אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סבסוד המעונות: ללא הקב"ה ונתניהו, החרדים נזקקים לישועת בג"ץ צילום ארכיון: אוהד צויגנברג

פרשנות

סבסוד המעונות: ללא הקב"ה ונתניהו, החרדים נזקקים לישועת בג"ץ

הדיון בבית המשפט שיקף סוג של היסטוריה. החרדים מצאו עצמם מתחננים בבג"ץ על נפשם ועל הסובסידיות. מצד שני ליברמן, גם הוא למד כאן לקח משלו

12.01.2022, 14:47 | משה גורלי

מתברר שלפעמים גם בג"ץ עוזר. אבל לשופטים בשר ודם אין את היכולת להגיש את מלוא הסיוע ולבטל כליל את קיצוץ שכר הלימוד במעונות היום של החרדים. בכוחם השיפוטי הדל רק לדחות את מועד כניסת הגזרה לפועל. את הגזירה גזר "האשמדאי" מבחינת החרדים, שר האוצר אביגדור ליברמן, שגם הוא למד כאן לקח משלו. ליברמן גילה שכדאי להקשיב להצעות הפשרה של בג"ץ כי בפסק הדין הוא יקבל את ההצעה הזו ואפילו פחות. בדיון שהתקיים לפני כחודש הציעו השופטים לליברמן לדחות את מועד כניסת הקיצוץ לתוקף לחופשת פסח הקרובה - דחייה של ארבעה חודשים. ליברמן סירב וקיבל דחייה עד לסוף השנה. עד אז יחולו במקביל מבחני התמיכה הישנים.


אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון, צילום: אוהד צויגנברג אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון | צילום: אוהד צויגנברג אלכס שטיין, שופט בית המשפט העליון, צילום: אוהד צויגנברג


עמדת הרוב של השופטים אלכס שטיין ועפר גרוסקופף, מול דעת המיעוט של השופט עוזי פוגלמן, משקפת סוג של מחלוקת פנימית בין השופטים על היקף האקטיביזם השיפוטי. שופטי הרוב מגלמים קו שמרני ומתון יותר שלא מאתגר את עצם הגזירה אלא רק את מועד כניסתה לפועל. שופט המיעוט שנמנה על הפלג האקטיביסטי יותר, מאתגר את סמכותו הבלעדית של ליברמן. לשיטתו מבחני התמיכה הישנים ימשיכו לחול עד להחלטה אחרת של השרים, שתתקבל תוך 30 יום, תוך מתן דעתם למורכבויות שהוצגו בפסק הדין.

השופטים חוזרים על ההלכה המסורתית "כי אין לאדם זכות קנויה לקבל סובסידיה מהמדינה, וכי סובסידיה שניתנה בעבר אינה יוצרת ציפייה מוגנת בדין לכך שזו תמשיך להינתן", כדברי שטיין. ולכן "הסובסידיה למעונות היום, בדומה לכל סובסידיה אחרת, משקפת את סדרי העדיפות הלאומית והשקפת העולם של השלטון, אשר לעולם יכולים להשתנות".

שכולם ייצאו לעבודה

נדמה שהשקפת העולם וסדרי העדיפות של ליברמן לגבי החרדים לא דומים לפינוקים להם זכו תחת שלטון נתניהו. ליברמן רוצה שהגברים, ולא רק הנשים, ייצאו לעבודה. "שינוי מבחני התמיכה ימיט אסון על 20 אלף משפחות", טען בדיון אחד מפרקליטי החרדים כשהוא על סף דמעות, "פעימות ליבם של האברכים מכוונים להיות רבנים, דיינים, שוחטים, מוהלים, סופרי סת"ם לתפארת עם ישראל". 

