היום: שביתה במרפאות החוץ וקופות החולים

צמצום פעילות, ביטול תורים ועבודה במתכונת שבת: השביתה הצפויה היום (ב') במערכת הבריאות על רקע מקרי האלימות שאירעו לאחרונה נגד צוותים רפואיים, תכלול את בתי החולים הכלליים, הגריאטריים, הפסיכיאטריים והשיקומיים בכל הארץ וגם את קופות החולים, כך נמסר מההסתדרות הרפואית. "למרות האלימות הגואה, ולמרות ריבוי מקרי האלימות, אין המעסיקים ואין משרד הבריאות עושים די למיגור אותם מקרי אלימות", ציין פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית.

לפי נתוני המשטרה, בשנת 2022 נרשמו 2,436 מקרי אלימות בבתי חולים. מקרי האלימות כללו בין היתר הטרדה ביריונית, תקיפה, דקירה, קטטות ואיומים.

חגי אמר אתמול בריאיון לדודו ארז ויואב רבינוביץ ב-ynet radio כי "זה דבר שהוא בלתי נסבל. רופאים שבאים לטפל בחולים, מגיעים לעבודה והם לא יודעים איך הם יחזרו. מאסנו בהבטחות, הבטיחו לנו הבטחות גדולות מאוד וגם נכתבו דוחות על האלימות וגם כיצד ניתן להתגבר על זה, אבל לא נעשה הרבה בתחום הזה. ואנחנו לא יכולים לשבת מנגד ולהגיד שזו גזירת גורל שכל רופא יקבל בעיטה או מכה בראש. אנחנו לא נשלים עם זה, אנחנו רוצים מרחב עבודה בטוח וזה מה שאנחנו דורשים". לדבריו, "מדובר בשביתת אזהרה. אם בתוך כמה שבועות לא יפעלו בהתאם לדרישות שלנו למרחב מוגן לצוותי הרפואה, אנחנו ננקוט בצעדים הרבה יותר חמורים וממושכים".

על פי הודעת ההסתדרות הרפואית, במהלך היום יעבדו כלל בתי החולים במתכונת שבת, ומרפאות החוץ והמערך האמבולטורי יושבתו. המשמעות היא שתורים לבדיקות וטיפולים צפויים להתבטל. "שירותי דיאליזה דחופים, טיפול נמרץ, חדרי מיון, חדרי לידה, פגיות וטיפולים אונקולוגיים - יפעלו במהלך השביתה", הובהר בהסתדרות הרפואית. מתן טיפולי IVF ייבחנו על ידי ועדת החריגים במוסדות הרפואיים. יש לציין כי ייתכנו פערים משמעותיים ב"ציות" להנחיות השביתה בין המוסדות הרפואיים השונים, כך שבמוסד אחד היא תורגש באופן משמעותי ובאחר לא תורגש כלל.

סניפי קופות החולים ולשכות הבריאות צפויים לצמצם פעילות גם כן, למעט מכוני גסטרו לפעולות שלא ניתן לדחות, טיפולי יום, טיפולים בתחום האונקולוגיה וסקירת מערכות מאוחרות לנשים בהיריון.

בתוך כך, מארגון המיילדות בישראל נמסר אתמול כי הן תומכות בשביתה בשל אירועי אלימות שהן בעצמן עברו. "נשים ויולדות יקרות, מחר תושבת מערכת הבריאות בישראל, פעם נוספת, פעם אחת יותר מדי, וזאת במטרה למחות, לגנות ולהוקיע את מעשי האלימות, לסוגיהם השונים, המופנים כלפי הצוותים הרפואיים בבתי חולים ובמרפאות הקהילה", אמרו בארגון המיילדות. עוד צוין בהודעת הארגון כי "רק לאחרונה מיילדת שלנו הותקפה על ידי בן משפחה בסורוקה. הצוותים הרפואיים שעובדים במסירות נפש חשופים למעשי בריונות, דבר של יום ביומו, אל מול ענישה מגמגמת ומקילה שאינה מייצרת הרתעה מספקת".

