המשקיעים שברחו משוק המניות מצאו נחמה באיגרות החוב

עם רוח גבית מארה"ב: אחרי עשרה ימים של מלחמה ושבעה ימים של מסחר בבורסה לניירות ערך בישראל, ניתן לומר שעד כה שוק איגרות החוב המקומי מפגין יציבות גבוהה. מדד תל גוב כללי, שכולל את כל איגרות החוב הממשלתיות שנסחרות בבורסה, עלה ב־0.4% מאז פרוץ המלחמה ומדד אג"ח קונצרני, שכולל את כל איגרות החוב שהונפקו על ידי חברות בבורסה, נותר ללא שינוי.

ביום המסחר הראשון לאחר מתקפת הטרור מעזה נראה שהמשקיעים מכרו מכל הבא ליד, מה שבא לידי ביטוי גם בירידות חדות בשוק האג"ח. ביום ראשון שעבר איגרות החוב הממשלתיות ירדו בממוצע ב־1.1% ואיגרות החוב הקונצרניות צנחו ב־1.7%. אולם בימים שלאחר מכן המשקיעים חזרו לקנות אג"ח והמדדים המובילים החזירו את הירידות שנרשמו ביום המסחר הראשון במלחמה, וכאמור חלקם אף מציגים תשואות חיוביות.

היציבות של שוק האג"ח בולטת במיוחד לנוכח הירידות בשוק המניות. מתחילת המלחמה מדדי המניות המובילים רשמו ירידות חדות. מדד מניות כללי ירד ב־10%, והירידות הגדולות ביותר נרשמו במדד הבנקים ובמדד חיפושי נפט וגז שצנחו ב־15%. ייתכן שדווקא הירידות בשוק המניות עשויות להסביר, ולו חלקית, את העמידות של האג"ח.

משקיעים שבורחים בדאגה משוק המניות עשויים למצוא מידה של נחמה בשוק האג"ח שמציע פוטנציאל תשואה נמוך יחסית ברמת סיכון נמוכה יותר. במילים אחרות, במצב של מלחמה, כשהסיכון נכפה על המשקיעים מחוץ לשוק ההון, חלקם מעדיף להוריד את הסיכון שיש להם בתיק ההשקעות ומעביר כספים מאפיקים מסוכנים יותר כמו מניות למכשירים מסוכנים פחות ובהם אג"ח.

גורם נוסף שתומך בשוק האג"ח הישראלי הוא שוק האג"ח האמריקאי. בעשרת הימים שחלפו מאז 7 באוקטובר ניכרת מגמת עלייה במחירי האג"ח של ממשלת ארצות הברית. כך, למשל, תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים ירדה מ־4.8% ל־4.6%. בימים כתיקונם היינו מצפים לראות תופעה דומה באג"ח המקומיות. כלומר, שגם תשואות האג"ח הממשלתיות של ישראל יירדו ב־0.2% ושמחירן יעלה בשיעורים חדים. אולם לנוכח המלחמה, עליות השערים בשוק האג"ח האמריקאי מספקות לנו רוח גבית שמסייעת לשמור על יציבות במדדי האג"ח בבורסה בישראל.

היציבות במדדי האג"ח המובילים בישראל היא ביטוי לממוצע המשוקלל של מאות סדרות אג"ח, שחלקן רשמו עליות שערים נאות וחלקן ירידות שערים משמעותיות. בין סדרות האג"ח שספגו מתחילת המלחמה את ירידות השערים החדות ביותר ניתן למצוא חברות שגם ערב מתקפת הטרור סבלו מקשיים ומאתגרים פיננסיים. כך, לדוגמה, האג"ח של דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בסלקום ובשרשור בגב־ים, שרשמו את ירידות השערים החדות ביותר בעשרת הימים האחרונים, ירידות של עד 7%, נסחרות בתשואה של 19%. כך גם האג"ח של קבוצת חנן מור שירדו בעד 6% נסחרות כיום כבר בתשואה של 21%.

מנגד, התקופה הנוכחית היא שעתן היפה של איגרות החוב הצמודות לדולר. בשל המצב הביטחוני, השקל נחלש כנגד הדולר ביותר מ־3% ושער החליפין של הדולר כבר נושק ל־4 שקלים. התחזקות הדולר מגדילה את האטרקטיביות של סדרות האג"ח שצמודות למטבע האמריקאי, ובין העליות הבולטות באפיק הצמוד למט"ח ניתן לציין את האג"ח של יו.אמ.איץ', אבגול ובזן שרשמו עליות שערים של 4%-3%.

שוק האג"ח מהווה מקלט בטוח למשקיעים בימים של מלחמה, ומאז ומתמיד היווה מקום מפלט בתקופות של חוסר ודאות. עד כה, הקונספציה הזאת הוכיחה את עצמה וכך גם הפעם, אך לא לעולם חוסן. כל עוד המשקיעים יאמינו ביכולת של מדינת ישראל לעמוד על שתי רגליה ולעמוד בהתחייבויותיה, שוק האג"ח המקומי ימשיך להוות אי של יציבות יחסית לשוק המניות התנודתי. בתרחיש שבו האמון בה ייפרם, המשקיעים הזרים לא יהססו להוציא את כספם והם יחתכו הפסדים בלי למצמץ.