ספין החשמל: האם אפשר להפסיק את הייצור בשבת?

המערכת הפוליטית סוערת מאז פרסום הדרישות הקואליציוניות של יהדות התורה. ראש הממשלה לפיד תקף את ההסכם המתגבש עם הליכוד, ובתגובה ענה ראש הממשלה המיועד נתניהו "לא תהיה פה מדינת הלכה" . אחד הסעיפים השנויים במחלוקת בהסכם הוא הפסקת ייצור החשמל בשבת. בין אם מדובר בספין שנועד להסוות סעיפים אחרים בהסכם, או במשא ומתן שנעשה ללא גורמי המקצוע, עולה השאלה האם בכלל אפשר להפסיק לייצר חשמל בשבתות, כמה זה יעלה ומה ההשלכות הסביבתיות?

כמובן, הפסקת כל ייצור החשמל בישראל למשך 24 שעות, ואפילו יותר, במקרים בהם מתחיל חג ישר, לפני או אחרי השבת, אינה אפשרית. כיום יותר מ-23% מהחשמל בישראל מיוצר על ידי תחנות כוח פחמיות של חברת החשמל. הדלקה של תחנת כוח כזו לוקחת שלושה ימים, כך שכיבוי והפעלה של התחנות כל שבוע, פשוט אינה אפשרית. הפעלה של תחנת כוח המונעות בגז טבעי ומייצרות כ-68% מהחשמל בישראל, משתנה על פי סוג התחנה, אך הדלקתן אורכת לרוב מספר שעות. חלק מהתחנות המונעות בגז טבעי נקראות "פיקריות". תחנות אלו נועדו להפעלה וכיבוי מהירים על מנת לאזן בין הביקוש וההיצע במערכת החשמל.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה משנת 2020, עלות הייצור של חשמל בתחנות הפיקריות גבוהה פי 2 מעלות הייצור בתחנת כוח במחזור משולב של גז טבעי, זאת בשל שיעור הנצילות הנמוך של התחנות. תחנות אלו גם יוצרות זיהום רב יותר ופולטות פי כ-40% יותר פחמן דו-חמצני מתחנות הגז הטבעי האחרות. יתר החשמל בישראל מיוצר על ידי אנרגיות מתחדשות, בעיקר פאנלים סולאריים. על אף שניתן לנתק את הפאנלים מהחיבור לרשת במהלך השבת, הפאנלים עצמם ימשיכו להפיק חשמל כל עוד יש שמש.

בשל חוסר היכולת להפסיק את ייצור החשמל בשבת, וחשש של קבוצות חרדיות מביצוע עבודות שלא הכרחיות להפעלה המיידית של התחנות במהלך השבת, עשרות אלפי משקי בית חרדים מתנתקים כל שבת ממערכת החשמל של חברת החשמל ומתחברים לגנראטור פרטי, בלתי חוקי, לא בטיחותי, ומזהם. לא ידוע בדיוק מה היקף התופעה, אך ישנה הערכה כי מספר החרדים המתחברים לרשת הלא חוקית גדל מאוד בעשור האחרון. בעוד ייצור קוט"ש חשמל בתחנות הקיימות בישראל נאמד בכחצי שקל, הייצור בגנראטורים הכשרים מגיע ל- 3-4 שקלים לקוט"ש.

פתרון אפשרי להקטנת ייצור החשמל בשבתות הוא הקמת מתקני אגירת אנרגיה ברחבי הארץ, מעין סוללות גדולות שיכולות לצבור כמויות גדולות של חשמל. עם זאת מדובר בטכנולוגיה חדשה ויקרה. מעט מתקני אגירה פועלים כיום בישראל, כאשר המטרה העיקרית של הקמת המתקנים היא אפשרות לניהול ההיצע והביקוש במשק החשמל בצורה האופטימאלית. למשל, הצמדת מתקני אגירה לחוות כוח סולאריות מאפשרות לנצל את עודפי החשמל המיוצר במהלך היום גם בשעות הערב והלילה. רק בשבוע שעבר הוקמה לראשונה בישראל תחנת כוח סולארית בשילוב מתקן אגירה צמוד על ידי חברת האנרגיה הירוקה דוראל בקיבוץ חולית (יש מספר מתקני אגירה נוספים, ביניהם מתקן האגירה השאובה בגלבוע)

למרות השאיפה לקידום מתקני אגירה גם מצד ארגוני סביבה לאור הקידום של אנרגיות מתחדשות שהם יאפשרו, הקמת מתקני אגירה בהיקף ארצי אינה ריאלית, כך לפי הערכה של חן הרצוג, הכלכלן הראשי בחברת הייעוץ BDO, עלות הקמת מתקני אגירה לכל צריכת החשמל בישראל למשך 24 שעות נאמדת בכ-300 מיליארד שקל. מכיוון שיש מקרים בהם החג והשבת צמודים, הקמת מתקני אגירה שיספיקו לכל ישראל למשך 48 שעות תעלה כ-600 מיליארד שקל, סכום הגבוה מתקציב המדינה (ב-2022 התקציב עמד על 452 מיליארד שקל).

בעוד שלא ניתן להפסיק את ייצור החשמל בארץ למשך יום שלם, וגם לא ניתן להקים מתקני אגירה בהיקף רחב כל כך, עולה השאלה מה כן ניתן לעשות לאור הסעיף בדרישה הקואליציונית. אחד החששות שעולים הוא שההסכם יוביל למימון מתקני אגירה למוסדות חרדיים ולבתים. התקציב להקמת מתקני אגירה יכול להגיע באמצעות מימון ישיר מתקציב המדינה, כלומר שהמדינה תרכוש למוסדות החרדים את המתקנים ישירות, או על ידי מימון דרך תעריף החשמל. משק החשמל הוא משק סגור, כלומר התקציב של חברות ייצור החשמל (חברת החשמל ויצרנים פרטיים), ועלות הקמת הרשת ופיתוחה, מגיע כולו מתעריף החשמל, שצפי גם כך לעלות בכ-8% החל מינואר. בשל כך מדובר באפשרות פחות סבירה.

תמיכה של המדינה בהקמת מתקנים של חשמל "כשר" לאור ההסכם הקואליציוני לא תהווה תקדים. ביוני האחרון, תקצבה המדינה 2 מיליון שקל להקמת מתקן אגירה בשכונה חרדית בירושלים לאור בקשה של ראש העיר משה לאון. חשש נוסף שעולה לאור ההסכם הוא שהפיכת החשמל "הכשר" לזול ונגיש מאוד יגדיל את הביקוש למתקני האגירה בשבתות, כך שהדרישה התקציבית למימון מתקני האגירה תגדל עוד יותר.