דרושה רפורמה בסמינרים החרדיים לבנות

במסגרת מחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות שבוצע בשנתיים האחרונות, עולות מסקנות חד משמעיות הנוגעות בצורך ברפורמה ממשלתית דחופה במערכת ההכשרות המקצועיות בסמינרים החרדים לבנות. בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים מושקעים בקידום תעסוקת חרדים, כסוגייה מאקרו כלכלית וחברתית קריטית בישראל. אבל כשמדברים על תעסוקת חרדים, חשוב להבין - כיום, חרדים מהווים כ-10% מכוח העבודה בישראל, וכ-60% מהחרדים העובדים הן נשים חרדיות. בעוד 20 שנה, החרדים יהיו 15% מכוח העבודה.

לנשים חרדיות בשוק העבודה בישראל יש משקל משמעותי מאוד היום, ובטח בעתיד הקרוב, ובסוגיות של תעסוקת חרדים יש לתת עליהן דגש מיוחד, במיוחד בהתחשב בנתון הבא: אישה חרדית מרוויחה בממוצע 30% פחות מאישה יהודית שאינה חרדית. מניתוחים שערכנו במכון החרדי למחקרי מדיניות, על בסיס נתוני רשות המיסים, נמצאו הבדלים של 25% גם בשכר השעתי.

איכות התעסוקה קשורה קשר הדוק לאיכות ההכשרה שהנשים החרדיות מקבלות. ההכשרה הראשונית והמשמעותית ביותר לשוק העבודה ניתנת לרובן המוחלט של הנשים החרדיות במסגרת הסמינרים החרדים לבנות: 150,000 נשים חרדיות עובדות כיום, ואליהן נוספות מדי שנה כ-10,000 נשים, שרובן המוחלט, למעלה מ-8,500 בנות בשנה, יוצאות אל שוק העבודה מיד עם סיום ההכשרה המקצועית שהן מקבלות בסמינרים החרדים. הסמינרים הם לא רק גוף ההכשרה הגדול ביותר בישראל, אלא גם הפלטפורמה המרכזית והחשובה ביותר להכשרת בוגרות מערכת החינוך החרדית לעולם העבודה. שלב ההכשרה בסמינרים הינו קריטי לאיכות התעסוקה של הנשים החרדיות: עם סיום הלימודים בסמינר, רובן נישאות ויוצאות לעבוד. לפיכך, בשנות הלימודים במסלולי ההכשרות המקצועיות בסמינרים קיימת הזדמנות כמעט חד פעמית להכין את הבנות אל שוק העבודה באופן משמעותי ומקצועי, וישנה חשיבות מהותית לאיכות ההכשרות המקצועיות הניתנות להן בשנים אלה, ובטיב התאמתן לעולם העבודה.

במחקר שערכנו על ההכשרות המקצועיות בסמינרים החרדים לבנות, מצאנו שמערך ההכשרה בסמינרים החרדים לבנות מתנהל כיום בחסר תקציבי משמעותי הן במסלולי ההוראה והן במסלולים המקצועיים, ללא הכוונה וסיוע פדגוגיים, בתשתיות לימודיות מוגבלות שאינן מספקות לצרכי ההכשרות, ובעיקר - ללא הכרה ממשלתית בתפקידו החשוב בהכשרת נשים חרדיות לעולם העבודה.

לבניית מערכות הכשרה מקצועיות ואיכותיות נדרשים משאבים עצומים: עדכון תכנים להתאמתם לצרכי המעסיקים, בניית תוכניות הכשרה חדשות, בניית מעטפת לימודית רחבה של מיומנויות רכות וכישורים נדרשים. לסמינרים, הגובים שכר לימוד מקסימלי מהתלמידות, המגיעות ממשפחות המצויות על קו העוני, אין את המשאבים הנדרשים. יתרה מכך, במסלולים מקבילים באקדמיה, כמו בראיית חשבון, והנדסת תוכנה, קיים תקצוב של עשרות אלפי שקלים בשנה לכל תלמיד, ובמסלולים הנלמדים בסמינרים במתכונת מקבילה ובפיקוח אקדמי מלא, אין כלל תקצוב.

ממצאי המחקר מעלים את הצורך הקריטי ביצירת תוכנית לאומית לרפורמה בהכשרות המקצועיות בסמינרים, שתכלול שני חלקים חשובים: מקצועיות והשמה.

עבור המקצועיות - נדרש להקים גוף בעל מעורבות ממשלתית, שיהיה אחראי על תכני מערכי ההכשרות בסמינרים: ילווה את בניית התוכניות המקצועיות, ייצור תכני העשרה בהתאם למיומנויות הנדרשות בעולם העבודה, יבחן את הצורך בתוכניות הכשרה חדשות ויסייע בבנייתן, יבקר את היקפי המגמות כך שיהיו בהלימה עם ביקושים לשוק העבודה ויתקצב תשתיות פדגוגיות מותאמות.

עבור ההשמה – נדרש להקים מערך השמה לבוגרות הסמינר: מערך בעל יחידות פיתוח תעסוקה אזוריות ושלוחות המרכז בתוך הסמינרים השונים, שיכלול מדורים מקצועיים, יחידות קשרי מעסיקים והתמחויות, יכולת הטמעה ובקרה על תוכניות הלימודים בסמינרים, העשרה מקצועית וסדנאות לפיתוח תעסוקתי, מאגרי משרות ועוד.

רק באמצעות לקיחת אחריות מערכתית – תקציבית, פדגוגית ורגולטורית, בדמות תוכנית לאומית מקיפה ומבוססת, יתאפשר שינוי מהותי בתעסוקת חרדים לטובת כלכלת ישראל.

יהודית מילצקי היא חוקרת במכון החרדי למחקרי מדיניות