אתמול הותקף רופא נשים במרכז לבריאות האישה בעכו על ידי גבר שליווה אישה לטיפול. כשהרופא ביקש מהאיש לחכות בחוץ בזמן הבדיקה, הוא סטר לרופא כמה פעמים, איים עליו והשליך חפצים. המשטרה עצרה את החשוד, תושב ג'דיידה מכר בן 32. הרופא שהותקף סיפר כי "נכנסה לחדר מטופלת מלווה בשני בני משפחה. ביקשתי בנימוס שייכנסו אחד אחרי השני ולא ביחד. המלווה של המטופלת התנפל עליי, צעק, החזיק בפניי ואיים. לאחר מכן יצא מהחדר, המשיך לצעוק במרפאה והשליך חפצים לכיווני ובדרכו החוצה המשיך לקלל ולאיים. צוות הביטחון והמשטרה הגיעו למרפאה. זה מפחיד וקשה". למרות הפחד, הוא מבטיח: "אמשיך להגיע בכל יום לעבודה בתחושת שליחות".

לפני כשבוע הותקף בבית החולים סורוקה בבאר שבע רופא מומחה על ידי זוג הורים. בנוסף, ביום חמישי האחרון הותקף באלימות רופא בקופת חולים ברמלה על ידי נערה בת 17, שנעצרה מאוחר יותר. בעקבות מקרים אלו, ההסתדרות הרפואית הודיעה בסוף השבוע האחרון על השבתת מערכת הבריאות מחר. לדברי פרופ' חגי, "למרבה הצער לא הוספו די מאבטחים להגנה על הצוותים הרפואיים, לא הוחמרה הענישה, לא הוטמעו מערכות דיווח למניעת אירועי האלימות ולא נעשה דבר לשמירה על ביטחון הרופאים".

ד"ר אידית וייסבוך הפכה בחודשים האחרונים לאחד הסמלים הבולטים של המאבק באלימות נגד רופאים. ביוני האחרון, לאחר שאחד ממטופליה בסניף כללית בבאר יעקב הכה אותה במוט ברזל, היא פונתה לבית החולים עם פגיעה בראשה. מאז, כל מקרה אלימות מחזיר אותה לטראומה האישית שלה. בשיחה עם ynet היא הודתה כי דבר לא השתנה. כמעט שש שנים לאחר שנרצחה האחות טובה קררו ז"ל בסניף כללית בחולון, וייסבוך חוששת שהרצח הבא הוא רק עניין של זמן.

"מזעזע לראות דם של רופא בתמונות, כמו התמונה שלי", שיתפה ד"ר וייסבוך. "לא עושים כלום כדי למנוע את המקרה הבא ואת שפיכות הדמים הזו. אני מרגישה שאנחנו במלחמה, אבל מי נלחם נגד מי ולמה? זה עצוב נורא. עד שלא יירצח מישהו, אף אחד לא יזעק, אז אני זועקת. כבר נרצחה אחות, אז למה מחכים?".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ביקש אתמול למנוע את השביתה בבתי החולים, בקשה שנדחתה על ידי יו"ר ההסתדרות הרפואית חגי. ד"ר וייסבוך מאמינה שלמרות הקושי שבדבר, אין דרך אחרת להביא לשינוי. "יש הרבה ביקורת על כך שאנחנו שובתים ומבטלים הליכים שחיכו להם הרבה זמן", היא אומרת. "זה נכון, אבל הגיעו מים עד נפש. השביתה זו הזעקה שלנו. אין לנו משהו אחר". לדבריה, "בעבר לא האמנתי בשביתה, ועכשיו אני מבינה שזה הכלי היחיד".

רופא הילדים ד"ר יריב פרוכטמן, שהותקף בשבוע שעבר על ידי זוג הורים בבית החולים סורוקה, מחזק את דבריה: "השביתה מתבקשת. זה פוגע במטופלים אבל אין ברירה, חייבים לשבות". בימים האחרונים, מלוות אותו תחושות קשות במיוחד. "מה שצריך להשתנות זה המצב הכללי והאווירה בכל הארץ", הוא אומר. "מרגישים את זה מרחוק ומקרוב ורואים את זה בכל מקום. גם פעם תקפו רופאים, אבל לא בקיצוניות הזו ובעצמה הזו. לאן עוד נגיע? אנחנו בתוך סיר לחץ".

