דרישה להסרת מוצרים מהמדפים: "טרה מטעה את הצרכנים"

האם האריזות החדשות של מוצרי טרה מטעות את הצרכנים? כך נטען במכתב שנשלח לחברה בשבוע שעבר, ובו דרישה להסיר מיתוג חדש בו מתהדרת החברה.

על גבי האריזות חדשות של משקאות החלב של החברה, מופיעות פרות מחויכות המחזיקות פרח בפיהן וטוענות בכיתובים: "אני נטולת דאגות", ו"אני מווועשרת". אלא שב"חוות החופש", מקלט לשיקום והצלה של בעלי חיים מתעשיית המזון והחלב, דורשים מהחברה להסיר את הכיתובים וציורי הפרות השמחות מהמוצרים בטענה להטעיית צרכנים, שכן חייהן של הפרות במשקי בעלי החיים רחוקים מאוד מהמשתמע מאריזות טרה.

"זהו מצג מסולף, חוסר שקיפות, הטעיה צרכנית", אומרת עידית רומנו, מייסדת שותפה בחווה. חוות החופש פנתה מנכ"ל טרה, טל וזנה, באמצעות עו״ד אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב. בפנייתם, הוסבר כי ״השפה העיצובית הנקייה והפסטורלית היא לא רק גימיק, אלא מצג שיווקי מנותק ממציאות חייהן של הפרות שמגופן הופק המוצר. השילוב של דימוי ויזואלי שאין לו אחיזה בתהליך הייצור, עם מצג מסולף אודות איכות חייהן של הפרות, נוטע רושם מוטעה אודות טיבם ומהותם של המוצרים. הוא מנרמל את סבלן של הפרות ומאלחש את מצפונם של הצרכנים, בפרט אלו אשר שיקולים של רווחת בעלי חיים חשובה להם ומעסיקה אותם בבואם לבחור מוצר זה או אחר".

מהי מציאות החיים של הפרות במשקים החיים? פרות מפיקות חלב לאחר היריון. לכן, תעשיית החלב מכניסה להיריון את כלל הפרות ברפת באופן חוזר ונשנה, באמצעות הזרעה מלאכותית. לאחר חודשי ההיריון, העגל או העגלה נלקחים באופן מיידי מהאם ומועברים לתעשיית הבשר או החלב, מבלי שזכו לינוק מחלב האם או לבלות במחיצת אמם.

כדי להגדיל את כמות החלב הנחלבת מפרות ברפתות, בוצעו בהן לאורך השנים עיוותים גנטיים, כך שבמקום להניב 8 ליטרים של חלב ביום, נחלבים מפרה בודדת 40 ליטרים ויותר. בשל כך, סובלות הפרות ממחלות, נכויות וכאבים. וכך, למרות שבטבע יחיו פרות כ-20 שנה, לפי עמותת "אנימלס", ברפתות הן מובלות לרוב לשחיטה לאחר כארבע שנים, כשמצבן הגופני מידרדר ותפוקת החלב יורדת. לאורך השנים האחרונות, חשפו שוב ושוב תחקירים של עמותות דוגמת "אנימלס" ו"קירות שקופים" גם עדויות להתעללות קשה בבעלי החיים במשקים החיים בישראל.

בטרה הגיבו לדברים וטענו כי "המיתוג עומד בכללי הרגולציה", אך סירבו להשיב לשורה ארוכה של שאלות בנוגע לתנאי המחיה של הפרות במשקים, והקשר שבין המיתוג על האריזות ומציאות חייהן היום יומית. בקליניקה לצדק סביבתי והגנה על זכויות בעלי חיים מכנים את המיתוג של טרה "גרינווש" (התיירקקות), שעה שטרה נמנעת מלפרסם מידע כלשהו שיש בו כדי לתמוך במצג הפרות כמאושרות. "שימוש בדימויים ובהצהרות גורפות, עמומות ושאינן ניתנות לאימות באופן נגיש ופשוט - הן מסממניה של הטעיה צרכנית", נכתב בפנייה.

זו אינה הפעם הראשונה שבה מוטחות האשמות בגין הטעיית צרכנים בחברה ישראלית. בשנת 2019, הסירה "תנובה" מהמדפים את "חלב משק", שמותג כחלב "טוב לפרה, טוב לסביבה, טוב לכולנו". בתנובה טענו כי לתזונת הפרות הוספו גרעיני פשתן, שהפחיתו את כמות גז המתאן שפולטות הפרות, ובכך מצטמצמת הפגיעה הסביבתית. הטענות של תנובה נתקלו בביקורת בשל היעדר נתונים מספקים לאישוש טענותיה.

לא רק סבל, גם פליטת גזי חממה

מלבד צער בעלי חיים הכרוך בגידולם לטובת שוק המזון האנושי, בעלי חיים אחראים ל-14.5% מפליטת גזי החממה בעולם, ועיקר הפליטות נובעות מגידול פרות בתעשיית הבשר והחלב, כאשר כ-17 מיליארד חיות יבשה נשחטות מדי שנה לצרכי שוק המזון. גידול והאכלת בעלי חיים תופסים שליש מכל הקרקעות בכדור הארץ, וזהו הגורם המוביל לאובדן המגוון הביולוגי, כריתת יערות וזיהום מקורות מים. בשנים האחרונות, עם העלייה במודעות הסביבתית, החלו חברות מזון ברחבי העולם לשווק לצרכנים מוצרים המתהדרים במיתוג ירוק.

בהתאמה, גדלו הטענות הנוגעות להטעיה צרכנית של החברות, וכך גם התביעות בתחום. בארה״ב, בשנת 2020, תביעות ייצוגיות כלפי חברות מזון ומשקאות הגיעו למספר שיא, עם 220 תביעות לעומת 45 לפני עשור, לפי פירמת עורכי הדין פרקינס קוי. כשהפיקוח המדינתי לעתים רופף ורגולציה שתגדיר במדויק מונחים בהן משתמשות החברות, גם אם מרבית התביעות נדחות, לעתים מצליחים התובעים לשנות את הפרקטיקות השיווקיות של החברות, דרך בתי המשפט. כך למשל, לפני כשלוש שנים, בן אנד ג'ריס החליטה להסיר תיאורי "פרות מאושרות" מהגלידה שלה, לאחר שהוגשה נגדה תביעה בעניין.