סחבת תשלומי המס השתלמה: ICL קיבלה הנחת שליש - תשלם רק 124 מיליון דולר

6 שנים מאוחר מדי, חברת ICL (לשעבר כיל) שבשליטת עידן עופר הגיעה להבנות עם רשות המסים ותשלם היטל רווחי יתר בהיקף של 124 מיליון דולר על השנים 2020-2016.

עד עתה נמנעה החברה מלהכיר בהוצאה בדו"חותיה הכספיים, עורכי הדין שלה הכשירו את ההתנהלות הזו כשסברו - בהנחה בלתי סבירה לגמרי - כי הסיכוי שלא יידרשו לשלם את הסכומים הללו גבוהים מ־50%. ובכל זאת הגיע היום שבו עידן עופר משלם מס על רווחי היתר שהוא מפיק ממשאבי הטבע של מדינת ישראל.

החגיגה סביב התשלום שנאותה ICL לבצע באיחור כה רב מוגבלת. לפני שניכנס לעומק החישוב של מס רווחי יתר - השורה התחתונה של הודעת החברה מהיום היא שתשלום המס על השנים 2020-2016 (ולמען הדיוק: על ברום לשנים 2016-20 ולאשלג 2017-20) - נמוך ב־35% מכפי שהעריכה החברה בעבר ושעמד על 185 מיליון דולר, ועם ריבית והצמדה היום הוא 191 מיליון דולר.

המשמעות היא שרשות המסים התפשרה עם החברה. למה? כמה? מה ייקבע לגבי הרווחים העתידיים? מרשות המסים נמסר בתגובה כי "במסגרת ההסכם שמרה הרשות על עמדותיה המקוריות. הרשות מבהירה כי בהתאם להסכם בגין שנות המס 2020-2016, היא תגבה את מלוא המס שנדרש על ידה עבור השנים הללו. כספים אלו יעברו לקרן העושר בהמשך".

מהו היטל רווחי יתר ואיך הוא הגיע לאוויר העולם? הזינוק במחירי האשלג, הברום והפוספט, שאותם כורה ומייצרת ICL ממשאבי הטבע של המדינה, יצרו סביבה עסקית שבה הרווחיות מהפקת שלושת משאבי טבע אלו גבוהה ביותר. מי שצריכה ליהנות מהרווחיות החריגה ממשאבי הטבע שהופקו בים המלח היא המדינה ומסקנות ועדת ששינסקי השנייה למיסוי משאבי טבע, שאושרו בנובמבר 2015 אכן הסדירו עיוות זה.

על פי חוק מיסוי משאבי טבע, ICL היתה אמורה לשלם למדינה מסים בגין רווחי היתר שהיא מפיקה החל משנת 2016. עבור מדרגת רווחיות הגבוהה מ־14% ICL תשלם היטל של 25% על רווחי היתר ושל 42% על כל שקל שמעביר אותה לרווחיות של מעל ל־20% (ההיטל על האשלג החל משנת 2017).

אלא ששיעור הרווחיות מחושב ביחס לשיעור הנכסים. מבנה ההיטל נקבע כך שבשנים שהרווחיות ממשאב הטבע גבוהה מאוד - המדינה תרוויח מכך, אך בשנים חלשות לא ישולם היטל.

הבעיה הגדולה בניסוח החוק היתה שהמונח שווי הנכסים לא נקבע בו היטב. אף שקל להבין לפי הסימולציה שביצעה ועדת ששינסקי שהכוונה היא שווי הנכסים במאזן, ICL טענה שחישוב ההיטל צריך להתבסס על הערכת השווי של הנכסים. באורח פלא, הערכת השווי שהזמינה ICL היתה גבוהה ביותר, הגיעה ל־6 מיליארד דולר, והקטינה את שיעור הרווח. כשהרווח לא חוצה את ה־14% אין צורך לשלם מס. אבל אם אפשר להקטין את המונה למה לא?

מנכ"ל ICL רביב צולר. רווחיות שיא צפויה ב־2022 בעקבות הזינוק במחירי מוצרי החברה | צילום: נטלי כהן-קדוש

הרווח התפעולי של כל חברה מושפע בין היתר גם מהוצאות פחת. כשהיקף הנכסים גדל שיעור תשלומי הפחת גדל גם כן - והרווח קטן. השורה התחתונה של התרגילים החשבונאיים הללו הייתה אחת: ICL לא צריכה לשלם מס. בכלל. לגישה הלעומתית של ICL ולפשרה אליה הגיעה עם רשות המסים יש משמעות אדירה.

השנים 2022-2021 היו מצוינות עבור ICL. מחירי הסחורות אותם מייצרת החברה זינקו ועימם גם רווחיות החברה. משום כך גם רווחי היתר שתידרש החברה לשלם יהיו גבוהים ביותר ויעמדו על כ־300 מיליון דולר.

מדו"חותיה של החברה שפורסמו היום עולה כי בגלל היטל רווחי היתר, שיעור המס הצפוי של החברה השנה יעלה מ־23% ל־30%. השנה הפנטסטית בשוק הסחורות גרמה ל־ICL להעלות את תחזית ה־EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) לשיא צפוי של 3.8 עד 4 מיליארד דולר. ניתן לגזור מכך תחזית לרווח תפעולי של 3.3 עד 3.5 מיליארד דולר ולרווח לפני מס של כ־3.2 עד 3.4 מיליארד דולר.

על פי ההערכה החברה רשמה בחצי הראשון של השנה הוצאת מס של כ־155 מיליון דולר בגין ההיטל הצפוי על המחצית הראשונה של השנה. כיוון שהצפי לחצי השני של השנה נמוך יותר, ניתן להעריך שההיטל שתשלם החברה השנה יהיה 260 עד 280 מיליון דולר (לאחר קיזוז מס חברות).

מחירי הסחורות הגבוהים אפשרו ל־ICL להציג תוצאות שיא לרבעון השני של השנה. ההכנסות היו 2.88 מיליארד דולר, ה־EBITDA היה 1.258 מיליארד דולר והרווח התפעולי 1.139 מיליארד דולר. מגזר פעילות האשלג תרם קרוב למחצית מה־EBITDA של החברה - 616 מיליון דולר - על הכנסות של 951 מיליון דולר.

הזינוק ברווחיות מגזר האשלג נבעה בעיקר מהזינוק במחיר האשלג ל־750 דולר לטון. לשם השוואה, מחיר האשלג ברבעון המקביל אשתקד היה 281 דולר לטון. עיקר הפקת האשלג מבוצעת בים המלח ומיעוטה במכרה אשלג בספרד. לאור הדיווח של החברה על הפשרה עם רשות המסים היא תתחיל לשלם היטל רווחי יתר על הרווחים מהפקת האשלג בים המלח.

ה־EBITDA של מגזר פעילות המוצרים התעשייתיים זינק מ־128 מיליון דולר ברבעון השני של 2021 ל־206 מיליון דולר ברבעון השני של 2022. העלייה ברווחיות מוסברת בעלייה בהפרש בין מחירי המכירה ובין העלות של חומרי הגלם ועלויות ההובלה. כלומר, הסביבה העסקית אפשרה ל־ICL לבצע העלאת מחירים חדה.

הפקת הברום מים המלח מקנה ל־ICL יתרון תחרותי גדול יחסית למרבית המתחרות. גם על רווחי הפקת הברום החברה תשלם היטל רווחי יתר. אך יש קושי בחישוב הרווחיות שנובעת מהברום, משום שבניגוד לאשלג הברום נמכר רק כחלק ממוצרי ההמשך שמיוצרים באמצעותו. מגזר המוצרים התעשייתיים הרוויח מהביקוש לתמיסות צלולות לתעשיית קידוחי הנפט והגז. מנגד, יש סימני האטה בסקטור האלקטרוניקה שעלולים לפגוע בביקושים למדכאי בעירה.

ה־EBITDA של מגזר הפוספט זינק מ־133 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ל־315 מיליון דולר ברבעון השני השנה. כמעט כל הזינוק ברווח מוסבר בעלייה בהפרש בין מחירי המכירה ובין העלות של חומרי הגלם ועלויות ההובלה. חלק מפעילות הפוספט של ICL מתבצע בישראל וחלק בסין במסגרת מיזם משותף עם חברה סינית. במגזר הפוספט בישראל הייתה ל־ICL רווחיות נמוכה בשנים 2016 עד 2021, ולכן נוצר לה זיכוי לצורכי חישוב היטל רווחי יתר על פוספט, שצפוי למנוע ממנה תשלום היטל השנה.

ה־EBITDA של מגזר פתרונות חדשניים לחקלאות זינק מ־34 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ל־155 מיליון דולר ברבעון השני השנה. חלק מהעלייה ברווחיות מיוחסת לפעילות שנרכשה בברזיל ביולי 2021 (ולא נכללה ברבעון המקביל אשתקד). עיקר העלייה ברווחיות נובע מהפער בין עליית מחירי המכירה ובין העלות של רכישת חומרי הגלם ועלויות הובלה.

שנת 2022 צפויה להיות שנת שיא לחברה. ה־EBITDA בחצי הראשון של השנה היתה 2.26 מיליארד דולר. התחזית של החברה ל EBITDA בחצי השני של השנה היא 1.54 עד 1.74 מיליארד דולר. ה-EBITDA בחצי השני של השנה צפוי להיות מעט נמוך מזה שבחצי הראשון בגלל עונתיות ובגלל סימנים ראשונים של התמתנות מחירים.

החל מהקיץ הזה, לראשונה, ההכנסות של המדינה מהפקת האשלג והברום בים המלח יעלו משמעותית, ובשנת השיא הנוכחית הציבור יהנה מחלק גבוה יותר מהרווחים הגבוהים שנובעים מפעילות זו. מנגד, מדובר בפשרה עם רשות המסים. אם היטל רווחי היתר היה משולם לפי הערך של הנכסים במאזני החברה היקפו היה גבוה בכ־50% מהתשלום שיתקבל בפועל.