הוריקן ניקול בפלורידה ב־2022. תכיפות ועוצמת אסונות הטבע יתגברו | צילום: REUTERS/ Marco Bello
קר, מתחמם, לוהט: כך משבר האקלים ישנה את חיי האנושות
יום כדור הארץ יצוין בסימן של כישלון מדינות העולם להאט את הסלמת משבר האקלים. כלכליסט ממפה את ההשלכות הצפויות של אוזלת היד
כמדי שנה, בסוף השבוע הקרוב יצוין יום כדור הארץ במדינות רבות - מסורת שהחלה עוד בשנות ה־70 במטרה להעלות את המודעות למאבק במשבר האקלים ולצורך בהגנה על משאבי הטבע עבור הדורות הבאים. אלא שלאנושות אין השנה הרבה סיבות טובות לחגוג. מדינות העולם נכשלות במאבק במשבר האקלים ודוחפות את תושבי כדור הארץ להתמודדות עם טלטלות אקלימיות ברחבי הגלובוס.
הפעילות האנושית מובילה את כדור הארץ למשבר מחריף. דו"ח מדעני האקלים של האו"ם שפורסם בחודש שעבר מבהיר, כי אלא אם ננקוט בפעולה כעת כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית, הדורות הנוכחיים והעתידיים יחיו בעולם חם ושונה בהרבה מזה שאנו מכירים כיום. העולם כבר התחמם ב־1.1 מעלות צלסיוס בממוצע בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, וכיום לא נותרה כמעט פינה שאינה מושפעת משינויי האקלים הדרמטיים: שריפות, הצפות, בצורות, גלי חום כבדים הגובים חיי אדם כבר הפכו תדירים, עוצמתיים ותכופים יותר.
ככל שיחלפו השנים ללא פעולה משמעותית, כך תחריף הפגיעה של שינויי האקלים בבריאות, בביטחון המזון ובפרנסה. ישובים ייהפכו בלתי ראויים למגורים בשל עליית הטמפרטורה או גובה פני הים, מערכות אקולוגיות יקרסו ומיני בעלי חיים ייכחדו. ההזדמנות להימנע מההשפעות הגרועות ביותר של המשבר האקלימי שרירה וקיימת, אך ככל שמדינות העולם יימנעו מצעדים נחרצים, כך חלון ההזדמנויות לפעולה ילך וייסגר. "כלכליסט" מציג: כך עלול להיראות כדור הארץ בקרוב.
המשבר הכלכלי יחריף, מחירי המזון יטפסו
את המחיר של המשבר האקלימי משלמת הכלכלה כבר היום, והוא ילך ויעלה ככל שהמצב יחריף. בעשור האחרון הסתכמו הנזקים הישירים של אסונות כאלה בכ־1.3 טריליון דולר (כ־0.2% מהתמ"ג העולמי בממוצע לשנה).
ב־2022 לבדה חוותה ארה"ב 18 אסונות מזג אוויר ואקלים נפרדים בשווי מיליארד דולר כל אחד. לפי הערכות סוכנות הביטוח סוויס־רה, סערות, שיטפונות ושריפות גרמו לנזקים בהיקף של 260 מיליארד דולר ב־2022. מדובר בסכום גבוה משמעותית מהממוצע השנתי שנרשם בעשור האחרון, העומד על 207 מיליארד דולר.
גלי חום שהולכים ומתרבים מובילים גם הם לנזקים כלכליים כבדים באובדן יבולים, עליהם נסמכות מערכות המזון. המשמעות המיידית היא עליית מחירי מזון וסחורות, ובעתיד גם ימים רצופים וארוכים בהם עבודות שונות המתבצעות מחוץ למזגן כמו בנייה או חקלאות, לא יוכלו להתבצע בשעות היום.
מעלות החום יזנקו, שריפות יתעצמו
כל עלייה של שבריר מעלה היא קריטית ומגבירה את ההסתברות להיווצרות אסונות אקלימיים ולפגיעה במערכות כדור הארץ. אם האנושות לא תחתוך במהלך העשור הנוכחי כ־50% מפליטות גזי החממה, הרי שעד שנת 2037 יתחמם כדור הארץ במעלה וחצי נוספות, בין השנים 2055 ל־2074 ב־3 מעלות, ועד סוף המאה עלולה ההתחממות להגיע לסף של ארבע מעלות צלסיוס.
