2023: מתחזיות של מיתון והאטה לרבע ראשון אופטימי במיוחד

שנת 2023 אמורה לעמוד בסימן מיתון והאטה כלכלית בגלל העלאות ריבית חדות ברחבי העולם לצורך המאבק באינפלציה הגואה והמלחמה המתמשכת באוקראינה, אך בחינת ביצועי הכלכלות השונות ברבע הראשון של השנה מראה כי בזכות הגיוון שלהן הפגיעה בצמיחה הגלובלית תהיה לבסוף מתונה יותר.

קודם כל, חשוב לציין כי התוצר הכולל של מדינות ה-OECD ברבע הראשון של השנה כבר היה גבוה ב-4.5% מרמתו ברבע האחרון של 2019, לפני שפרצה הקורונה. לפי אתר ה-OECD, מי שהוליך את ההתאוששות היו דווקא המדינות מסדר גודל שני. 7 המדינות העשירות (G7) עקפו את תוצרן מלפני הקורונה רק ב-3.2% ומעניין לציין כי דווקא הכלכלה הראשונה והשנייה באירופה, גרמניה ובריטניה, עדיין לא הגיעו לשם, אך נשוב לנושא השונות בין מדינות.

בכלכלה הגלובלית אין ואקום וכשמדינות שצומחות מהר בדרך כלל מתקשות, מדינות אחרות שמוכרות כישנוניות פורצות קדימה.

השנה זה התור של יפן. לא בכדי שוק המניות שם שובר שיאים בשבועות האחרונים. המדינה עקפה ב-1.3% את רמת התוצר שלה מלפני הקורונה וברבע הראשון של 2023 היא התמקמה בצמרת המדינות הגדולות עם צמיחה של 0.4%. לשם השוואה, בגוש האירו נרשמה צמיחה של 0.1% ובארה"ב 0.3%. התוצר של יפן הוא השלישי בגודלו בעולם (אם לא לוקחים את מדינות גוש האירו כקבוצה) ולביצועים הכלכליים החזקים שלה חשיבות רבה. יפן נהנית השנה מגידול ניכר של הביקושים בתוך המדינה והדבר מחפה על קיטון בעודף הייצוא המסורתי שלה. ביפן מונה לאחרונה נגיד חדש לבנק המרכזי, שמעוניין לסיים את המדיניות המרחיבה יוצאת הדופן שלו (ריבית שלילית מינוס 0.1) ולפחות בנקודת הפתיחה המשק שם נראה מספיק חזק כדי לשאת זאת.

כאשר מתבוננים בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו, מגלים תמונה הפוכה, שם יש חולשה בביקושים המקומיים. גידול של 1.1% בייצוא אל מול קיטון של 0.6% בייבוא מסייע לה לפצות על כך ולהשיג צמיחה של 0.2% ברבע הראשון. נכון, המספר הזה נראה קטן, אך בהתחשב בחששות ממיתון והתכווצות כלכלית – בהחלט מדובר בהישג, ודאי אם משווים זאת לגרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש, שהתוצר שלה התכווץ ב-0.1% מתחילת השנה.

מה לגבי ארצות הברית? שם משקי הבית נהנים מגידול בהכנסות ומשוק עבודה חזק, כך שהצריכה הפרטית הואצה ברבע הראשון של השנה (עלתה בקצב מהיר פי 3 בהשוואה לרבע האחרון אשתקד) והדבר פיצה על ירידה של ההשקעות במלאי.

גם בקרב מדינות מזרח אירופה, החשופות יותר למלחמת רוסיה-אוקראינה, יש הבדלים. לפי נתוני ה-OECD, בליטא ובהונגריה התוצר התכווץ, בצ'כיה הוא כמעט לא השתנה ואילו בפולין נרשמה צמיחה נאה.

בשורה התחתונה, ניתן להסיק מספר מסקנות חשובות במבט קדימה.

ראשית, הכלכלה הגלובלית שמה מאחוריה את הקורונה (לפחות רובה) וגם עם העלאות הריבית והשלכות המלחמה היא משכילה להתמודד.

שנית, יש "כוכבים תורנים" שצצים ומקזזים את השלכות הריביות הגבוהות. במקרה שלנו יפן, שם הריבית פשוט לא גבוהה, וזו כלכלת ענק. גם המעבר המפתיע של סין היישר מאפס סובלנות לקורונה לפתיחה של כל הכלכלה היא התפתחות חיובית, שלא כל כך צפו בשנה שעברה, כשהתחזיות לצמיחה הגלובלית השנה היו שליליות כל כך.

שלישית, כשהצמיחה הגלובלית בכל זאת נמוכה ומהוססת יותר, מתגלים יותר ההבדלים בין המדינות, כפי שהדגמתי בטור זה, ומאפשרים אף הם ויסות של הפעילות הגלובלית.

יש שיר שאומר: the future's so bright, I got to wear shades. אז אנחנו לא שם, אך לנוכח הגורמים שתיארתי, אני חושב שאפשר להסתכל אל השנה וחצי הקרובות דרך משקפיים כלכליות ורודות, יחסית.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות