הגדלת יצוא הגז עלולה להקפיץ את מחירו בישראל

היום צפוי להתקיים דיון מכריע על יצוא הגז הטבעי מישראל ובו יציג שר האנרגיה ישראל כץ לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' את האפשרויות להגדלת היצוא.

במקביל, השבוע פורסם סיכום דיון של ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד האנרגיה העוקבת אחר מחירי הגז הטבעי. על אף שהדיון של הוועדה התקיים לפני כחצי שנה, חלק מהמסקנות בו יכולות להיות רלבנטיות מתמיד לקראת ההחלטה על יצוא הגז אותה מקדם שר האנרגיה ישראל כץ. המסקנה העיקרית שעולה היא שהיקף יתרות הגז הטבעי הפנויות למכירה בשוק הישראלי נמוכות ורובן של מאגר לווייתן שבשליטת יצחק תשובה. הדבר עלול להוביל לחוסר תחרות, לעלייה במחירי הגז הטבעי בשוק המקומי, ולהתגלגל לתעריף החשמל ולעליית מחירים בתחומים נוספים.

במסמך נכתב כי "לחברי הוועדה הוצגו נתונים על יכולת ההפקה ממאגרי הגז תמר, לווייתן וכריש־תנין אל מול ההתחייבויות בהסכמי הגז של בעלי החזקות במאגרי הגז. מהנתונים שהוצגו עולה כי כמויות הגז הפנויות מהמאגרים (כמויות גז שאין לספק התחייבות הסכמית לספק ללקוח) קטנות והן מגיעות בעיקר ממאגר לווייתן. לפיכך, קיים חשש שאותו מאגר ינצל את כוח השוק שלו ויגבה מחירים גבוהים בהסכמים עם לקוחות חדשים המעוניינים בהסכם הכולל התחייבות לאספקה לטווח ארוך, וכן בהסכמים לטווח קצר שאינם כוללים התחייבות לאספקה".

במסמך של ועדת המחירים מצוינת גם תחילת האספקה של מאגר כריש בסוף אוקטובר 2022 שאמור לספק כ־50%-40% מכמות הגז הטבעי הנצרכת בישראל. עם זאת, לפי המסמך "לאור העובדה שמאגר זה חתום על מספר רב של חוזים עם צרכנים במשק המקומי, כניסתו לא מפיגה את החשש מעליית מחירים לצרכנים חדשים במשק המקומי".

אחד הפתרונות המוצעים במסמך להגדלת התחרותיות בשוק הגז הטבעי המקומי הוא הרחבת יכולת ההפקה של המאגרים המקומיים, במידה וחלק מהתפוקה החדשה תימכר בשוק המקומי. "הרחבות צפויות של יכולת ההפקה במאגרי גז טבעי קיימים - ככל שיצאו אל הפועל בשנים הקרובות השקעות לצורך הרחבת יכולת ההפקה במאגרי הגז הקיימים, ובמידה וחלק מהכמויות הנוספות שיופקו יופנו למשק המקומי, הדבר יגדיל את היצע הגז הכולל למשק המקומי ועשוי להגביר את התחרות במשק הגז הטבעי". הגדלת יכולת ההפקה הכרחית גם להגדלת היצוא וגם לשוק המקומי, לכן ניתן לראות חפיפה מסוימת בין עמדה זו לעמדת שר האנרגיה ישראל כץ.

כבר היום במאגרי הגז מקדמים תוכניות להרחבת התפוקה: ביולי האחרון אישרו השותפות המחזיקות במאגר לווייתן (ניו־מד אנרג'י, שברון ורציו) הקמת צינור שלישי שיאפשר את הגדלת התפוקה היומית מלווייתן ב־16%. במאגר תמר, החליטו על השקעה של 622 מיליון דולר להגדלת התפוקה ל־11.65 BCM בשנה, כ־16% יותר מיכולת ההפקה הנוכחית. ואכן, במידה והגדלת התפוקה מהמאגרים תימכר לשוק המקומי, ככל הנראה מחיר הגז הטבעי יפחת. אלא שלא בטוח שהגדלת התפוקה תימכר לשוק המקומי.

עם זאת, במידה והיתרי היצוא יגדלו בצורה משמעותית, לא מן הנמנע שמרבית התפוקה החדשה תימכר ליצוא. כבר בימים אלה מתקדמות התוכניות להגדלת יכולות הייצור למצרים על ידי הרחבת צינור תת־ימי, הקמה של צינור יבשתי באזור ניצנה שיאפשר הגדלת יצוא והרחבה נוספת של צינור הגז שמאפשר יצוא לירדן. בשיחה עם משקיעי ניו־מד אנרג'י שנערכה השבוע לאחר פרסום התוצאות החציוניות של החברה, טען מנכ"ל החברה יוסי אבו כי בשנים הקרובות יכולות יצוא הגז הטבעי מישראל יגדלו ל־20-15 BCM בשנה, זאת כאשר סך הצריכה המקומית של גז טבעי ב־2022 עמדה על 12.3 BCM.

