חדוה בר: "יצרנו ב-eToro קהילה בה ניתן להעתיק השקעות של אחרים"

"אני אדבר על חדשנות פורצת דרך, אבל מאחר שאנחנו בתקופה סוערת בעולם הפיננסי אגיד גם כמה מילים על השבועות האחרונים", כך פתחה את דבריה ד"ר חדוה בר, משנה למנכ"ל eToro והמפקחת על הבנקים לשעבר בכנס The power of AI in banking של כלכליסט.

"שלושה בנקים פשטו את הרגל בשבוע האחרון: Signature Bank, Silicon Valley Bank ובנק סילבר-גייט. פשיטות הרגל הללו הן תוצאה של עליית הריבית החדה שהתרחשה בשנה שעברה בארה"ב בגלל עליית האינפלציה ובגלל כמה נפילת חברות קריפטו, בראשן FTX, שהיו לקוחות של הבנקים לעיל. סיליקון וואלי בנק מממן הרבה חברות הייטק, גם ישראליות, והרבה חברות היו לקוחות שלו. SVB לא ניהלו סיכונים כמו שצריך, הם לא ניהלו את סיכון הריבית; החזיקו אגרות חוב ארוכות מאוד של ממשלת ארה"ב, הריבית עלתה משמעותית והם הציגו הפסדים בתיק הנוסטרו שלהם. ההפסדים היו כל כך גבוהים, שלמעשה כשמסתכלים על המאזן, הם מחקו את כל ההון העצמי שלהם. אירוע מדהים בעיניי.

הם גם היו מרוכזים יותר מדי בסקטור ההייטק וריכוזיות היא דבר מסוכן. סקטור ההייטק עובר תקופה מאתגרת, וגם זה לא היה לטובתם. אז הם יצאו לגיוס הון בשוק בגלל השחיקה בתיק שלהם, מה שהוביל לאובדן אמון משמעותי ולהסתערות משיכות (Bank Run). תוך 24 שעות הבנק פשט רגל. מיד ראינו את ממשלת ארה"ב, תוך סוף שבוע אחד מתארגנת ויצאה בהודעה שכל הכספים בבנקים האלה מבוטחים.

"שלושה דברים אני רוצה להגיד: ראינו את הבנקים הישראליים בזמן הקריסה פותחים חשבונות לחברות הייטק ישראליות תוך שעות ספורות, ועזרו לחברות ישראליות שהבינו את הסיטואציה לפתוח חשבונות ולהוציא את הכסף לישראל. שאפו לבנקים הישראלים".

"שנית, לעתים שואלים אותי בגלל שהייתי המפקחת על הבנקים, איך הבנקאות הישראלית? האם זה יכול לקרות כאן? עליי לומר: הבנקים בישראל יציבים מאוד. יש להם יחסי הלימות הון גבוהים, יש עליהם פיקוח מאוד שמרני ואדוק והמון רגולציות שיש אצלנו ואין בארצות הברית כולל סיכון הריבית, וטוב שכך. אפשר להיות רגועים שמערכת הבנקאות שלנו תתפקד וגם יודעת לתפקד בתרחישי קיצון כמו ב-2008".

"אני גם רוצה לדבר על חשיבות האמון. אמון יכול להישבר ברגע; זה משפיע על בנקים, על יציבות פיננסית. בימים אלה מתרחשת הרפורמה המשפטית- ככלכלנית, אם יהיה אובדן אמון בהפרדת הרשויות, בכלכלה הישראלית, בדמוקרטיה, באי תלות של בית המשפט, נמצא עצמנו בתרחיש מאוד קיצוני בכלכלה הישראלית: נחווה עליית ריביות, אינפלציה, פיחות מאוד מהיר וכל תופעות הלוואי, כולל עליית החזרי ההלוואות ושאר השפעות מאקרו-כלכליות. אני חושבת אישית שנכון לעשות רפורמה כזו בצורה אחראית ותוך שמירה על אמון הציבור, כדי לוודא שמה שקרה לסיליקון וואלי בנק, לא יקרה לכלכלה הישראלית.

כל זה לא קשור לחדשנות, אלא רק בעקיפין, כי חלק מהבנקים תומכים בהייטק, ובקריפטו, שהוא חדשני, וצריך לנהל את הסיכונים בצורה חכמה.

