נתוני הדירות בישראל: איפה נבנו הכי הרבה ב-2023? ואיזו עיר הכי צפופה?

כמדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני מספר הדירות הקיימות בכלל הישובים בישראל (דו"ח דירות ומבנים בישראל). לפי הנתונים עד לחודש יולי השנה נספרו בישראל 2.9 מיליון דירות, תוספת של 48 אלף דירות לעומת השנה שעברה (1.7%). שיאניות תוספות הדירות הן הערים בית אל (15.2%), נתיבות (12.9%) שוהם (11%) ובאר יעקב (9.8%).

מתוך כלל יחידות הדיור, 1.48 מיליון דירות הן ב-18 הערים הגדולות, והן מחולקות ל-151.2 אלף מבנים, כלומר ממוצע של 9.7 דירות לבניין. אחוז המבנים שבהם 41 דירות ויותר בערים הגדולות עמד על 3% מכלל המבנים למגורים. יחד עם זאת במספר ערים, שיעור המבנים הללו היה גבוה מהממוצע הארצי: אשדוד (8.6%), בת ים (8.5%), נתניה (4.7%) חולון (4.4%), תל אביב (3.9%) ופתח תקווה (3.4%).

לעומת זאת בערים חדרה, בני ברק, הרצליה ובית שמש שיערו המבנים בני 41 דירות ומעלה הוא נמוך מ-2% מכלל המבנים בעיר. ההסבר להפרשים בין הערים נובע מכך שערים כמו חדרה והרצליה מאופיינות בשיעור גבוה של מבנים נמוכים ובשכונות נרחבות של בתים צמודי קרקע, ואילו ערים כמו בית שמש ובני ברק מתאפיינות באוכלוסיה חרדית שבהן הבנייה הגבוהה מוגבלת בשל שיקולי דת (איסור עלייה במעלית בשבת).

בין הנתונים בדו"ח, מפרסם הלמ"ס גם את הצפיפות הממוצעת לדירת מגורים בערים הגדולות מ-50 אלף תושבים. בערים שבהן שיעור גבוה של אוכלוסיה חרדית מספר הנפשות לדירה גבוהה במיוחד והוא מגיע ל-7 נפשות בערים ביתר עילית ומודיעין עלית, בבית שמש 5 נפשות לדירה, ובבני ברק, נצרת וירושלים ממוצע של 4.-4.7 נפשות לדירה. מנגד, בחיפה ובתל אביב ממוצע הנפשות לדירה עומד על מעט יותר משתי נפשות לדירה (2.3 ו-2.2 בהתאמה).

בשנת 2023, השיעור הגדול ביותר של הדירות היה במחוז המרכז (24.7% מכלל הדירות) ובמחוז תל אביב (19.7% מהדירות), ואילו האחוז הנמוך ביותר היה באזור יהודה והשומרון (3.2% מהדירות).