ההנחות הממשלתיות לרכישת דירה יתכווצו במאות אלפי שקלים

ההנחות לרכישת דירה במסגרת תוכנית הדיור הממשלתית דירה בהנחה יתכווצו במאות אלפי שקלים, כך עולה מסיכום משרד השיכון והאוצר במסגרת תקציב המדינה לשנים 2023-2024.

עד עתה ההנחה נקבעה על פי שווי הדירות בדצמבר 2020, ואילו כעת על פי הסיכום החדש ההנחה תחושב על פי שווי הדירות במועד שבו פורסם המכרז לקבלנים. שיעור ההנחה החדש יהיה אמנם 25% ביחס למחיר השוק ועד 500 אלף שקל, לעומת 20% ועד 500 אלף שקל שהיה נהוג עד עתה, אך ההבדל בתאריך הקובע לבדיקת שווי הדירות דרמטי משום שבשנתיים וקצת שחלפו מדצמבר 2020 מחירי הדירות זינקו בכ-30%. להנחה של 500 אלף שקל ביחס למחיר של דירה בדצמבר 2020 צריך להוסיף את מאות אלפי השקלים שהתווספו לשווי הדירות ואותם לא לקחו עד עתה בחשבון - כך שבפועל זוכי ההגרלות נהנו מהנחות שמגיעות לעתים למיליון שקל.

המנגנון החדש יאפשר הנחה נאה, אך מוגבלת, של עד 500 אלף שקל ביחס לשווי במועד השיווק. ההנחות המופרזות שהיו נהוגות עד עתה גרמו למדינה לאובדן הכנסות, וכן הובילו לחוסר שוויון בהקצאת המשאבים: מעטים נהנו מהנחה עצומה על חשבון אחרים. משרד האוצר מתנגד באופן מסורתי להנחות, וללא תיקון המנגנון הזה וצמצום העיוות, קשה להאמין שהיה מאפשר את המשך השיטה.

שינוי נוסף ולא פחות דרמטי הוא במנגנון התמריצים לרשויות מקומיות שיאפשרו בנייה חדשה בשטחן. ביוני שעבר מועצת רשות מקרקעי ישראל אישרה להעניק לכל רשות תמריץ בסך 30 אלף שקל לכל דירה שהיא תאפשר לבנות. התמריצים משמשים להקמת מוסדות ציבור. על פי הסיכום בין האוצר למשרד השיכון, מעתה התמריץ הזה יהיה לכל היותר 10,000 שקל לדירה וברוב המקרים אף פחות מכך.

מנגנון התמריצים הוביל להתנגדות עזה מצד אגף תקציבים במשרד האוצר וכן של החשב הכללי במשרד האוצר. היקף המענקים יכול להגיע לכמיליארד שקל בשנה ואף יותר. ההתנגדות הייתה בשל העובדה שהתקציב למענקים הגיע מהכנסות רמ"י משיווק הקרקע, ולא מתקציב המדינה. באוצר רואים בכך מסלול עוקף תקציב, והצביעו גם על כך שהשיטה הזו אינה אפשרית על פי כללי החשבונאות. כמו כן גם העובדה שכל רשות קיבלה את אותו מענק ללא קשר למצבה הכלכלי תרמה להתנגדות למהלך.

על פי המנגנון החדש, ככל ששווי הקרקע גבוה יותר כך תיהנה הרשות המקומית ממענק מופחת יותר. הסיבה היא כי כאשר שווי הקרקע גבוה לרשות המקומית יש ממילא יותר הכנסות – רמ"י משלמת לכל רשות 12% מהכנסותיה ממכירת מגרשים באותה רשות. במנגנון החדש רשות ששווי הקרקע אצלה הוא 380-310 אלף שקל לדירה תקבל מענק של אלפיים שקל לכל דירה. התמריצים האלה יעלו בהדרגה בהתאם לשווי הקרקע עד כאמור ל-10,000 שקל במגרשים שהשווי שלהם נמוך מ-40 אלף שקל לדירה.

בסך הכל תקציב משרד השיכון לשנת 2023 יעמוד על כ-13 מיליארד שקל - הגבוה בהיסטוריה, וגבוה בכ-40% מתקציב 2020 שהסתכם ב-9.26 מיליארד שקל. בשנת 2024 יהיה התקציב 12.5 מיליארד שקל. תקציב המשרד גדל משום שחלק הארי שלו מבוסס על הכנסות של משרד השיכון מפיתוח מגרשים לבנייה למגורים. בשנתיים האחרונות נרשמו שיאים במספר הדירות במכרזים שיבנו על אדמות מדינה ששווקו במכרזים, ולכן גם הכנסות המשרד יצמחו.

ההסכמות בין האוצר למשרד השיכון כוללות גם תוכנית לרכישת 2,500 דירות, אך חשוב לציין כי היא מבוססת על הבטחות תקציביות משנת 2021 בין משרד האוצר למשרד השיכון. אין בפרויקט הזה כל תוספת תקציב.

רכישת הדירות תעלה על פי הערכות כ-3.8 מיליארד שקל - מקור הסכום הוא 1.3 מיליארד שקל שהצטברו בקרן הדיור הציבורי. זו קרן שאליה זורם כסף ממכירת דירות לדיירי הדיור הציבור בהנחה של עד 65%. חוק הדיור הציבור שמאפשר זאת נכנס לתוקף בשנת 2013, פקע החודש ולא נראה כי יחודש. מקור נוסף לתקציב הוא 2.6 מיליארד שקל שכאמור הובטחו למשרד השיכון עוד בימי השר זאב אלקין. רכישת הדירות נחוצה, אך בכמות ובקצב שבו המדינה מתנהלת עד עתה הן לא יספיקו. כיום 4,243 משפחות עם תעודת זכאות ממתינות לקבלת דירה, כשמשך ההמתנה לדירה באזורי הביקוש יכול להגיע ל־10 שנים. יש עוד כ־1,300 משפחות שגרות בדיור הציבורי, אך מחכות לדירה גדולה יותר שתתאים לצורכיהן, וכן 24 אלף עולים חדשים, זכאים של משרד הקליטה, שאלפים מהם מחכים לדיור ציבורי.

עם זאת תקציב משרד השיכון כולל סכום יוצא דופן של כ-230 מיליון שקל שנועד לשיפוץ דירות של הדיור הציבורי, לחיזוק בניינים שבהם רוב הדירות של הדיור הציבורי, וכן להנגשת דירות לנכים.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף אמר: "זה מהלך חברתי חשוב עבור האוכלוסייה הכי חלשה בחברה שלנו".

על פי מנכ"ל המשרד יהודה מורגנשטרן, יוצגו בקרוב תוכניות נוספות בתחום הדיור.