רשויות מקומיות מתקצבות בתי ספר חרדיים ללא שום פיקוח

רשויות מקומיות מעבירות למוסדות חינוך חרדיים סכומים בהיקפים של מיליוני שקלים רבים ישירות לחשבונות הבנק שבשליטת המנהל או המזכירה. כך חשף היום (ב') יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), בהסתמך על מכתב החשב הכללי יהלי רוטנברג לשר האחראי לחינוך החרדי במשרד החינוך, חיים ביטון מש"ס.

הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיימה דיון בנושא פיקוח משרד החינוך על מוסדות החינוך החרדי. על פי המכתב של רוטנברג, שתי רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות – החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס – קיבלו ב־2023 תקציב של 3.5 מיליארד שקל ביחד, 2.3 מיליארד שקל לחינוך העצמאי ו־1.2 מיליארד שקל לבני יוסף. למרות זאת, רק שלושה אנשים מטפלים במערך הכספים של החינוך העצמאי (אדם לשלושת רבעי מיליארד שקל בממוצע) ורק שישה בתשלומים של בני יוסף.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה מיקי לוי. הזרמת הכספים נמשכת למרות הביקורת | צילום: קובי קואנקס

בנוסף, מקבלות הרשתות תקציבים של מיליונים רבים מהרשויות המקומיות למטרות כמו שכר עובדי מינהלה, תחזוקה ושכירות. רוטנברג כותב ש"תשלומים אלה, בהיקפים של מיליוני שקלים, מהווים הכנסות של הרשתות. ברם, התשלומים אינם משולמים מהרשות המקומית אל חשבונות הבנק של הרשתות, אלא ישירות לחשבונות בנק של בתי הספר (בהם מנהל בית הספר והמזכירה הם מורשי החתימה) או לחשבונות בנק של עמותות שליד בתי הספר".

לדבריו, "חשבונות בנק אלה מתנהלים ללא שקיפות כלפי חשבת הרשתות של האוצר שושי שוורץ, ללא אפשרות לפיקוח של החשבת על הנעשה בכספים אלו". הוא מציין ש"הדבר הוצף על ידי מבקר המדינה שהעיר על חוסר תקינות התנהלות זו, אולם מנגנון זה ממשיך להתקיים. למותר לציין כי לחשבת אין אפשרות לדעת מה גובה הכנסות אלה, מה השימושים הנעשים בהן, וכיצד הן מבוצעות".

מכיוון שמדובר בחינוך פרטי, נגבים תשלומים גם מההורים. רוטנברג כותב ש"כספים אלה אמורים להיות מופקדים בחשבונות בנק ולהתנהל בנפרד עבור כל בית ספר. בפועל כספים אלו מטופלים על ידי מנהלי בתי הספר כאשר לחשבת אין ידיעה, גישה או שליטה בנעשה"

ח"כ משה (קינלי) טור פז (יש עתיד), שיזם את הדיון, אמר שאם החינוך החרדי יקבל את תוספות השכר של אופק חדש, תלמיד חרדי יקבל יותר מתלמיד בחינוך הממלכתי. יש כאן מיליארדים ללא פיקוח". הממונה על תגבור לימודי הליבה במשרד החינוך, חיים הלפרין, אמר שיש צמיחה גדולה של החינוך הממלכתי חרדי (ממ"ח), שהגיע ל־78 בתי ספר ו־300 גני ילדים. אבל ח"כ גלעד קריב (עבודה) האשים ש"מנהיגי רשתות החינוך משתמשים בחרמות ונידויים לאותם הורים שרוצים ממ"ח".

בתוך כך הזהירו היום שופטי בית המשפט העליון את רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות כי הן לוקחות סיכון כשהן ממשיכות להפעיל את רפורמת אופק חדש. זאת, למרות עמדת המדינה שאין מחויבות להפעיל את הרפורמה הזאת אם הרשתות לא יעמדו בתנאים. השופטת רות רונן אמרה בדיון בעתירה של עמותת חדו"ש נגד תוספות השכר, שהרשתות "צריכות לכלכל צעדיהן. יכול להיות שהן ימצאו עצמן בעמדה בעייתית". ראש ההרכב השופט עופר גרוסקופף אמר ש"הרשתות יתנהלו על סיכונן".

גרוסקופף הבהיר שמכיוון שהמדינה טרם גיבשה את עמדתה בשאלת החלת תוספות שכר בחברה החרדית, אי אפשר לקיים דיון לגופו של עניין. המדינה התחייבה בתגובה שהתקנות ייכנסו לתוקף רק עשרה ימים לאחר שיפורסמו כדי שחדו"ש תוכל לעתור נגדן. גרוסקופף גם הגדיר את הצעד שבו הרשתות מכניסות את תוספות השכר לתלושים ואז מנכות אותן כדי לא לשלם כ"תרגיל".