“ממלכת החיות". להיט בפרסי הסזאר | צילום: Studio canal
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לטעום משלוח מנות מפתיע בשוק האיכרים בנמל תל אביב, לשחרר אינסטינקטים חייתיים בסרט אימה צרפתי, לרקום כלניות כמו פעם ולהיזכר בחיים קודמים בתערוכת היחיד של יעל סרלין
פורים
לטעום משלוח מנות מפתיע
"פודיש", האגף הקולינרי של "אנו" (בית התפוצות לשעבר), יציג מחר בשוק האיכרים בנמל תל אביב מאפים מסורתיים קצת פחות מוכרים לכבוד פורים. חלקם מזכירים מאוד את אוזני ההמן שכולנו מכירים וחלקם הרבה פחות. כך תוכלו לפגוש בו את ה"נגולה", לחם מתוק שנדד מקהילת ספרד לצפון אפריקה, שאומנם נראה כמו אוזן המן אך הוא מתהדר במרכזו בביצה קשה (עם הקליפה). הוא מוכר גם בצפון אפריקה בשם "בויוסה", ובטורקיה בשם "אוחו די המן". תלישת הביצה הקשה ממרכז הלחם מסמלת את גירוש עין הרע. ה"פלמייה" שכולנו מכירים כאוזני פיל מקהילת צרפת, שהפעם נוסף להן מעט שוקולד לבן; ה"המנאטשן", אוזני ההמן המקוריות מבצק שמרים מקהילת דרום אפריקה; "אצבעות המן" של יהודי ספרד הממולאות באגוזים, שקדים, מי זהר וקינמון; או ה"נאן ברנג'י", עוגיות קמח האורז הפרסיות המעוטרות בשברי פיסטוק — את כל אלו אפתה חמדת גולדברג, טבחית וחוקרת זהות לאומית באוניברסיטת בן גוריון, שקיבלה את המתכונים מאגף המחקר הקולינרי של "פודיש". טעמתי את כולן וכולן נפלאות, ומגיעות במארז יפהפה ומשעשע. מחירים החל מ־15 שקל ל־3 עוגיות.
חיליק גורפינקל
דוקו
לכרות ברית עם השטן
למי שלא מכיר את אלכס ג'ונס, העומד במרכז הסרט הדוקומנטרי המדהים של HBO "האמת נגד אלכס ג'ונס", צריך להקדים ולהסביר - מדובר בשטן. הוא קונספירטור אכזר שבמשך שנים שידר תוכנית ששמה "אינפו־וורס", כלומר מלחמות אינפורמציה, ובהן פתח חזית נגד האמת. בתוכנית הזאת הוא היה צורח את משנתו ההזויה, בהגזמות מיוזעות, נגד כל מה שנתפס בעיניו כמנוגד לתפיסת עולמו השמרנית. הדעות הימניות הקיצוניות האלו, שכמובן כללו תמיכה בדונלד טראמפ, שימשו אותו בעצם לממכר תוספי מזון מומצאים. השיא היה כשלאחר הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק בקונטיקט ב־2012, שבו אדם חמוש ירה למוות ב־26 בני אדם, 20 מתוכם ילדים, טען ג'ונס כי כל זה לא קרה, וכי מדובר באירוע מבוים שנועד להצדיק לקיחת כלי נשק מידיהם של ציבור העוקבים אחריו. הפופולריות שלו היתה כה גבוהה, שבתקופה שהוא אמר את הדברים הנפשעים האלה, הקשיבו לו עשרות מיליונים. ההורים האבלים מצאו כוחות ותבעו אותו דיבה.
בסרט החדש של דן ריד (המוכר כיוצר "לעזוב את נוורלנד" על מייקל ג'קסון) הוא עוקב אחר המשפט נגד ג'ונס, ובו מצד אחד מפגן של דמוקרטיה ומשפטנים מחוננים, ומצד שני קרקס שבו ג'ונס מנסה להשתמש בבמה שקיבל. המשפט הפך למופע מרתק המשקף את כל מה שטוב בארצות הברית מול כל מה שרע בה. האם האיש קיבל את עונשו? התשובה לזה גם היא חצויה. מ־27 במרץ ב־HOT, yes וסלקום TV.
