מאות אלפי נכים בסכנה ממשית לאיבוד קצבאות

כבר במאי 2021 דו"ח מבקר המדינה התריע כי החל מהשנים 2043-2044 (בתרחיש אופטימי), הביטוח הלאומי לא יוכל לשלם קצבאות לציבור. בדו"ח שהתפרסם אז, המבקר בחן, בין היתר, את השפעת מגפת הקורונה על היכולת של ישראל לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלה. מאז התפרסמו לא פעם תחזיות קודרות לפיהן החל משנת 2043 לא יישארו לביטוח הלאומי עודפים לכיסוי הגירעון שלו, קרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן כליל ולא תוכל עוד לשלם לזכאים קצבה אחת שחוקה.

אלא שלאחרונה נודע שהמצב חמור שבעתיים. לפי פרסומים מהימים האחרונים, במרץ 2024 הביטוח הלאומי הציג לוועדת הכספים של הכנסת דו"ח מדאיג לפיו כבר בשנת 2036 הוא צפוי לפשוט רגל ולא יוכל לשלם לציבור הזכאים את מלוא הגמלאות.

אלא שהדו"ח שהוצג מותאם לסוף שנת 2022 ויש לקחת בחשבון שבעקבות המלחמה התחזיות עלולות להיות מפחידות עוד יותר, מאחר ועתודות הביטוח הלאומי נשחקו אף מעבר לתחזית הפסימית שהובעה לפני המלחמה.

על מי זה יכול להשפיע?

על כולם, כל הזכאים לקבל קצבאות מהביטוח הלאומי בכל הענפים החל מדמי לידה, קצבאות ילדים, דמי אבטלה, נפגעי איבה, קצבאות זקנה ועוד, כולל נכים שזכאים לגמלאות מסוגים שונים (כמו גמל ילד נכה, נכות כללית, שירותים מיוחדים, ניידות, נכות מעבודה ועוד).

למה הודעה זו רלבנטית גם לנפגעי תאונות ונכים אחרים שזכאים לקבל (או שכבר קיבלו) פיצויים בתביעה בבית משפט?

בתביעות נזיקין (בין אם מדובר בתאונת דרכים ובין אם בתביעה נזיקית אחרת כולל רשלנות רפואית), מפחיתים מהפיצויים שעל הנתבע-המזיק לשלם לתובע-הניזוק את התגמולים שהניזוק כבר קיבל וצפוי לקבל בעתיד מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות התאונה (הפחתה זו נקראת ניכוי גמלאות ביטוח לאומי).

כיצד יודעים לחשב את הגמלאות העתידיות אותן יש לנכות מהפיצויים שמגיעים לניזוק? בדרך-כלל בית המשפט מסתמך על חוות דעת אקטואריות המוגשות לו, המבוססות על שיעור הנכות שנקבע לתובע בהיוון הקצבאות לעתיד.

עפ"י פסיקת בית המשפט, הנפגע אינו רשאי לוותר על זכאותו לקבל גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, ומי שלא מימש את זכאותו צפוי לכך שהגמלאות שהוא היה עשוי לקבל ממילא ינוכו מהפיצויים שייפסקו לו (ניכוי רעיוני).

אם כך – מה הבעיה שמנכים גמלאות מסכום הפיצויים?

הגמלאות המשתלמות ע"י המוסד לביטוח לאומי מתקבלות בתשלומים חודשיים לאורך חיי הנפגע, בעוד שהניכויים נעשים בסכום אחד, מראש, בעת פסיקת הפיצויים.

לכן פגיעה בקצבאות שאמורות להשתלם לנפגע למשך שנות העתיד ושכבר נוכו מסכום הפיצויים, עפ"י ההנחה שהן היו משולמות כסדרן (בין אם הפגיעה תהיה על דרך ההפחתה בגובה הקצבאות ובוודאי שאם הפגיעה תהיה ע"י שלילת הגמלאות), עלולה להותיר את הנפגעים ללא אמצעי מחיה, ניידות, ריפוי או שיקום, ולמעשה ללא שיקבלו בפועל את מלוא הפיצויים שנפסקו להם.

עו"ד גליה זלצר | צילום: אוראל כהן

נדגים זאת במספרים.

ילד בן 10 נפגע תאונת דרכים ונקבעו לו 100% נכות. בית המשפט פסק לו פיצויים בסכום כולל של 10 מליון ₪. הנפגע מקבל מהביטוח הלאומי גמלת ילד נכה וגמלת ניידות, ובגיל 18 הוא צפוי לקבל נכות כללית, שירותים מיוחדים ונכות. עפ"י חוו"ד אקטואריות, שווי הגמלאות (לעבר + עתיד) עומד על 4 מליון ₪. לפיכך מסכום הפיצויים מנכים סכום של 4 מליון ₪. המזיק (חברת הביטוח) יחויב לשלם לנפגע רק 6 מליון ₪, ו- 4 מליון ₪ נותרים ישולמו ע"י המוסד לביטוח לאומי. כל עוד אין פגיעה בגמלאות, הכל טוב ויפה.

אבל אם לאחר פסק הדין ולאחר שכבר נוכו הגמלאות המוסד לביטוח לאומי יפסיק לשלם את הקצבאות (או יפחית את גובה הקצבאות), הנפגע שבדוגמא לא יקבל 10 מליון ₪ כפי שנפסק לו, אלא פחות מכך.

האם יש מה לעשות?

איני יכולה להעלות על הדעת תוצאה כה מעוותת, לפיה נכים שנפסקו לטובתם פיצויים, לא יקבלו את מלוא הסכומים שנפסקו להם. הודעת ביטוח לאומי מעלה חשש שלמיטב ידיעתי טרם נדון בפסיקה, ומחייבת שינוי תפיסתי בין באמצעות פסיקה ובין באמצעות חקיקה. ניתן לחשוב על דרכים שונות להתגבר על התממשות החשש שהביעה ביטוח לאומי, כגון קביעה שאין יותר חובה לתבוע את המוסד לביטוח לאומי והותרת הבחירה בידי הנפגע (ללא ניכוי רעיוני) או אפשרות חזרה של הניזוק למשלם הפיצויים במקרה בו הסכום שנוכה מהפיצויים לא ישתלם בפועל (בהקבלה להגשת ראיות חדשות בערעור מקום בו חל "שינוי נסיבות קיצוני", אשר משמיט את הקרקע מתחת לחישוב הפיצויים כפי שנערך בפסה"ד).

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

מאת עו"ד גליה זלצר ליפשיץ , שותפה מנהלת במשרד עו"ד זלצר , משרד עורכי דין ונוטריון המתמחה בייצוג נפגעים קשים בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית עם נסיון של עשרות שנים.