כיצד טכנולוגיה יכולה לאפשר חדשנות פורצת דרך בקנה מידה עולמי. במה מתבטאת חדשנות של בנקים?

"ראינו את וואן זירו, שהוא חדשני ויפה אבל צריך להסתכל על חברות פינטק ועל הערך שלהם ללקוחות. אני היום נמצאת בחברת eToro, אני רוצה לומר מהי חדשנות פורצת דרך ולעורר השראה עבור גופים פיננסיים אחרים. כשחושבים על עולם ההשקעות הדיגיטלי אפשר לראות שטכנולוגיה מורידה חסמי כניסה. אם בעבר היינו צריכים הון מאוד גדול כדי לסחור בבורסה, eToro מאפשרת לצעירים ללא ניסיון בשוק ההון להשתתף ולהשקיע. היא מאפשרת שימוש במגוון רחב של מוצרים בבנקים המסורתיים. היא מאפשרת כלים ללמידה.

"הטכנולוגיה פורצת את המועדון הסגור של עולם ההשקעות המסורתי", סבורה בר. "eToro הוקמה על ידי שני מייסדים ישראלים. ברשת החברתית של eToro יש לנו 31 מיליון לקוחות במאה מדינות, מתוכם חלק מנהלים את כספם על הפלטפורמה. יש לנו 1,500 עובדים, חלק גדול מהם בישראל והיתר ב-12 משרדים בעולם. יש לנו 3,500 נכסי השקעה ואפשר לסחור דרכנו ב-17 בורסות ברחבי העולם ולקנות מטבעות קריפטו".

"יצרנו קהילת משקיעים. מה שאנחנו מכנים 'Social Investing'. בעולם החדש יש שיתוף חברתי, כמו בפייסבוק. מה שמייחד את eToro הוא הרעיון של Copy Trading - ניתן לראות מה אחרים עושים. מישהי יכולה לראות את התיק שלי ושל מישהו אחר בארצות הברית. ניתן לראות את ביזור ההשקעה - נגיד גוגל, ביטקוין, אפל - ואז להעתיק את תיק ההשקעות שלו, כי ניכר שהיו לו ביצועים טובים בשנים האחרונות.

"בעצם אני יכולה להיכנס לשוק ההון בעזרת סכום קטן - 50 דולר בלבד - ולהעתיק את תיקי ההשקעה אנשים מכל רחבי העולם. יתרה מכך, כבר לפני עשר שנים, eToro קיבלה לקוחות חדשים מבלי לפגוש אותם פנים אל פנים. היום 75% מהלקוחות מזוהים לגמרי בעזרת אמצעי זיהוי אלקטרוניים וחיבור למאגרי מידע בכל מיני מדינות בעולם".

"החדשנות שלנו גם מתבטאת באימוץ מוצרים חדשים. למשל, התחלנו לאפשר לאנשים לסחור בקריפטו לפני עשר שנים. ויש לנו כיום 80 מטבעות קריפטו. כמו שכולנו יודעים, יש הרבה סיכונים בקריפטו: הלבנת הון, הונאות, סנקציות, מעילות, מימון טרור. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת כדי לנטר את הסיכונים האלה ולהבין מאיפה הכסף הגיע, ויש לנו כלי ניהול סיכונים שמתאימים לקריפטו".

"בסופו של דבר, יש סיכונים ועלינו להחליט שאנחנו מוכנים לספוג סיכונים. לפעמים הטמעה של מוצר חדש לא תצליח, אבל צריך תיאבון סיכון לחדשנות. כרגולטורית לשעבר, ברוב המקרים אנחנו רואים שהתעשייה מתקדמת יותר מהר מהרגולציה וצריך להסביר להם את הטכנולוגיה החדשה. בנקים הפכו להיות הרבה יותר דיגיטליים; הם עושים שיתופים פעולה עם פינטקים, אבל הם עדיין פחות חדשניים מהם וימשיכו להיות פחות חדשניים בעתיד, כי יש להם תיאבון סיכון נמוך ונדרשים לספק יציבות הרבה יותר גבוהה. הפער בין חברות פינטק ובין בנקים לא צריך להיות גדול כל כך, כי החדשנות נותנת ערך ללקוחות".