הפגנה של חרדים , צילום ארכיון: אוהד צויגנברג הפגנה של חרדים | צילום ארכיון: אוהד צויגנברג הפגנה של חרדים , צילום ארכיון: אוהד צויגנברג


אלא שליברמן לא מתרשם מהג'ובים האלה ומטרתו להוציא את הגברים לעבודות פרודוקטיביות מסוג אחר. "לימודים אקדמאים רגילים", אמרה נציגת המדינה, "אנו מדברים על לימודים מוכווני תעסוקה, מפוקחים, מוגבלים בזמן ועם תעודה. וזה בשונה מלימודים תורניים, שלא מקדמים לשוק העבודה. ככל שהאברך יותר שנים בישיבה פוחת הסיכוי שלו לצאת לעבודה".

אבל השופט שטיין, שמקבל את המדיניות של ליברמן, בולם את השור הזה בדישו. "העובדה שהממשלה לעולם רשאית לסגור את ברז הסבסוד משיקולי מדיניות שתואמת את השקפתה ואת רצון בוחריה, אין משמעה כי היא רשאית לעשות כן ללא הוראת מעבר הולמת", כתב שטיין ומסביר שהאינטרס של החרדים "המגיע כדי זכות משפטית", הוא ההסתמכות על כך "שהסבסוד שאותו הוא מקבל מהשלטון לא יבוטל ולא ישונה באבחה אחת, אלא באופן אשר יגן עליו מפני נזקים והפסדים שמעבר לשלילת הסבסוד גופו, ואשר יאפשר לו היערכות לקראת המציאות החדשה".

ומהי המציאות החדשה? חזונו של ליברמן שנגזר מגזרותיו. הוצאת הגבר לאלתר מלימודי תורה לטובת עבודה מכניסה או מסגרת מתאימה להכשרה תעסוקתית. "מדובר, בלי ספק, בשינוי דרמטי באורח החיים שהאברך יתקשה עד מאד לעשותו באמצע שנת הלימודים של ילדיו", קובע שטיין. לצד האפשרות שהגבר ייאלץ לחפש פרנסה עולה האפשרות שהאישה תידרש לעזוב את עבודתה ולטפל בילדים שלא יוכלו להמשיך במעון ללא הסבסוד. ליברמן קורא למעשה תגר על סדר משפחתי מקובל שבו הבעל לומד, האישה מפרנסת והמדינה מסבסדת הילדים במעון. בית המשפט מכיר בכוחו של השר לחולל שינוי כזה, אבל במקביל הוא מכיר בכך שלמשפחה ניתן זמן קצר מדי להסתגל אליו.

הדיון בבג"ץ שיקף גם סוג של היסטוריה. החרדים מצאו עצמם מתחננים בבג"ץ על נפשם ועל הסובסידיות. ב־2013 ביטל יאיר לפיד את הסובסידיות, ב־2015 הן הוחזרו. התוצאה המצטברת העידה על עלייה דרמטית ביציאת נשים לשוק העבודה, בעוד שהגברים מעדיפים את הכולל. 

"הסבסוד לא יכול לתמרץ גברים, רק נשים?" תהה בעת הדיון השופט עפר גרוסקופף כשהוא אוחז את השור בקרניו. ובכל זאת, השופטים תפסו את המדינה בפאול קטן. היעילות הדורסנית של ליברמן מותירה משפחות רבות בערפל וחוסר ודאות, ואלה תורגמו בפסק הדין לכדי זכות משפטית. זכות לקבלת אורכה כדי להתארגן.

במשך שנים התרגלתי לראות בבג"ץ עורכי הדין שלוחמים לזכויות אדם. זכויות לערבים, נכים, עובדים זרים, נשים. חלק מהחרדים התרגלו לגבות את חלקם ישירות מהממשלות שחייבות להם את הקמתן. חלקם לא נזקקו לבג"ץ והרשו לעצמם לטנף את בתי המשפט ("ערכאות של גויים"). "מה שעשו כאן זה לשנות את כללי המשחק ולפגוע בזכויות", טענו פרקליטיהם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות