ממפלגת תמ"י לערס פואטיקה: חוגגים את מפעלה פורץ הדרך של ויקי שירן

"אִשָּׁה שׁוֹבֶרֶת קִיר / קוֹרַעַת לַיָּם/ רוֹצָה אֲוִיר", כתבה ויקי שירן בשירה "שוברת קיר". שירן, שנפטרה ב־2004 בגיל 57, באמת שברה קירות בחייה: היא חלוצת הפמיניזם המזרחי בישראל, היא היתה קרימינולוגית, סוציולוגית, במאית ומשוררת. מחר יתקיים בבית הקונפדרציה בירושלים ערב מחווה לחייה ופועלה במסגרת סדרת "גיבורי תרבות" של מרכז חיים גורי הנחנך כעת.

ויקי שירן. אקטיביסטית לוחמת שייצגה דור שלם | צילום: באדיבות המשפחה

שירן, שנולדה בקהיר, היתה ללא ספק גיבורת תרבות. ספר שיריה היחיד, "שוברת קיר", יצא לאור רק אחרי מותה. היתה זו שירה חשופה ואמיצה, שסללה את הדרך למשוררות המחאה המזרחיות שבאו אחריה. היא כתבה על הקול הגולה, על חוסר הלגיטימיות של המוסיקה הערבית והשפה הערבית, על המלכודות שמזמנים המבנים החברתיים. באירוע, שאותו תנחה המשוררת הפרופ' חביבה פדיה, ישתתפו חוקרת הספרות הד"ר קציעה עלון, והמשוררות אפרת מישורי ובלה אלכסנדרוב.

"ויקי שירן נפטרה בדמי ימיה אבל יחסית לזמן הקצר שהיתה פה אי אפשר לתאר מה היא הספיקה", אומרת קציעה עלון. "קודם בעבודה האקדמית שלה: היא כתבה דוקטורט על שחיתות בישראל והוכיחה ששחיתות שנעשית על יד מזרחים נתפסת אחרת משחיתות שנעשית על ידי אשכנזים. בפן הציבורי היא רצה לראשות עיריית תל אביב, ספגה לעג ובוז ואפילו לא נכנסה למועצה. למרות זאת היתה נחושה וידעה שיש לה מה להגיד ולעשות. למעשה היא ייסדה את הפמיניזם המזרחי. היתה ב'קשת הדמוקרטית המזרחית', חברה לאהרן אבוחצירא והיתה הדוברת של מפלגת תמ"י, ישות פוליטית במלוא הווייתה".

אבל שירן לא היתה רק אקטיביסטית לוחמת. לאחר מותה התגלה כי היתה גם משוררת: במשך 30 שנה כתבה את שיריה, והעדיפה שלא לחשוף אותם. "רק כשידעה שהיא גוססת וכבר עברה לדירה ליד הים, כי ביקשה למות ליד הים, היא ובעלה חיים שירן ז"ל פעלו לפרסום הספר בהוצאת עם עובד", מספרת עלון. ומכיוון ששירן עסקה רבות באסתטיקה נכללו בו גם יצירות של אמניות מזרחיות.

"כשהספר יצא לאור התחיל שיח עליו, וכל שיר שם צוטט מאז אינספור פעמים", מספרת עלון, שבעצמה כתבה מאמרי מחקר על שירת שירן. "היא כבר לא זכתה לראות את השיח סביב שיריה וכמה מצטטים מהם. איך משתמשים במונח 'שוברות קירות', ומצטטים את 'אשה רוצה לים',. יש לה שירים שוברי לב על יחסיה עם אביה. שירים נרטיביים, שמספרים סיפור. היא המשיגה בפואטיקה לראשונה הוויות של דור שלם".

שירן ביקשה שייכתב על מצבתה "משוררת". "זה היה חשוב לה", אומרת עלון, "ברבים משיריה יש דיאלוג נוקב עם שירי ויזלטיר, בעיקר עם השירים שבהם הוא מתייחס לנשים מזרחיות, שמעוררים אי נוחות. לו היתה חיה היום, היתה מתמוגגת לראות את השטף של המשוררות המזרחיות העכשוויות: עדי קיסר, תהילה חכימי, יונית נעמן ואחרות, היא היתה החלוצה של כל זה".