הטיעון הנפוץ בתעשיית הגז הוא שהשוק המקומי קטן, ולכן היצוא הכרחי למען הבטחת החזר השקעה בתשתיות הגז. עם זאת, כרגע לפי המסמך עולה שיתרות הגז בשוק המקומי נמוכות מדי. על אף שהגדלת התפוקה במאגרים המקומיים תוכל להוביל להפחתת המחירים בשוק המקומי, התנאי לכך הוא שהמכירות יועברו לשוק המקומי. במידה והחברות יוכלו להגדיל את היצוא בצורה משמעותית, תעמוד בפני חברות הגז אלטרנטיבה למכירה של הגז הטבעי מול מחירי היצוא הגבוהים יותר, והשוק המקומי יידרש להתאים את עצמו למחירי היצוא.

לא מדובר בתרחיש מדומיין. בדו"חות הכספיים השנתיים של חברת החשמל שרוכשת גז טבעי בעיקר ממאגר תמר, הודיעה החברה כי חלה עלייה במחירי הגז הטבעי בישראל, כך שככל הנראה תיאלץ לשלם סכום גבוה יותר עבור תחנות הכוח העתידיות שלה המונעות בגז טבעי. הסיבה לכך ככל הנראה היתה הדרישה של לווייתן להתאים את מחירי הגז הטבעי שנמכרים לחברת החשמל למחירי היצוא. עלויות הדלקים של חברת החשמל וגם של יצרני החשמל הפרטיים מתגלגלים ישירות לתעריף החשמל.

גם במסמך שפורסם השבוע נראה כי מחירי הגז הטבעי בהסכמים בסחר משני (מכירת גז טבעי בין הצרכנים השונים, ולא ישירות ממאגרי הגז) גדל בין החודשים ינואר-אוקטובר 2022 בשיעור של יותר מ־20%, אך העלייה מייחסת בין היתר את העלייה לביקוש לגז טבעי בחודשי הקיץ. כך או כך, במסמך של האוצר מציינים כי חלה עלייה במחירי הגז הטבעי בשיעור של עשרות אחוזים, בעיקר בשוק ה־Spot של הגז - מכירה מיידית ולא הסכם ארוך טווח.

במסמך נכתב עוד, כי "ניתן לשער שהגורמים לעליות המחירים היו: סיום תקופת המעבר במתווה הגז, עיכוב תחילת ההפקה ממאגר כריש־תנין, עליית מחירי האנרגיה עקב משבר האנרגיה העולמי המשפיעה על ההצמדות בחוזי הגז הקיימים וגידול ביצוא הגז הטבעי. עוד יצוין, כי מלבד עלייה במחירים בהסכמים חדשים, תנאים מסחריים נוספים בהסכמים הורעו בהשוואה להסכמים מתקופות קודמות".

כך או כך, לאור השפעה ניכרת של עונתיות, והכניסה המאוחרת של מאגר כריש לפעולה בסוף אוקטובר 2022, במסמך נכתב כי הוועדה תתכנס שוב בתחילת 2024 לבחון מחדש את מחירי הגז הטבעי. בשל כך, השאלה המרכזית שעולה היא כיצד ניתן לבצע החלטה של עשרות מיליארדי שקלים בטרם התבררה התמונה המלאה בשוק הגז הטבעי.

ממשרד האנרגיה נמסר כי "במהלך השנים 2022-2020 גדל יצוא הגז בעשרות אחוזים מדי שנה, ועדיין, סביבת המחירים במשק המקומי נותרה יציבה באופן יחסי, בין היתר ביחס למחירים במשק העולמי. רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות יחד עם ועדת המחירים עוקבים אחר המתרחש במשק הגז הטבעי בהיבטי התחרות, ובפרט לאחר סיום תקופת המעבר במתווה הגז הטבעי, וזאת לצורך יצירת מנגנונים להגברת התחרותיות בשוק".

עוד נמסר כי "על מנת לקדם את התחרות במשק הגז הטבעי, פועל המשרד במספר מישורים: הגדלת היצע הגז הטבעי הזמין לשוק המקומי על ידי קידום הרחבת המאגרים הקיימים, קידום סחר משני שיהווה תחרות למאגרים הקיימים, קידום מציאת ופיתוח מאגרים חדשים להגברת התחרות, והגברת השקיפות במשק הגז הישראלי".