תוכנית בנייה בחיפה תקועה עשורים. ביהמ"ש: התנהלות לא סבירה של העירייה

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ביום ראשון שעבר עתירה מנהלית שדרשה מעיריית חיפה ומראשת העירייה עינת קליש-רותם לקדם תוכנית שתאפשר בנייה של 2,000 יחידות דיור במתחם מורדות לינקולן בעיר. עם זאת, הוא הציב דרישה ברורה מהעירייה לקידום מיידי של התוכנית. המתחם שעליו מדובר הוא שטח מיוער המשתרע על 350 דונם מתחת לבית החולים כרמל, לשכונת רמת אשכול ולדרך פרויד שמובילה משכונת אחוזה לכביש החוף. המתחם מאושר בייעוד למגורים עוד משנות ה-30 של המאה הקודמת ונכלל גם בתוכנית המתאר העירונית של חיפה, חפ/2000.

83 בעלי הקרקע במתחם החלו לקדם את תוכנית הבינוי כבר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. ב-2013 התוכנית הופקדה להתנגדויות, אלא שבתום שנתיים של דיונים, גילו בעלי הקרקע כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה שינתה את עמדתה וביקשה מהוועדה המחוזית למשוך את התכנון לצורך תכנון מחדש. בהסכם שנחתם בין הצדדים בתחילת שנת 2015 התחייבה העירייה לקדם תוכנית חדשה במהירות.

בעקבות התמשכות ההליכים, הגישו ב-2019 בעלי הקרקע עתירה מנהלית נגד עיריית חיפה, בדרישה לחייב אותה לקדם את התוכנית. העתירה הסתיימה בהסדר שקיבל תוקף של פסק דין באוגוסט 2020, שכלל לוח זמנים מפורט להבאת התוכנית לדיון בפני מליאת הוועדה המקומית בתוך חצי שנה, כולל לוח זמנים ברור עם אבני דרך. השלב הראשון של קידום התוכנית החדשה הושלם תוך פחות מחודשיים, אך השלב השני, שכלל בדיקה כלכלית ואמור היה להסתיים עד לחודש אוגוסט 2021 לא הושלם עד כה. על פי טענת העירייה, התחשיב הכלכלי שערכו קבוצות בעלי העניין היה חלקי ולא מאומת.

בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי באפריל 2023 באמצעות עורכי הדין אסף עירוני ואנה אליאשקביץ' ממשרד ש. פרידמן אברמזון, נתבקש בית המשפט המחוזי להורות לעיריית חיפה לקדם את התוכנית תוך פרק זמן סביר. בעתירה נטען כי הימשכות ההליכים במשך תקופה ארוכה פגעה פגיעה קשה בזכות הקניין שלהם, ומהווה פגם מנהלי המצדיק ביקורת שיפוטית. לדברי עורכי הדין, מדובר במקרה קיצוני שבו עיריית חיפה מונעת את הפיתוח ומימוש של זכויות מוקנות בקרקע במשך עשורים ולא עומדת בחובתה לקידום מהיר ויעיל של ההליך התכנוני.

רון שפירא, נשיא בית המשפט המחוזי חיפה שדן במקרה, הדגיש בהחלטתו כי בית המשפט אינו גורם תכנוני, ואף החליט לדחות את העתירה, מאחר שעיריית חיפה החלה להניע את קידום התוכנית. עם זאת, הוא קבע כי "קשה להתנער מהתחושה שפעילות מחודשת זו, הינה, לפחות בחלקה, קשורה להגשת העתירה לפני". עוד הוא קבע ש"דחיית העתירה הינה בכפוף לכך שהמשיבות (עיריית חיפה) יגישו לבית המשפט תוכנית עבודה קונקרטית ומפורטת להכנת התוכנית החדשה להגשה לוועדה המחוזית, וכן לוחות זמנים מחייבים לביצועם של כל השלבים הנדרשים עבור הגשה זו". כמו כן קבע נשיא בית המשפט כי היעד המאוחר ביותר להגשת התוכנית לוועדה המחוזית יהיה אפריל 2024.

דבריו של השופט שפירא מאירים במקצת את התנהלות עיריית חיפה בהקשר של קידום תוכניות בינוי חדשות: "עלינו לבחון את טענות העותרים בנוגע להימשכות ההליכים והתנהלות המשיבות ביחס לקרקע הנדונה במהלך העשורים האחרונים. אומר כי לאחר בחינה זו, מצאתי שבנסיבות העניין, התנהלות עיריית חיפה והימשכות ההליכים הבלתי נגמרת אינה סבירה כלל, ויתכן כי פגעה בזכויותיהם של העותרים ושאר בעלי הקרקע, ואף באינטרס של הציבור הכללי".

העתירה נדחתה אומנם, אך עיריית חיפה נדרשה לשלם את הוצאות המשפט. מתוך דברי השופט שפירא: "על אף שלעומת דיני נזיקין, הביקורת השיפוטית במשפט המנהלי ככלל אינה צופה פני עתיד, והסעד הינו סעד ציווי, נאמר לא אחת כי בנסיבות מסוימות, עוולה מנהלית עלולה לאפשר פסיקת פיצויים במשפט המנהלי שאינם לגבי עבר בלבד, בכך שהם מיועדים להרתיע ולהכווין את התנהגותן העתידית של הרשויות". לאור קביעה זו נדרשה עיריית חיפה בתשלום של 60 אלף שקל עבור הוצאות המשפט ושכר הטירחה של עורכי הדין.