רותה קופפר
סדנה
לרקום כלניות כמו פעם
מעצבת הטקסטיל המוכשרת ובעלת המותג Aya, איילת יונטף, מעבירה בביתה בתל אביב סדנאות רקמה וסדנאות שיבורי וטאי דאי. העיסוק בקראפט הוא מהנה, מספק מפלט יצירתי מהמציאות ולו לכמה שעות. מחר באווירה פורימית תתקיים סדנת שיבורי — טכניקה יפנית לצביעת בדים באמצעות קשירה, ליפוף, קיפול וטבילה, ובסופה ייצאו משתתפיה עם חולצה מעוצבת. יונטף גם עורכת סדנאות רקמת בורו יפנית המאפשרת להעניק לבגד חיים חדשים. "רקמה חופשית וטלאים יכולים לשמש לחידוש בגדים ובדים ישנים. כך לא זורקים, לא קונים, ומעניקים לבגד ערך חדש". היא גם מעבירה סדנה של רקמת פרחים בוטניים, "כמו לצייר על בד עם רקמה". יונטף שואבת השראה מפריחת הכלניות בדרום, אבל גם ממשחקי רביעיות הקלפים של ילדותנו. על הצווארון יירקמו המילים "פרחי ארצנו", מעין התכתבות נסתרת עם סימוני הכביסה בקיבוצים של פעם. החל מ־180 שקל לשיעור.
טלפון להרשמה: 054-4999695 אינסטגרם: ayeletiontef
עילית מינמר
פסטיבל
לשחרר אינסטינקטים חייתיים בסרט אימה צרפתי
פסטיבל הקולנוע הצרפתי ייפתח ביום שני בסינמטקים ויציג מקבץ נאה של יוצרים מוכרים וסרטיהם החדשים, בהם פרנסואה אוזון, רובר גדיגיאן, קוונטין דופייה, ולרי דונזלי ולאדג' לי. אבל כדאי לשים לב במיוחד לסרט שיוקרן בו באופן חד־פעמי, ולא יופץ אחר כך באופן מסחרי: "ממלכת החיות" סרטו של תומא קאייה, שהיה אחד הלהיטים הגדולים בצרפת בשנה החולפת, וגם גרף את מירב המועמדויות לפרסי הסזאר. נקודת המוצא היא של סרט אימה ומד"ב: מסיבה לא ברורה בני אדם מתחילים להשתנות ולהפוך לחיות פרא. באופן מילולי: הם הופכים לקופים, נשרים, זאבים, תמנונים וכו'. גיבור הסרט הוא טבח שאשתו הפכה לזאב ומועברת למתקן כליאה וריפוי בדרום צרפת, לשם הוא עובר עם בנו המתגבר. כשהאוטובוס שמסיע את החיות, או היצורים (או "הקורבנות" בלשון הרשמית), מידרדר מהכביש ומתרסק לתוך אגם, החיות משתחררות ליער. זו נקודת מוצא עלילתית שמזכירה קצת את "לובסטר" של יורגוס לנתימוס, אבל סרטו של קאייה, שמזכיר את עלילת "פלישת חוטפי הגופות", עוסק בפחד. הפחד מהשתנות, והפחד מפני אלה שהשתנו, אף על פי שלפני רגע הם היו הכי קרובים אלינו.
יאיר רוה
תערוכה
להיזכר בחיים קודמים
“ארץ אחרת", תערוכת היחיד של יעל סרלין, היתה אמורה להיפתח בסוף אוקטובר. באופן כמעט נבואי שם התערוכה הפך למציאות, והיא נפתחה כעת מחדש אך לא במוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם על גבול לבנון כפי שתוכננה, אלא בארץ אחרת ובמציאות אחרת - במכללת עלמא לתרבות עברית, בשדרות רוטשילד בלב תל אביב (בטרקלין האמנות במכללה). סרלין, בעצמה בת קיבוץ יראון הסמוך לברעם, נברה בשנה האחרונה בארכיון היודאיקה של מוזיאון בר דוד. מתוך אוסף המוזיאון היא מצלמת, גוזרת, תופרת ומהדקת, ושוב מצלמת, קולאז'ים מודרניסטיים עדינים. במבט ראשון הם נראים מופשטים אבל במבט מקרוב מתגלה שהם מורכבים מפרגמנטים של כלי שולחן שבת עתיקים, ספרי קודש ו"עצי חיים", שעליהם גוללים ספרי תורה. הם נחשפים דרך שכבות וקרעים, כמו זיכרונות מקהילות וחיים קודמים. לצידם בתערוכה גם פמוטי שבת עתיקים שמוקרנים דיגיטלית במסגרות, ודועכים לאיטם לאורך היום, וגם וידיאו המתעד את קיבוץ יראון במצבו העכשווי, הנטוש.
אוצרים: אבי איפרגן ומיטל מנור. alma.org.il
יקיר שגב
