הייעוץ המשפטי של הוועדה הדנה ב"חוק דרעי 2": בעייתיות במניע הפרסונלי ובעיתויו

הייעוץ המשפטי של הוועדה המיוחדת הדנה ב"חוק דרעי 2" שאושר בקריאה טרומית, שיגר היום (ו') חוות דעת אל חברי הוועדה שממנה עולה הבעייתיות בחקיקת החוק בעיתוי הנוכחי ולמניע הפרסונלי (לאפשר את שובו של דרעי לממשלה – צ"ז).

מדובר בחוק שיאפשר ליו"ר ש"ס אריה דרעי לשוב לשולחן הממשלה, בניגוד להחלטת בג"ץ בעניין, תוך ביטול האפשרות של בג"ץ לבטל החלטות ממשלה בנימוק של אי סבירות. ביום ראשון תמשיך הוועדה המיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) בדיוניה בהצעת החוק בכוונה להשלים החקיקה בתוך שלושה שבועות, עד צאתה של הכנסת לפגרת הפסח.

הייעוץ המשפטי לוועדה קובע כי "הן בהתאם לעקרונות החקיקה והן בהתאם לפסיקת בית המשפט, הסדרים חוקתיים משטרים ראוי שיקבעו מתוך ראייה רחבה וכללית שאינה מושפעת משיקולים מידיים על מנת שהאקלים החקיקתי והחוקתי יאפשר גיבוש הסדר המיועד לעמוד בתוקפו לאורך זמן. הדיון בהצעת חוק היסוד במתכונתה הנוכחית ובמועד זה מקשה על האפשרות לבחון את הוראות ההסדר במנותק מענייניהם של ח"כ אריה דרעי ואולי גם של אנשים נוספים במערכת הפוליטית שהצעת החוק והסדריה יתכן שישפיעו עליהם".

"בנוסף עלול לעלות חשש בעניינה של הצעת החוק זו באשר לעמידתה במבחן הכלליות בשל סמיכותה הרבה לפסיקת בית המשפט שעסקה במישרין בסוגיית כשירותו של דרעי לכהן כשר, בה צוין בין היתר כי הקשיים שבתיקו חוק יסוד הממשלה שעמד במוקד העתירה "מכתימים את התיקון בכתם פרסונלי מובהק" וכי התיקון לחוק היסוד "מעורר לכאורה קשיים של ממש מבחינת התנאים שנקבעו בהלכה הפסיקה ביחס לשימוש התקין בסמכות המכוננת – על רקע השילוב שנוצר כתוצאה מתחולתו של המיידית של ההסדר, מועד כניסתו לתוקף ומאפייניו הפרסונליים המובהקים. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אף זיהתה תיקון זה כחלק ממגמת השימוש הפוליטי בחוקי יסוד".

בהמשך צוין כי "באשר לצמצום הביקורת השיפוטית דווקא על מינוי משרה בכירה של שר בממשלה לעומת תפקידים אחרים (בשירות המדינה) הדברים נכונים ביחוד לנושאי משרה 'קרובים' כמו: סגני שרים. ההבחנה בין שרים לבין נושאי משרה אחרים עלולה להעלות חשש נוכח מבחן הכלליות והחשש מפני שיקולים פרסונליים בהסדרי חוק היסוד".

בהצעת החוק מוצע למנוע מבג"ץ ביקורת שיפוטית על החלטות של הממשלה בעניין מינויי שרים. בעניין הזה נקבע בחוות הדעת כי "בהתעלם מעיתוי התיקון, ניתן לטעון שאכן יש מקום לצמצם את הביקורת השיפוטית במינוי שר על ידי רה"מ, נוכח העובדה כי מדובר בהחלטה פוליטית משטרית יותר מאשר מינהלתית, כך שאין מקום להפעלת עילות 'עמומות' בעניינה. כן ניתן לטעון כי 'הלכת דרעי פנחסי' (שנקבעה בעבר על ידי בג"ץ לפיה שר שמוגש כנגדו כתב אישום לא יכול לכהן בממשלה -צ"ז), יצרה חוסר ודאות רב בסוגיות אלה בעקבות פסקי הדין השונים - כי אין נמצא בעולם הסדר חוקתי דומה המאפשר הדחה של שר על ידי בית המשפט באמצעות תקיפה חוקתית רגילה, וכי שיקול דעתו של בית המשפט ביחס לאימון הציבור אינו עדיף על זה של רה"מ או חברי הכנסת".

"מנגד קיומה של ביקורת שיפוטית גם במינוי שרים - יש בה כי לתרום לתפקידו החשוב של בית המשפט בשמירה על אמון הציבור בשלטון, וכן לחובה לקבוע בלמים גם לצרכים הפוליטיים כך שלא תהא תשובה כי 'הרשות נתונה'. כמו כן יש לשים לב כי קביעת כלל של אי שפיטות עלול להוביל לפגיעה בעקרונות של טוהר המידות ועקרון תקינות פעולות המינהל, ואת העובדה שאין לאף אדם 'זכות קנויה' להתמנות כשר.

הייעוץ המשפטי המליץ לח"כים "לברר האם ההסדר המוצע המבקש לבטל את 'הלכת דרעי פנחסי' הנשענת בעיקרה על עילת הסבירות נועד להחליף את ההצעות שנדונות בוועדת החוקה שעניינן הגבלת עילת הסבירות – אם לא על הוועדה המיוחדת להבין את האופן שבו משפיעים הסדרים אלו זה על זה".