עובדים זרים נוטשים, חדשים לא באים

למעלה מעשרת אלפים עובדים זרים נטשו את מקומות עבודתם בענפי החקלאות, הבנייה והסיעוד מאז פרצה המלחמה. במשרד הפנים מתנהלים בעצלתיים ומסתפקים בהצהרות על גיוס עובדים ממדינות נוספות, תוך התעלמות מכך שמדובר בתהליך מורכב שגם אחרי חתימת ההסכמים הנדרשים עם המדינות החדשות, מחייב איתור עובדים מתאימים והכשרתם. פתרונות מהירים ופשוטים יותר, כמו הארכת אשרות עבודה לעובדים הנמצאים, טרם מומשו.

אתמול הודיעה רשות האוכלוסין כי היא מקדמת גיוס עובדים זרים בחקלאות בהליך מזורז: ״שר הפנים משה ארבל הנחה את הרשות לפעול באופן מואץ לגיוס עובדים זרים בענף החקלאות ממדינות חדשות, שמהן לא גיוסו עד כה עובדי חקלאות״, לשון ההודעה.

עוד קודם לכן פרסמה הרשות הודעה דומה ביחס לענף הבנייה: ״לאחר הערכות של גורמי המקצוע במשרד הבינוי והשיכון ולאור המחסור בעובדים בתחום הבנייה הוחלט לקדם מספר פעולות מיידיות, בהן הגדלת המכסה המרבית של עובדים זרים בענף הבנייה וכן הגדלת מספר העובדים לחברות הביצוע הזרות לצורך העסקתם בפרויקטים של בנייה למגורים״.

אלא שבין ההצהרות למעשים יש מרחק רב. גם ברשות ערים לחששות של המדינות הזרות לשלוח עובדים למדינה המצויה במלחמה שצפויה להימשך הרבה זמן. לכן, מציינים בה כי במקרה שלא תהיה היענות מצד עובדים חדשים, הם מקדמים את המתווה שיצרו לענף החקלאות, שלפיו עובדים שסיימו את תקופת ההעסקה המקסימלית יוכלו לשוב לתקופה נוספת, גם בענף הבנייה.

לדברי דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, אין די בהקלות שניתנו ובידי הרשות כלי ממשי שייתן מענה מיידי, אך היא ממאנת לעשות בו שימוש: "יש כמות עצומה של עובדים זרים לא חוקיים, כלומר כאלה שאשרת העבודה שלהם בישראל הסתיימה. מדובר בעובדים מנוסים, שעברו הכשרה וצברו ידע והיכרות וכל מה שצריך זה להודיע להם כי יחדשו להם את הוויזה". רז מדגיש כי חתימה על הסכמים עם מדינות נוספות, איתור עובדים מתאימים והכשרתם יארכו תקופה ארוכה, ועד אז המעסיקים בישראל יישארו ללא מענה. "יכולים לגייס במהירות 20% מתוך 36 אלף העובדים הזרים הלא חוקיים ומיד לשבץ אותם בעבודה, שהם מכירים ויודעים לבצע בצורה טובה".

מאז שפרצה המלחמה, עזבו את ישראל כ־7,260 עובדים זרים תאילנדים שעבדו בחקלאות. הנזק מעזיבתם היה מיידי, ובא לידי ביטוי בחוסר יכולת של החקלאים לקטוף את התוצרת, בעיקר עגבניות וירקות נוספים. החשש ממחסור בתוצרת טרייה הוביל את היבואנים להגביר את היבוא לישראל והשוק הוצף בשבועיים האחרונים בעגבניות, מלפפונים וגזר מטורקיה. מאות המתנדבים שהגיעו לשדות העוטף בשבוע שעבר סייעו להציל את התוצרת המקומית ולתת מענה לביקוש. אמירות קשות מצד נשיא טורקיה רג׳פ טייפ ארדואן, שאמר כי חמאס אינו ארגון טרור, הובילו לקידום המהלכים האזרחיים לחיזוק החקלאים המקומיים ואתמול אף הנחה משרד הביטחון את מנהל הרכש (מנה"ר) במשרד לרכוש מחברת "ביכורי השדה", ספקית הפירות והירקות לצה"ל, עגבניות ממשקי עוטף עזה ליחידות צה״ל.

מהמשרד נמסר: "על פי הנחיית מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (במיל') אייל זמיר, כל התוצרת החקלאית שמסופקת לצה"ל, גם במהלך המלחמה, תהיה מחקלאים ישראלים". לכך התווספו יוזמות עצמאיות כמו מהלך של שופרסל על תמיכה בחקלאים וקידום התוצרת המקומית בסניפי הרשת.

במשרד הפנים מסרו בשבוע שעבר כי כחלק מהמהלך להמשך רציפות ענף החקלאות רשות האוכלוסין וההגירה מקיימת בשבועיים האחרונים רצף פגישות עם נציגי מדינות שונות במטרה לבחון היתכנות לגיוס עובדי חקלאות ממדינות אלה. צעדים נוספים שנבחנו הם הארכת אשרות לעובדים שסיימו את תקופת העסקתם בשנה נוספת והחזרת עובדים ותיקים שסיימו תקופת רענון במדינת מוצאם. בשבוע שעבר עדכן המשרד כי מנכ"ל הרשות אייל סיסו נפגש עם שגריר סרי לנקה לצורך קידום גיוס עשרת אלפים עובדים וסוכם על גיוס מהיר. אלא שעד כה לא דווח על התקדמות בנושא.

הבעיה כאמור, אינה רק בענף החקלאות. בענף הבנייה פעלו בישראל עד פרוץ המלחמה 22 אלף עובדים, מרביתם מסין וממולדובה. מאז עזבו את ישראל 3,419 עובדים. נטישת העובדים הזרים מתווספת לאיסור כניסת העובדים הפלסטינים לישראל, שכ־75 אלף מהם מועסקים בענף הבנייה. בשבוע שעבר אמרה הרשות כי כיום עומדת מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה על 30 אלף, ובכפוף למיצוי 80% ממכסה זו, היא תוגדל בעוד 20 אלף עובדים בארבע פעימות. בנוסף לכך, משרד הבינוי והשיכון ייעל את מנגנון ההקצאה של חברות הביצוע הזרות העומדת על 12 אלף עובדים ויגדיל אותן בעוד כ־3,000 עובדים. כעת נותר למצוא את אותם עובדים ולתת מענה גם להיעדרם של העובדים הפלסטינים.