כיצד נערכים בעולם למשבר הכלכלי הבא?

אחד הנושאים החמים היום בשווקים הוא הריביות הגבוהות, שממשיכות לעלות, והשפעתן על יציבות המערכת הפיננסית הגלובלית. ברקע יש אינפלציה שהיא הגבוהה ביותר זה ארבעה עשורים וכבר ראינו השפעות ראשונות בצורת משברי הבנקים בארה"ב ואירופה מוקדם יותר השנה.

מה שמיוחד השנה זה שגם בנקים עם החזקות גדולות של אג"ח ממשלת ארה"ב, שהן הנכס שרבים תופסים בתור הכי בטוח בעולם, מפסידים עליהם כסף. השווי שלהן מאבד עד 30% כשתשואות הפדיון עולות ב-4% וזה מה שקרה לאג"ח ל-10 שנים מאז 2020. בעת כתיבת הטור תשואת הפדיון ל-10 שנים בארה"ב הגיעה לשיא של 15 שנים - זה בהחלט יכול להיחשב שוק אקסוגני למערכת. במקביל, לקוחות מודאגים משכו כספים והשיח ברשתות החברתיות במונחי "ריצה על הבנק" (bank runs) רק הגביר את התופעה.

אז מה עושים? קודם כל צריך לדעת איך למפות את הסיכונים למערכת הפיננסית הגלובלית כתוצאה מהריביות הגבוהות, שכנראה לא הולכות לרדת בקרוב. צמד חוקרים בקרן המטבע פרסמו החודש באתר הקרן בלוג מעניין שבדק את זה. בטור זה אציג את ממצאיו.

לקרן יש תכנית שנקראת Financial Sector Assessment Program (FSAP), שמנטרת סיכונים ליציבות פיננסית עבור מדינות שונות ובוחנת כמה הן עמידות. התוכנית כוללת מבחני לחץ לבנקים ומתווכים פיננסיים.

מאז המשבר הפיננסי של 2008 הבנקים נדרשים להחזיק יותר אג"ח ומזומן ויש להם גישה טובה יותר ללוות כסף מבנקים מרכזיים במקום למכור אג"ח בכמויות ולהפיל שווקים בעת משבר. והנה, כותבים החוקרים, שבמקרה של סיליקון ואלי בנק זה לא עבד טוב. הריסון המוניטארי החריף שחק את שווי האג"ח שהוחזקו ופגע ברווח, בהון ובכריות המזומן.

הבנק לא היה ערוך למשיכות שבאו אחר כך ולא הייתה לו מספיק נזילות, והוא לא היה לבד.

איך צריכה תוכנית ה-FSAP להשתפר ולהתאים את עצמה למצב? לחוקרים שלוש המלצות שיכולות להוות קווים מנחים למערכות פיקוח ובקרה הפיננסיות.

1. להתמקד יותר בחברות פיננסיות קטנות עם פוטנציאל לפגיעה גבוה יותר. לראייה, ב-2019 הרשויות בארה"ב הקלו על המבחנים לבנקים קטנים ובינוניים, הקרן מתחה על כך ביקורת ב-2020 אך בכל זאת סיליקון ואלי ובנקים אזורים אחרים הושמטו מהרשימה.

2. לבחון מקרוב את הקשרים ההדדיים של לחצים מתהווים בשוקי הנכסים, הכנסות החברות הפיננסיות והסיכון לריצת לקוחות – ובמיוחד עבור בנקים. כיום נבחנים סיכוני הון וסיכוני ריצה על הבנק בנפרד והאינטראקציה שקיימת ביניהם לא נלקחת בחשבון.

3. לשפר את ההבנה של תהליך החלחול (spillover) של סיכוני מימון בין חברות פיננסיות – סיכון הנזילות השיטתי. החוקרים מסבירים כי ירידות חדות בשוקי האג"ח מכניסות מספר חברות למצוקת נזילות ומאלצות אותן למכור נכסים, המחירים נלחצים כלפי מטה ואז בנקים נוספים נאלצים למשוך כספים זה מזה.

מדינות רבות נחשבות קטנות, יחסית, כמו ישראל וצריכות לקחת בחשבון התפתחויות בשווקים הפיננסיים הגלובליים – בטח בהיקפים שאנו רואים השנה. החוקרים אומרים שמדינות כמו טורקיה, ירדן, צ'ילה והפיליפינים כבר התאימו ופישטו את מבחני הלחץ לנזילות המערכות הפיננסיות שלהן במסגרת התוכנית. במקביל, גם בארה"ב עצמה בוחנים כעת איך סערות בשוקי האג"ח הקונצרניות מחריפות או מוקלות, על ידי פעילות של קרנות השקעה, בנקים וחברות ביטוח.

בשורה התחתונה, הקשיים והאתגרים במערכת הפיננסית והבנקאית הגלובלית כיום הם הזדמנות טובה לבחון את ביצועיה בעתות משבר וכלפי התפתחויות לא צפויות כמו העליות החדות של הריביות בעולם.

זה חשוב במיוחד כשנראה שהריביות הגבוהות לא הולכות לשום מקום בקרוב. שיפור הפיקוח והבקרה, מיפוי הסיכונים והקשרים ביניהם ישפר את יכולת ההתמודדות עם המשברים הבאים, שבשנים האחרונות הולכים ונעשים תכופים יותר.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות