ראשי בתי החולים הממשלתיים: "אנו על פי תהום"

"בתי החולים הממשלתיים עומדים על פי תהום, המשמעות המידית של מסגרות התקציב היא צמצום השירות ופיטורים של צוותי בריאות, אין דרך אחרת להתמודד עם המציאות העגומה. מעולם מצבנו לא היה גרוע יותר". כך נכתב במכתב בהול ששיגר היום פרופ' מיקי הלברטל - יו"ר פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ובו דרש פגישה דחופה ותוספת תקציבית מידית של 300 מיליון שקל לבתי החולים הממשלתיים- המהווים שני שליש ממערך האשפוז בישראל (השאר: בתי חולים של ה"כללית" ובתי חולים עצמאיים). גורם בכיר במשרד הבריאות מסר לכלכליסט כי "לא תהיה סבלנות כלפי אי עמידה במסגרות התקציב".

בתי החולים הממשלתיים הם: רמב"ם, שיבא, איכילוב (שהוא עירוני אך נחשב לממשלתי), אסף הרופא, וולפסון, נהריה, ברזילי, הילל יפה, זיו, בני ציון ופוריה. מנהלי בתי החולים הללו חתמו על המכתב שהגיע לכלכליסט.

"שנת 2023 התחילה לאחר שלוש שנים קשות של התמודדות עם נגיף הקורונה שגרר גידול בדרישות היומיומיות מכלל העובדים, זאת לצד תמורות בהעדפות העובדים ובעליית שכר משמעותית בשאר המשק ובגופים הפרטיים במערכת הבריאות לצד ירידה משמעותית בשכר הריאלי של עובדי המערכת הממשלתית. לצערנו, אנו רואים ניצנים של עזיבה של עובדים מכלל הסקטורים הן בשל הירידה כאמור בשכר הריאלי והן בשל העומסים שלא ידענו כמותם והדרישות ההולכות וגדלות מהצוותים הרפואיים" כתב הלברטל לבר סימן טוב.

הלברטל מסביר כי הייתה ציפייה ששנת 2023 תיפתח עם בשורה לבתי החולים שכן בצד התקציבי, לדבריו, התמורות שהתרחשו בשנתיים האחרונות פגעו משמעותית ביציבות הפיננסית שלהם. הלברטל מונה את כלל השינויים שחלו ופגעו באיזון הפיננסי של מוסדות האשפוז בבעלות המדינה: "המערכת קלטה תקני קורונה ללא שיפוי מלא במחיר יום האשפוז; חלה עלייה עקבית בהוצאות הרשלנות הרפואית והופסקה ההשתתפות מצד האוצר לנושא זה שהיתה נהוגה עד שנת 2021 ; תקרות ה"קאפ" (נוסחת ההתחשבנות בין קופות חולים לבתי חולים שמקנה לקופות הנחות מול בתי החולים- א.פ.) מתקדמות בקצב נמוך יותר מצרכי הציבור מה שגורר מתן הנחות הולכות וגדלות כנגזר ממנגנון; הסכמי שכר שאינם משופים באופן מלא לדוגמת הסכם עם עובדי מנהל ומשק; מחיר יום אשפוז שאינו משקף את הגידול בעלויות ועוד".

הלברטל, המכהן כמנכ"ל בית חולים רמב"ם, הביע את אכזבתו מכך שהוא ציפה לתוספת תקציבית משמעותית במסגרת תקציב 2023 לרבות הצמדות הן להתייקרויות שנרשמו בעולם הבריאות, הן לגידול האוכלוסייה והן לגידול הביקושים.

"לצערי" כותב הלברטל, "למרות שהמסרים של מובילי המערכת היא שהפעילות הציבורית בבתי החולים הממשלתיים היא האיכותית והיעילה ביותר – אנו חווים מהלכים ההולכים ומתגברים של החלשת המערכת והסטת פעולות "כדאיות" לבתי החולים הפרטיים, במימון פרטי או ציבורי. בין אם במדיניות מכוונת ובין אם בחוסר פעולה אקטיבי מצד הממשלה – התוצאה לצערי, היא אותה התוצאה: החלשה של מערכת האשפוז הציבורית".

הלברטל מאשים גם את משרד הבריאות שמהבטחות גדולות בהסכמים הקואליציוניים של תוספות של חצי מיליארד שקלים, "נשארנו עם מציאות עגומה של תכניות "התכנסות". משיחות על "התעצמות" נשארנו עם צורך ב"הצטמצמות"- הוא טוען ומלין על כך שהמסגרות התקציביות שקיבלו בשבועות האחרונים לשנה הבאה מחייבות את בתי החולים הממשלתיים "לצמצום בכח האדם ודה פקטו החזרת בתי החולים שנים אחורה" כלשונו.

הלברטל –בשם כלל מנהלי בתי החולים הממשלתיים, מונה את האתגרים העומדים בפני המערכת בשנה הנוכחית: גידול ההנחות הניתנות לקופות החולים, הסכמי שכר בשווי מיליוני שקלים ללא שיפוי, שחיקה מתמדת במחיר יום האשפוז (על רקע התייקרות תשומות הבריאות- א.פ.) שלדבריו כבר הגיע בשנה שעברה של מעל ל-3%, הפחתה מתמדת בתכניות לאומיות, הצורך המתגבר להיערך לאיומי הסייבר שעלותו מושת על בתי החולים.

"מסגרות בלתי אפשריות אלו יחייבו את הדרג הניהולי במערכת לכבות שריפות לטווח הקצר בעוד בטווח הבינוני במערכת מחסור חריף ברופאים, בתשתיות אשפוז וצפויה להחמיר המגמה של חוסר האטרקטיביות של המערכת הציבורית בקרב צוותי רפואה – כאשר כבר ב-2030 יהיו חסרות בישראל עוד אלפי מיטות אשפוז וצוותים רפואיים שיפעילו אותן" מדגיש הלברטל שכאמור מבקש פגישה דחופה עם בר סימן טוב "על מנת לגבש מענה משותף לאתגרים של המערכת".

במסגרת חוק ההסדרים האחרון (2021-2022) שונה באופן מהפכני מודל תקצוב בתי חולים הציבוריים כך שכל התקציב שהיה מיועד לבתי החולים הממשלתיים –בבעלות המדינה- יחולק בין כלל בתי החולים הציבוריים –כלומר, גם אלו של הכללית וגם העצמאיים (הדסה, שערי דק, לניאדו, ועוד). לפי הרפורמה שכבר אושרה, חלוקת התקציבים הותנתה במספר פרמטרים הקשורים לטיב השירות ומדדים אובייקטיביים נוספים. אך הלכה למעשה, המהלך פגע בבתי החולים הממשלתיים שהיות שייכים למדינה (משרד הבריאות) קיבלו יחס מועדף של משרד הבריאות על רקע תופעה שכונתה הכובע הכפול של משרד הבריאות" (המשרד גם בעלים של חלק ניכר מהמערכת אך גם רגולטור של כל המערכת)- עוות שזכתה להרבה ביקורת דוחות מבקר המדינה.