הראשונים בעולם: אלף פארמס תשווק בשר בקר מתורבת בישראל

חברת הבשר המתורבת אלף פארמס מרחובות קיבלה אישור שיווק ממשרד הבריאות, שמשמעותו היא כי סטייק הבקר המתורבת שפיתחה בטוח למאכל ויימכר בישראל. למעשה, אלף פארמס היא חברת הבשר המתורבת הראשונה בישראל המקבלת את אישורו של משרד הבריאות לשיווק המוצר שלה ובסך הכל החברה השלישית בעולם, כאשר עד כה אושרו מוצרי עוף מתורבת בלבד, בסינגפור ובארה"ב.

למרות שמדובר בצעד משמעותי, מדובר באישור טרום שיווק, והחברה תידרש בנוסף להשלים הליך רישוי לפס הייצור שלה בטרם תוכל למכור את מוצריה בארץ. יש לציין כי המוצר יושק תחילה רק במסעדה אחת ובכמות מנות מוגבלת.

אישור טרום השיווק שניתן לאלף פארמס הוא הישג משמעותי גם עבור ישראל אשר נכנסת כעת לפורום מצומצם של מדינות אשר משרד הבריאות שלהן קבע כי מוצר בשר מתורבת הוא בטוח למאכל, שעה שעשרות מוצרים נוספים של חברות ממתינים על שולחנם של רגולטורים ברחבי העולם. באלף פארמס מעריכים כי החברה תשלים באופן מלא את ההליך הרגולטורי בתוך חודשים בודדים בלבד.

החברה נוסדה ב-2017 על ידי ידידיה טוביה, ד"ר נטע לבון ופרופ' שולמית לבנברג מהטכניון. באלף פארמס הושקעו עד היום כ-140 מיליון דולר, ורשימת המשקיעים כוללת את קבוצת שטראוס וקרנות הון סיכון בבעלות מדינית מהמזרח התיכון ודרום מזרח אסיה. החברה גם קיבלה לאורך הדרך מענקים מרשות החדשנות הישראלית. המלחמה בעזה שיבשה את תוכנית החברה לצאת לסבב גיוס נוסף, לפחות לעת עתה.

תחת מותג המוצרים נתחי "אלף" (Aleph Cuts), החברה תשיק את המוצר המסחרי הראשון שלה – פטיט סטייק מתורבת – שגדל מתאים של פרה מזן אנגוס שחור, אשר לא עברו שום שינוי גנטי. מלבד תאים שמקורם בביציות מופרות, אין בהם כל רכיב שמקורו מן החי. בדומה לכלל מוצרי הבשר המתורבת הנמצאים כעת בשלבי פיתוח מתקדמים ברחבי העולם, המוצר הראשון של אלף פארמס יכיל כ-20% תאי בשר מתורבת, ויתר רכיביו מושתתים בעיקר על סויה וחיטה. האתגר הגדול של שוק הבשר המתורבת הוא המחיר - מרבית המוצרים נמצאים עדיין בשלבי פיתוח, ובחברות נאבקים כדי להעלות את כושר הייצור ולהפחית את מחירם הגבוה מאוד, ודאי בהשוואה לבשר מן החי המסובסד בכבדות על ידי ממשלות העולם.

נתחי הסטייק של אלף יוצעו תחילה במתכונת מוגבלת במסעדה של שף מפורסם, וגם היא תיאלץ לסבסדם תחילה כדי להגיע לרמת מחיר המשתווה לזו של בשר שמקורו בבעלי חיים. טוביה, המשמש כמנכ"ל אלף פארמס, אמר: "אנחנו לא יודעים עדיין כמה מנות בשבוע נוכל למכור, אבל זה ברור שכשנשיק יהיה מדובר בהתחלה בכמויות קטנות. אנחנו מייצרים בכמויות קטנות. בשנתיים-שלוש הראשונות של פעילות שיווקית נמשיך להפסיד כסף. הפיילוט שבנינו בישראל מיועד להגיע לרמה של כמה טונות בשנה, ונגיע ליכולת הזו לקראת סוף השנה. המטרה בטווח של כמה שנים להוריד את עלויות הייצור ולהפוך לחברה רווחית".

תעשיית הבשר מבוססת החיות של היום שווה 1.4 טריליון דולר וממשיכה לצמוח. זוהי בעיה גדולה מבחינה סביבתית, שכן התיאבון האנושי לבשר מוביל לפליטות גזי חממה המתדלקות שינויי אקלים הרסניים (כ-12% מפליטות גזי החממה המניעים את משבר האקלים, מקורן בתעשיית הבשר והחלב). כדי להחזיר את העולם למסלולו, הערכות מדעיות מצביעות על כך שכמות הבשר המופקת מגידול בעלי חיים בעולם צריכה להצטמצם בעשורים הבאים ביותר מחצי. לבשר מתורבת, לעומת זאת, יכולה להיות טביעת רגל סביבתית נמוכה בהרבה, מה שמפחית את ההשפעה על האקלים, השימוש בקרקע וזיהום האוויר.

טוביה מדגיש כי "האישור הזה מחזק את המדינה שלנו. מערכות המזון בעולם שבירות, ועומדות בפני אתגרים של גידול אוכלוסייה ושינוי אקלים. מזון הוא הנפט החדש, ומחסור בו יכול לגרום למלחמות בשנים הבאות. דווקא בזמן של קונפליקט אזורי, הדרך לייצב את המזרח התיכון ולהכין עתיד טוב יותר זה לעבוד יחד ולהתמודד עם אתגרים משותפים. התלות ביבוא מזון זה אחד המוקשים הכי גדולים לביטחון המזון. אנחנו עובדים מאוד צמוד עם איחוד האמירויות כדי לקדם יוזמות אזוריות כלכליות סביב אתגרים משותפים".

אלף פארמס הגישה בקשה לאישור רגולטורי גם באנגליה, בשוויץ, בארה"ב ובסינגפור. לפי טוביה, "באופן הדרגתי נגיש במסעדות בישראל ובסינגפור ואז נתרחב למדינות נוספות. במקביל אנחנו עובדים על הרחבת הייצור בישראל והקמה של תשתית ייצור עם קבלן משנה במיקור חוץ בסינגפור ואנחנו לקראת הסכם נוסף באסיה. אנחנו הולכים לקראת ייצור במיקור חוץ כדי למזער את ההשקעה. תוך 10 שנים התוכנית העסקית שלנו היא להגיע למכירות של מיליארד דולר ולהיות 0.01% משוק הבשר הגלובלי".

ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות, מסרה כי "אישור זה הופך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שמאשרת תרבית תאי בקר כמזון ומובילה עולמית בתחום תוך שמירה על בריאות הציבור. האישור מגיע לאחר שנבחנו מגוון גורמים קריטיים, ביניהם טוקסיקולוגיה, אלרגניות, הרכב תזונתי, בטיחות מיקרוביולוגית וכימית של המזון החדש ותהליך הייצור שלו על כלל היבטיו, החל מבידוד התאים הראשוני וכלה בעיבוד ואריזת מוצר המזון המוגמר".