לקראת שביתת המחאה, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוציא אתמול מכתב לכלל עובדי ועובדות מערכת הבריאות, שבו פירט מה עשה לאחרונה המשרד בכל הנוגע לטיפול בתופעת האלימות נגד הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקופות החולים. עם זאת, קריאה מעמיקה של הפעולות הללו מבהירה שחלק גדול מהן קודמו על ידי קודמיו של סימן טוב בתפקיד, בהם שר הבריאות הקודם ניצן הורוביץ ומנכ"ל המשרד לשעבר, הפרופ' נחמן אש.

לנוכח העתירה לבג"ץ נגד מינויו של השר אריה דרעי, פעילות משרד הבריאות הושהתה למעשה, ובחודש האחרון לא היה ברור מי מנהל אותו. כעת, משהתקבלה ההחלטה בעניינו ודרעי פוטר, ההשהיה תימשך לפחות עד ההחלטה על זהותו של שר הבריאות הבא, והאם יתפקד כשר במשרה מלאה באחד ממשרדי הממשלה החשובים ביותר.

שביתת המחאה היא רק דוגמה אחת לבעיות שמייצרת היעדר ההנהגה הברורה של המשרד. לזו יש גם השפעה על העבודה המשותפת עם יתר משרדי הממשלה, וכן על עובדי משרד הבריאות עצמו, שכאמור ממתינים לאור ירוק כדי להוציא תכניות לפועל. בחודשים הקרובים צפויים להתמודד במערכת הבריאות עם שורה של אתגרים ומהלכים דרמטיים ובהם, בין היתר, גיבוש הסכם שכר חדש לרופאים, קביעת תקציב מערכת הבריאות בתקציב המדינה וגם קידום חקיקה שנתקעה בשנה האחרונה בשל המשבר הפוליטי, כמו החוק שמטרתו לעגן את תפקיד עוזר הרופא.

48 שוטרים מוצבים ב-26 בתי החולים ברחבי הארץ - פי שלושה מהמציאות של לפני חצי שנה, אז הוצבו 15 שוטרים בשמונה בתי חולים בלבד. "היתרון הוא יצירת הרתעה, ובעיקר תגובה מהירה ומיידית לכל אירוע, ללא צורך בהזעקת ניידת משטרה", אמר רב-פקד ארנון פרידמן, שעומד בראש פרויקט מיגור האלימות כלפי הצוותים הרפואיים.

התוכנית יצאה לדרך בהחלטת הממשלה הקודמת במאי האחרון. "האלימות כלפי הסגל הרפואי פחתה בעקבות נוכחות המשטרה שפועלת בהתאמה לכל בית חולים ואופיו", אמר רפ"ק פרידמן. "את עמדות השיטור שנמצאות בשלבים אחרונים של הקמה ואיוש נראה כבר בחודש פברואר 2023 ונזכה לומר שהתכנית מיושמת במלואה".

במערכת הבריאות מרוצים מתגבור האבטחה ומספרים שתוספת השוטרים אכן הביאה לשיפור. "הם עושים עבודה מצוינת", אמר מנהל אבטחה של בית חולים גדול. עם זאת, הוא הוסיף: השוטרים לא נוכחים בבית החולים בכל שעות היממה. "אנחנו צריכים שוטרים 24 שעות, אבל הם לא שם בימים א' עד ה' בלילה, בשישי בבוקר ושבת בבוקר. לאף בית חולים אין, ולאף בית חולים אין יותר משלושה שוטרים וזה לא מספיק. אנחנו חייבים שוטרים 24 שעות ביממה. אם השוטרים שלנו לוקחים חופש, אז בחלק מהזמן הרגיל הם גם לא שם".