רשת חנויות הנעליים TO GO תפצה עובדת לשעבר ב-87 אלף שקל

סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת רוית צדיק פסקה לאחרונה לעובדת לשעבר ברשת חניות הנעליים TO GO פיצוי בסך 20 אלף שקל בגין הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה וכן פיצוי בגין התעמרות בעבודה בסך של 40 אלף שקל ועוד. בית הדין קיבל בחלקה את תביעת התובעת ופסק לטובת העובדת לשעבר כ-87 אלף שקל. הסכום כולל גם את הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך 15 אלף שקל.

מפסק הדין עולה כי התובעת הועסקה באחד מסניפי הרשת כמוכרת מספטמבר 2017 ועד יוני 2019. התובעת טענה כי נאסר על העובדים לשבת בזמן העבודה וכי לא היה כיסא, ולכן העובדות נאלצו להעביר את המשמרות בעמידה, גם אם לא היו לקוחות בחנות.

מנגד טענה הרשת כי היא מקנה לעובדיה את האפשרות לשבת ולנוח בזמן העבודה במקום שהוגדר לכך וכי ההוראות תואמות את הוראות הדין, ובכלל זה את הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה. עדה מטעם התובעת העידה כי מנהל הסניף בו עבדה התובעת לא הרשה לעובדים לשבת בכלל בזמן העבודה ונהג להעסיק אותם שעות רבות מאוד.

השופטת רוית צדיק | קרדיט: הרשות השופטת

בהקשר זה ציין בית הדין בהחלטתו כי על אף האמור בגרסת העובדת לשעבר ועדה מטעמה, נציג הרשת "לא ראה לנכון להתייחס לטענות אלו במסגרת תצהירו, וטען כי הנתבעת מקיימת את הוראות חוק הזכות לעבודה בישיבה". נקבע כי נציג הרשת לא סתר את הטענה לפיה חל איסור ישיבה בסניף וכן לא פירט האם היה קיים סידור ישיבה בסניף ומה היה טיבו. לכן, השופטת קבעה כי "התוצאה היא כי הנתבעת (הרשת-ל.ד) לא הוכיחה כי לא הפרה את החובה בדין וכי מילאה אחריה הלכה למעשה". עוד נקבע כי הנתבעת (הרשת-ל.ד) בחרה שלא להביא לעדות את מנהל הסניף של העובדת לשעבר "אשר היה בידו לסתור את טענת התובעת בנושא. יצוין, כי אף בסיכומים הנתבעת (הרשת-ל.ד) בחרה שלא להתמודד עם טענות התובעת לגופן, כאשר כל שנטען על ידה הוא כי התובעת לא הציגה ראייה בנושא, ולא דיווחה על כך שנאסר עליה לשבת. דומה כי הנתבעת נמנעה מלהתייחס במישרין לטענות התובעת בדבר איסור הישיבה. שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל הראשוני ממנו עולה כי הנתבעת הפרה את חוק הזכות לעבודה בישיבה", נקבע ונפסק לתובעת פיצוי בסך 20 אלף שקל.

התובעת טענה גם להתעמרות שהתבטאה לטענתה בהתנכלות אישית ויחס פוגעני של מנהל סניפה שכלל התעמרות בה, צעקות ורדיפה אובססיבית. מנגד, טענה הרשת כי מדובר בסיפורי בדים. ביה"ד לעבודה קבע כי "דין טענת ההתעמרות להתקבל. הוצגו בפני בית הדין וכן הוכחו במידה הנדרשת התנהגויות חוזרות ונשנות אשר יש בהן כדי ליצור עבור התובעת סביבה עוינת, ואשר גרמו לפגיעה בכבוד התובעת תוך השפלתה, זלזול בה וביכולתה, ניכור חברתי וסביבת עבודה עוינת המצדיקה מתן הגנה משפטית". עוד נקבע כי מנהל הסניף של העובדת לשעבר פעל על מנת להביא לבידודה החברתי משאר עובדי הסניף, זאת, באמצעות שימוש בהתייחסות מבזה, משפילה ומזיקה וכן בהפצת שמועות אודותיה. בעקבות כך, משך חודשים ארוכים איש לא שוחח עמה.

"נעיר", קבע בית הדין לעבודה, "כי לא נעלמה מעינינו התנהלות התובעת אשר לא הייתה נקייה מרבב, עת על פי האמור בתצהירה היא אכן יצאה לבילוי בזמן ששהתה בימי מחלה. עם זאת, אין בכך שהתובעת התנהלה לא כשורה כדי להכשיר את האמירות הקשות וההתנהגויות הפוגעניות שנמשכו ללא כל מפריע. אנו למדים כי משך חודשים ארוכים נפגע ונרמס כבוד התובעת ויש לראות בהתנהגות כלפיה הפרה של חובת תום הלב המצופה בין עובד למעסיקו, וההפרה של חוזה ההעסקה של הצדדים".

בית הדין קבע כי הרשת לא הפרה את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, ולכן דחה את תביעת העובדת לשעבר בגין רכיב זה וכן בגין רכיב לשון הרע. כמו כן קבע ביה"ד כי התובעת לא הוכיחה כי הרשת הנתבעת פגעה בפרטיותה.

את העובדת לשעבר ייצג עו"ד שמואל כהן ואת הרשת עו"ד יפית אופק.

מהרשת נמסר: "קיבלנו בפליאה את פסק הדין שכן מעולם לא התקבלה ברשת תלונה אודות יחס לא הוגן מצד התובעת על הממונה עליה. במשך שנתיים התובעת סבלה לכאורה ולא פנתה לאף גורם בחברה ממנהלת משאבי אנוש, למנהל אזור או מנהל רשת החנויות וכן לא למנכ"ל החברה. זה די תמוהה שהתובעת סבלה זמן ארוך כל כך והמשיכה להגיע לעבודה מידי יום ולא התלוננה בפני אף גורם. רשת נעלי TOGO מקפידה על שמירת זכויות וכבוד 600 עובדי החברה והגישה ערעור לבית הדין הארצי לאור העוול שנעשה בפסק הדין בתביעה".

עו"ד שמואל כהן, בא כוח העובדת לשעבר ציין בתגובה כי הוגש מטעם העובדת לשעבר ערעור על דחיית התביעה בקשר לרכיבי ההטרדה המינית ולשון הרע.