פינוי תושבים מכפר עזה |
האוצר: מענק ישיר לתושבי העוטף המפונים, עד 5,000 שקל למשפחה
הממשלה צפויה להעביר אלף שקלים לכל מתיישב שפונה מביתו; בינתיים פונו כ-8,000 איש, כך שעלות המענקים האישית עומדת כרגע על כ-8 מיליוני שקלים; כמו כן ינתן לרשויות עוטף עזה עצמן מענק בסכום של 30 מיליון שקלים
הממשלה מתכננת להעביר תמיכה ישירה של אלף שקלים לנפש לכל מתיישב שפונה מביתו. המענק יוגבל ל-5,000 שקל למשפחה. כך הכריז שר האוצר סמוטריץ לפני דקות אחדות במועצה האזורית שער הנגב.
בנוסף, הודיע סמוטריץ' על מענק תמיכה לרשויות בעוטף עזה, המענק יעמוד על כ-30 מיליוני שקלים. גורמים בכירים באוצר הסבירו לכלכליסט כי בימים האחרונים הגיעו פניות מראשי רשויות שאמרו "אין לנו כסף לממן אפילו סוכת אבלים".
כדאי להדגיש שהחשיבות של שני המהלכים הללו היא סמלית בעיקרה, בסך הכל מדברים על כ-8,000 מפונים, כך שהעלות של המענקים עומדת על כ-8 מיליוני שקלים. גם התמיכה ברשויות בהיקף של 30 מיליוני שקלים היא זניחה לעומת הוצאות המלחמה והשיקום הרחבות.
לכלכליסט נודע, כי עדיין קיימת מתיחות רבה באוצר סביב הדרכים הנכונות לניהול ההיבטים התקציביים של המלחמה. בעוד מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר מעוניין ביצירת קופסה חוץ תקציבית, הרי שבאגף תקציבים מתנגדים ליצירת קופסה חוץ תקציבית. בכיר באוצר אמר לכלכליסט כי "נכנסנו למלחמה כשאנחנו חבולים, חשדנות פנימית בין הגורמים הבכירים במשרד, חששות להורדת דירוג, ו-ויכוחים עזים על המדיניות הכלכלית, האתגר הראשון שלנו הוא להתאחד ולהוביל".
יש שתי סוגיות מעשיות שהאוצר צריך לקבל בהן הכרעות יחסית מהירות: הסוגיה הראשונה נוגעת באופן פרטני לפיצויים. על פי החוק היבש, קרן מס רכוש מפצה רק בגין הנזקים הישירים ובגין נזקים עקיפים ברדיוס של עד 7 ק"מ. אך ההיסטוריה הראתה שבדרך כלל אחרי מבצעים צבאיים, הממשלה הרחיבה את הפיצוי בגין נזקים עקיפים לכל המקומות שהיו תחת ירי רקטי ופיקוד העורף לא איפשר פעילות שגרתית.
עד כה, האוצר לא יצא בשום הצהרה לגבי מתווה הפיצויים המסתמן, וזאת בהתאם להתנהלות הקבועה בזמנים של מבצעים צבאיים. האוצר מעדיף לשמור את הקלפים קרוב לחזה. אך הפעם ייתכן שעל האוצר יהיה לנהוג באופן שונה, כי בשלב מסוים האזרחים יצפו לשמוע שהמדינה תיתן רשת תמיכה לנזקים הכלכליים בגין המלחמה. המורכבות היא, שאם המלחמה תימשך זמן ממושך (נניח חודשיים-שלושה) עלות הנזקים העקיפים עשויה להגיע לכ-40 מיליארד שקל.
הסוגיה השניה נוגעת לאופני המימון של העלויות הצפויות של המלחמה. סמוטריץ' וקיש זכו לביקורת נוספת על כך שהם קידמו בקשות להגדלת ערך הנקודה של תלמידי הישיבות בעת הלחימה. בשלב זה לא נמסר מה היו פרטי הבקשה המדויקים, אך גורמים המקורבים לנושא התעקשו כי מדובר ב'הגדלה והעמקה' ולא רק ביישום של הכספים הקואליציוניים שהועברו כבר בכנסת. כעת אומרים באוצר – במספר אגפים – כי בשלב זה הוחלט שלא לקדם דברים שאינם קשורים ללחימה.
אך מעבר לעניין הסימבולי, יש כאן שאלה עקרונית. הצורך בקיצוץ יגיע במהירות, כנראה גם בשנת 2023, אך בוודאי בשנת 2024. ושאלת המפתח היא, האם אנשי הקואליציה יסכימו לשאת בנטל הקיצוץ הרוחבי באופן עמוק יותר מאשר שאר התקציבים? גורמים בכירים באוצר אמרו לכלכליסט כי "מתקיימים מגעים עם הפוליטיקאים בנושאים הללו, יש סיכוי שנראה הורדה של כ-4 מיליארד מהכספים הקואליציוניים, לאו דווקא הכספים של החרדים, אלא הכספים שעסקו בפעילויות שהן יותר אקסטרה, לא חינוך וישיבות".
מעבר לשתי הסוגיות הקונקרטיות הללו, באוצר צריכים להגיש לכנסת תוך 18 ימים דו"ח הפרשים לקראת שנת 2024. דו"ח זה אמור לכלול את הפער בין הגרעון המותר בחוק (2.25%) לבין הגרעון הצפוי, ואת הפער בין הוצאות הממשלה שנקבעו בתקציב 2024, לבין ההוצאות הצפויות כעת. בעקבות המלחמה, הדו"ח אמור להיראות אחרת ולדרוש קיצוצים ושינויים שונים. יש באוצר גורמים שקוראים לבקש מהכנסת הארכה, ולא לפרסם את הדו"ח בזמן, זאת בשל אי הוודאות הרבה בנקודת זמן זו. מאידך, יש הסבורים כי 23 יום לתוך המלחמה יכולים לספק תמונה טובה לגבי התרחישים האפשריים.