האקזיט של שור-טק חושף: חברת הפינטק וסטו כבר לא יוניקורן

חצי שנה בלבד לאחר שחברת הפינטק הישראלית וסטו (Vestto) נהפכה רשמית ליוניקורן, היא מאבדת את הקרן שלה ושווייה עובר הצרת היקפים.

בסוף השבוע מכרה שותפות המו"פ הבורסאית שור־טק את אחזקותיה בווסטו (2%) תמורת 15.7 מיליון דולר ולפי שווי של 785 מיליון דולר לחברה. מבחינת שור־טק מדובר באקזיט משמעותי, שכן היא רושמת תשואה של פי 15 על השקעה שביצעה לפני שנתיים, אבל עבור וסטו זו עסקה שמנשלת אותה ממעמד החד קרן — חברה פרטית ששווייה יותר ממיליארד דולר.

באוקטובר 2022, בעת שהשווקים רעדו ותעשיית ההייטק כבר הייתה במשבר, גייסה וסטו 80 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר לחברה, ובכך "הוכתרה" רשמית ליוניקורן. מדובר בשווי גבוה פי שלושה מזה שלפיו בוצע סבב הגיוס הקודם בנובמבר 2021.

אולם המשבר בהייטק הלך והעמיק, בעיקר על רקע העלאות הריבית, שהפחיתו את התיאבון להשקעות עתירות סיכון, ובראשן הייטק. המהלך הזה גרם גם ליציאה של הרבה אוויר חם מהבלון שהתנפח ב־2021, שנה שבה חברות הטכנולוגיה הפרטיות גייסו כספים לפי מכפילים גבוהים במיוחד. כך, למשל, החודש ביצעה חברת הסייבר הישראלית סייבריזן גיוס שחתך את שווייה מ־3 מיליארד דולר ל־300 מיליון דולר בתוך שנה בלבד, וזאת לאחר שכבר חלמה על הנפקה לפי שווי של 5 מיליארד דולר. המשבר בהייטק הוא שתרם להחלטת שור־טק למכור את יתרת האחזקות שלה בווסטו במחיר הנמוך בכ־20% מהשווי שנקבע לה בגיוס האחרון.

שור־טק רכשה כ־4% מווסטו באפריל 2021 תמורת מיליון דולר ולפי שווי של 20 מיליון דולר לפני הכסף. בינואר 2022 מכרה השותפות מחצית מהאחזקות תמורת 7 מיליון דולר ולפי שווי חברה של 300 מיליון דולר, וכעת היא מוכרת את יתרת האחזקות. לפי ההערכות של השותפות, המכירה תניב לה רווח של 9.2 מיליון דולר — נמוך מסכום המכירה — שכן היא כבר שיערכה כלפי מעלה את שווי וסטו בדו"חות 2022.

וסטו הוקמה ב־2018 בידי יניב ברטלה, בן ציקל ואלון ליפשיץ. החברה פיתחה פלטפורמה דיגיטלית להערכת הסיכון בהשקעות ביטוחיות, המאפשרת לחברות ביטוח להשיג כיסוי ביטוח משנה דרך שוק ההון. לחברה, שמעסיקה 140 עובדים, יש משרדים בתל אביב, ניו יורק, לונדון, הונג קונג, סיאול, טוקיו ודובאי.

שור־טק היא שותפות השקעה, אחת מה־14 שהונפקו ב־2021-2020, כשמטרת רשות ניירות ערך והבורסה הייתה לחשוף את הציבור למנהלים המתמחים בעיקר בהשקעה בחברות פרטיות, בדגש על הייטק. 10 מתוך 14 השותפויות הסבו למשקיעיהן הפסדים בעקבות צניחה של כ־70% במחיר יחידות ההשתתפות שלהן. שור־טק, שהשותפים המייסדים שלה הם יוסי תמר ושי יצחק ליאור, רשמה מהנפקתה באפריל 2021 תשואה שלילית של 31% (נכון לתחילת שבוע המסחר), לעומת ירידה של 17% במדד מניות היתר. את 2022 סיימה שור־טק ללא הכנסות ועם הפסד של 2 מיליון שקל. את המסחר אתמול סיימה בזינוק של יותר 17.2%, והיא נסחרת לפי שווי של 21 מיליון שקל.

אחת הביקורות נגד שותפויות ההשקעה היא דמי הניהול הגבוהים שהן גובות. שור־טק גובה 25 אלף דולר בחודש דמי ניהול, דמי יוזמה של 14% עד לרווח של 200% בפרויקט שבו מבוצעת ההשקעה, ו־18% ברווחים גבוהים מכך. מדובר בשיעורים גבוהים יחסית לממוצע בענף.

כדי למשוך משקיעים חדשים ולצנן את הביקורת, קבעו בשור־טק ביוני 2022 כי אם השקעותיה המוקדמות בחברות פרטיות יניבו רווחים של מאות אחוזים על ההשקעה (כלומר ביצוע אקזיט), היא תחלק למשקיעים בשותפות דיבידנד בשיעור של 40%-15% מהרווח שתניב ההשקעה. לפיכך אמורים משקיעי השותפות, בכפוף לאישור דירקטוריון, לקבל 3.4-1.4 מיליון דולר בלבד מהאקזיט על וסטו — סכום נמוך, אולם כזה המהווה 40% מהשווי הנוכחי של השותפות.

מנכ"ל שור־טק רן צרור מודה כי השותפויות לא זוכות לאהדת השוק: "בצדק או לא, יש דעה שלילית על השותפויות. שור־טק מתמקדת במה שהיא מבינה — חברות שמשקיעות בפינטק ואינשורטק. אנחנו השותפות הראשונה שעשתה שני אקזיטים (מכירת מניות וסטו פעמיים — א"ע). מאז הקמתנו גייסנו 31 מיליון שקל, והכסף שנרשום מההשקעה בווסטו מכסה, למעשה, על כל הכסף שגויס מהקמת השותפות".