשויות בישראל היא ייצור לא מוכר, מאין חד קרן שעד היום לא הוסדר היחס כלפיו ברשויות השונות, אולם ברור כי עם הטלת מס העזבון או כהכנה להטלתו רבים יפעלו על דרך זו ויקימו נאמנויות אשר אליהם יעבירו את רכושם. חלק מהאנשים יעבירו רכוש בחיים וחלקם יעבירו באמצעות נאמנות שתוקם לאחר פטירתם.

ההיערכות בנושא ובחירת הכלי המשפטי המתאים נדרשת גם בקרב אנשי מעמד הביניים שכן מטיוטות הצעות החוק הקיימות יתכן שאדם שצבר דירה שבבעלותו ועוד דירה נוספת להשקעה או שיירש מבני משפחתו דירה והון יחשב כבעל אמצעים לעניין החוק ויצטרך לשאת בהשלכות.

חשוב להבין כי לבעלי ההון ברור שהמס יחול עליהם ולכן הם נוקטים היום בפעולות הנדרשות לצורך שמירת ההון המשפחתי. לעומתם, אנשי מעמד הביניים שסבורים כי אין בידיהם מספיק הון אשר דורש הגנה לא פועלים בנושא ויושבים על השמרים ולבסוף יתכן שהם אלו שיישאו בתשלומו ככל שיוטל המס.

חשוב לציין כי לא זו היתה כוונת המחוקק. המטרה היא שימוש בכלי חברתי ליצירת שוויון וכן יצירת הכנסה למדינה שעזרה לאותם אנשים לבנות את הונם באמצעות גביית מס ממי שמחזיקים בפרוסות הגדולות של עוגת העושר במדינתנו. עם זאת ולאור חזרת הנושא לשולחן הכנסת לקראת העברת התקציב הבא, חשוב לקרוא גם למעמד הביניים להסדיר את ענייניו שכן מי שלא יפעל ויתכונן, עלול למצוא את עצמו בעתיד חב בתשלום המס.

מאת עו"ד שירי לינד, שותפה ומובילת תחום ניהול הון אישי במשרד מ. פירון ושות'