1 מכל 7 ישראלים מתמודד עם התמכרות - איך מתמודדים עם התופעה ומפחיתים את הסטיגמה?
דו"ח ההתמכרויות של ישראל, המפורסם על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות, מראה על מאות אלפי ישראלים, רבים מהם צעירים, אשר הצטרפו למעגל ההתמכרות בשנים האחרונות. שוחחנו עם פרופ' שאולי לב רן, מייסד ומנהל אקדמי ורפואי של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) ואחד מאנשי המקצוע המובילים בתחום הטיפול בהתמכרויות בישראל, על ההתמודדות עם התמכרויות בקרב צעירים ועל החשיבות המכרעת של העלאת המודעות ושבירת הסטיגמות בכל הנוגע למגפת ההתמכרות בישראל
האמריקאים הגדירו את ההתמכרות בתור מגפה כבר לפני זמן רב, וכעת גם ישראל מתחילה להדביק את הפער ולהתייחס אל אחת התופעות הצומחות ביותר בישראל בשנים האחרונות. על פי הנתונים של דו"ח ההתמכרויות של ישראל, נכון ל-2022 התופעה הולכת ומתגברת בקרב צעירים, ומובילה לנזקים בטווח הקרוב והרחוק גם יחד.
פרופ' שאולי לב רן, מייסד ומנהל אקדמי ורפואי של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA), מספר על המצב ברחבי העולם, על המגמות המדאיגות בישראל ועל הדרך של ICA לשיפור המניעה והטיפול בתחום אשר גורר איתו סטיגמה שגויה ומצערת.
אם כן, פרופ' לב רן מספר כי בארצות הברית מתו בשנה שעברה כ-100 אלף איש כתוצאה של מנת יתר מתרופות מרשם בלבד. לדבריו, תופעת ההתמכרות בישראל שכיחה מאוד, מזיקה ומאוד ויקרה מאוד, כך שיש להגדיר אותה מגפה.
עוד מספר פרופ' לב רן כי המרכז הישראלי להתמכרויות הוקם לפני 5 שנים בעקבות פער אדיר בין גודל הבעיה להיקף הפתרון. לדבריו, המרכז הבין כי יש להתמקד בשלושה נושאים מרכזיים: ראשית, העלאת המודעות והפחתת הסטיגמה, השתיקה וההשתקה. שנית, שיפור המענים הטיפוליים בהכשרת אנשי מקצוע, קופות חולים, פתיחת מרכזים ברחבי הארץ וכד'. לבסוף, המרכז מקדם תכניות מניעה במערכת החינוך וברשויות המקומיות.
בכל הנוגע לתכניות המניעה, פרופ' לב רן מספר כי חלק מהמטרות של תכניות המניעה הן דחייה של תחילת השימוש מגיל צעיר, מניעת שימוש מופרז ומניעת נזקים נלווים.
באשר לנתונים העולים מדו"ח ההתמכרויות של ICA ומהמחקרים בעולם, פרופ' לב רן אומר כי הנתונים מדאיגים מאוד- בישראל, כמו ברחבי העולם, רואים עלייה בשימוש, בהתמכרות לחומרים ובהתמכרות התנהגותית כמו הימורים, גיימינג, מין ופורנוגרפיה, כאשר חלק מהעלייה משויכת להשלכות הברורות של הקורונה.
איך מתייחסים למניעה וטיפול בקרב נוער וצעירים? פרופ' לב רן מספר כי אצל בני הנוער ישנם מרכיבים ביולוגיים שמובילים לכך שהבלמים עובדים פחות, מרכיבים פסיכולוגיים כאשר מדובר בתקופה מבלבלת של חיפוש זהות, ומרכיבים חברתיים משום שבני נוער מחפשים קבוצת שיוך, ומוצאים אותה בקבוצות של משתמשים.
בהתאם לכך, הגישה של מניעה וטיפול מתחילה משיח עם ההורים, ככל שהגילאים של הילדים צעיר יותר, ובהמשך מגע ישיר עם בני הנוער. לדבריו, חשוב לזכור כי בני נוער רבים מתנסים, אך אלו שהדבר הופך אצלם להרגל, הם אלו שיש להם סבל שהחומרים או המרכיבים ההתנהגותיים עוזרים להפחית אותו, כמו טראומות ילדות, דיכאון, חרדה, חרדה חברתית. לכן, חשוב להבין מה הביא את בן הנוער לנקודה הספציפית אליה הגיע. הגישה הטיפולית אינה שיפוטית, והיא מנסה להפיק מבן הנוער את המחירים המיידים שהוא מכיר בכך שהוא משלם בעקבות שימוש היתר, כמו מחיר כלכלי וחברתי.
קמפוס ההכשרה מכשיר אלפי אנשי מקצוע בתחום, המרכז החדש בירושלים הוא הראשון מסוגו בישראל
פרופ' לב רן מספר גם על קמפוס ההכשרה של ICA, אשר הכשיר במשך השנים אלפי אנשי מקצוע כגון רופאי משפחה, עובדים סוציאליים, אחיות, אנשי מקצוע של בריאות הנפש, אנשי מקצוע המתמקצעים בטיפול בהתמכרויות ואנשי מקצוע שנפגשים עם התמכרות ביום-יום, כמו שופטים בבתי משפט קהילתיים, עורכי דין, שוטרים, אנשי תנועות הנוער וכו'. הגישה היא שככל שאנשים יידעו יותר על התופעה ויכירו אותה, הפתח להתמודדות יכול להיות דרך מגוון דלתות בחיי אותו צעיר או צעירה.
בנוסף, המרכז השיק לאחרונה מרכז חדשני וראשון מסוגו בישראל בירושלים, אשר מאגד יחד את בריאות הנפש והתמכרויות, כולל קליניקה לפיתוח מודלים טיפוליים והכשרת אנשי מקצוע, וקמפוס גדול שיכשיר אנשי מקצוע במניעה וטיפול.
מה שלא מדובר, לא מטופל - יום המודעות להתמכרויות שואף להוציא את התופעה לאור
ב-30.5 מצוין יום המודעות להתמכרויות, ביוזמת המרכז הישראלי להתמכרויות, אשר נערך לטובת שלוש מטרות מרכזיות, אומר פרופ' לב רן: לדבר על הנושא, לאתר את המקרים בשלב כמה שיותר מוקדם, ולטפל בכך באופן ראוי.
במבט קדימה - אלו הצעדים החשובים לביצוע כדי לשפר את המצב
ראשית, אומר פרופ' לב רן, ככל שיהיו יותר קמפיינים וחשיפה תקשורתית, כך תעלה המודעות לתופעה תהיה פחות סטיגמה המשויכת אליה. בנוסף, אנשים יכולים לאתר בעצמם ובקרב בני משפחה את הפוטנציאל והמגמה, ולנצל כלים טכנולוגיים לעזרה עצמית עוד לפני פנייה לטיפול.
לבסוף, ככל שהנושא יטופל יותר בקופות החולים, שם כולנו מקבלים את הטיפול הרפואי הבסיסי, כך תהיה נורמליזציה לתופעה. ככל שהרופאים בקופות יהיו מיומנים באיתור וזיהוי בשלבים מוקדמים והפניה לטיפול מקצועי, ככל שיהיו יותר צוותים שעברו הכשרה ייעודית, כך יעילות הטיפול תהיה גבוהה יותר.