יו"ר קרן המטבע הבינ"ל: "התחזית הכלכלית הגלובלית הפכה לקודרת יותר באופן משמעותי"

"התחזית הכלכלית הגלובלית הפכה משמעותית לקודרת יותר. 2022 הולכת להיות שנה קשה, וייתכן כי 2023 אף תהיה קשה עוד יותר, עם סיכון מוגבר למיתון" - כך כתבה קריסטלינה גאורגייבה, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, ברשומה שפרסמה היום (ד') לסיכום המפגש של ה-G20 (20 הכלכלות הגדולות בעולם) שנערך השבוע בבאלי.

"כמה מהסיכונים שמאיימים על הכלכלה עליהם דיברנו בתחזית האחרונה באפריל התממשו, והמשברים המרובים העומדים בפני העולם התגברו", הוסיפה גאורגייבה. "האינדיקטורים הכלכליים האחרונים מרמזים על כך שגם הרבעון השני היה חלש - ואנו צופים ירידה נוספת בצמיחה הגלובלית עבור 2022".

לדברי גאורגייבה, המלחמה באוקראינה, מלבד הטרגדיה האנושית שבה, רק החמירה את ההשפעה השלילית על הכלכלה הגלובלית, בעיקר באמצעות זעזועים במחירי הסחורות שגם פוגעים בצמיחה וגם מחריפים את משבר יוקר המחיה שמשפיע על מאות מיליוני אנשים – במיוחד על העניים ביותר שאינם יכולים להרשות לעצמם להאכיל את משפחותיהם. "זה רק הולך ומחמיר", כתבה. "ככל שהחששות לגבי אספקת מזון ואנרגיה גוברים, הסיכונים לחוסר יציבות חברתית עולים".

גאורגייבה רואה בהתעצמות האינפלציה איום עיקרי: "זה גרם לבנקים המרכזיים הגדולים להכריז על הידוק מוניטרי נוסף (העלאות ריבית – א"פ), דבר שהוא הכרחי אך יכביד על ההתאוששות הכלכלית. השיבושים המתמשכים הקשורים למגפה - במיוחד בסין - וצווארי בקבוק מחודשים בשרשראות האספקה העולמיות ימשכיו להפריע לפעילות הכלכלית".

בעיה נוספת שעשויה להוריד עוד יותר את התחזיות היא התלות הגדולה של אירופה בגז הרוסי: "זה רק אחד מהגורמים שעלולים להחמיר את המצב הקשה ממילא", כתבה.

לדבריה, המשימה הראשונה היא להוריד את האינפלציה. לפי הנתונים שהציגה, שלושת רבעי מהבנקים המרכזים בעולם (75 במספרם) כבר העלו את הריבית בשנה האחרונה בלבד 3.8 פעמים בממוצע. ההעלאה המומצעת נעה בין 1.7% בכלכלות המפותחות ל-3% בשווקים המתעוררים ובהתפתחות. לדבריה, התהליך "חייב להימשך עבור רוב הכלכלות בעולם", בעיקר עבור אלו שהציפיות לאינפלציה מתחילות להתנתק מיעד האינפלציה שלהן.

בהתייחס למדינות המתמהמהות, היא אמרה כי "ללא פעולה החלטית, מדינות אלו עלולות להתמודד עם ספירלת שכר-מחירים הרסנית שתדרוש העלאות ריבית אגרסיביות יותר תוך פגיעה חריפה יותר בצמיחה ובתעסוקה. לפעול עכשיו יכאב פחות מאשר לפעול מאוחר יותר".

גאורגייבה התייחסה לאפשרות שהעלאות ריבית אגרסיביות מדי יגרמו לטלטלה בשוקי ההון, ואמרה: "הפתעות אינפלציה מתמשכות יחייבו הידוק מוניטרי חד יותר מעבר למה שהשוק תמחר, מה שעלול לגרום לתנודתיות גוברת בשווקים ולמכירה בנכסים פיננסיים מסוכנים יותר (מניות) וגם בשווקי האג"ח הממשלתיות".

על כן, גאורגייבה המליצה להתערב באופן אקטיבי בשוק המט"ח, כולל רגולציה והתערבות במסחר: "במצב משברי, כאשר הזעזועים משבשבים יתר על המידה, הם אינם יכולים להיספג על ידי משטר של שער חליפין גמישים בלבד". זוהי אמירה מפתיעה, שכן באופן מסורתי הקרן תומכת בשוק חופשי, בעיקר בשוק המט"ח, ומתנגדת להתערבות מלאכותית.

יו"ר הקרן התייחסה גם למדיניות הפיסקאלית הרצויה בימים מורכבים אלו: מצד אחד, היא קראה למדינות העולם שלא לבצע הרחבות תקציבות שיגדילו את החוב הממשלתי, שממילא כבר נמצא ברמות שיא. אך מצד שני, היא הפצירה בממשלות להגדיל את ההוצאה הממשלתית, לרבות מתן סיוע של ממש, לחלשים ביותר בחברה. "העברות ישירות מהממשלה לחשבונות הבנק של משקי הבית הוכיחו את עצמן כיעילות, והן בטח עדיפות על סובסידיות מעוותות או על הטלת פיקוח מחירים על מוצרים מסויימים, שבדרך כלל לא מצליחות להפחית את יוקר המחיה באופן מתמשך", כתבה.

"צעדים חדשים אלו חייבים להיות 'ניטרליים' מבחינת תקציבית וממומנים ע"י הכנסות חדשות או הפחתת הוצאות במקומות אחרים, מבלי להגדיל את החוב", הוסיפה. "אנו בעידן חדש בו יש שיא חובות אך גם ריביות גבוהות יותר – לכן, הסוגיה הזו הופכת אותה לחשובה שבעתיים".