הקיץ יהפוך יבש יותר ובכך יתדלק שריפות רבות יותר, בצורות ממושכות וצמצום של מקורות המים. לכל אלו יש כבר היום השפעה קשה על העולם. כך למשל, מאז ינואר 2021 נאלצו מיליון מתושבי סומליה לנטוש את בתיהם בחיפוש אחר מזון, זאת בעקבות הבצורת הקשה ביותר שפקדה את ארצם ב־40 השנים האחרונות.
ומה צפוי במדינת ישראל? בחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר) ייתכנו שני גלי חום חמורים בחודש, שיימשכו 4-3 ימים ושבהם תשרור טמפרטורה של עד 49 מעלות צלסיוס. צריכת החשמל תזנק בשיעור של 10% מהשיא, והתמותה צפויה לטפס ב־8.5% מעל הממוצע. במקביל, כמות המשקעים השנתית תתכווץ ב־15%-30%.
בעלי חיים ואלמוגים ייעלמו
משבר האקלים מוביל למשבר אקולוגי חמור. כמיליון מיני בעלי חיים כבר נמצאים בסכנת הכחדה מוחשית, ובהתחממות של 2 מעלות צלסיוס נאבד 99% משוניות האלמוגים. הסבת שטחי טבע ובתי גידול למטרות של בנייה, הקמת תשתיות והכשרת שטחים חקלאיים אחראית כיום על אובדן של 75% ממיני הצמחים ובעלי החיים בעולם.
המערכות האקולוגיות מאפשרות את היציבות האקלימית ואת החיים על פני כדור הארץ מאז ומתמיד. הן מייצרות חמצן, סופחות פחמן, מטהרות ומספקות מים, מזון ואנרגיה. פירושו של דבר, שהן מייצרות גם ערך כלכלי עצום, ולפי הערכות מומחים, השווי של שירותי המערכות האקולוגיות וההון הטבעי עומד על 44 טריליון דולר בשנה. עולם שבו פחות דבורים יספקו שירותי האבקה ופחות יערות יספחו גזי חממה, יהיה עולם עני יותר, על כל המשתמע מכך.
ישראל נכללת במפת האזורים החשובים ביותר בעולם לשמירה על המגוון הביולוגי, שכן היא נמצאת באזור גיאוגרפי המחבר בין שלוש יבשות וכמה אזורי אקלים ומכילה מגוון גדול של בתי גידול. אלא שבשל העלייה בהיקף האוכלוסייה ותכנון בזבזני של שטחיה המצומצמים, ישראל מאבדת מדי שנה שטחים פתוחים בגודל של העיר נתניה. ב־2019 התכווץ המגוון הביולוגי בכ־4% בהשוואה ל־2015-2013.
כלכלות חזקות יחסלו משאבים
האנושות כבר כילתה את המשאבים שנחוצה לטבע שנה כדי לחדשם, והתחילה לצרוך משאבים על חשבון השנים הבאות.
אך לא כולם מנצלים את הטבע במידה שווה. אם העולם כולו היה צורך משאבים כמו ארה"ב, הרי שהיו נדרשים חמישה כדורי ארץ כדי לספקם. צריכת משאבים בהיקפים דומים לאלה של גרמניה היתה 'זוללת' שלושה כדורי ארץ, ואילו של ישראל, 2.9.
לפי דו"ח שפורסם באחרונה, ארה"ב אחראית על 27% מהשימוש העודף בחומרים, והאיחוד האירופי ובריטניה על 25%. מדינות אחרות בעלות הכנסה גבוהה כמו אוסטרליה, קנדה, יפן וסעודיה אחראיות ביחד על 22% מצריכת המשאבים. לשם השוואה, מדינות עניות יותר בדרום כדור הארץ צרכו יחדיו 8% בלבד מהמשאבים.
צריכת היתר גוברת, באופן מיוחד של מוצרים לשימוש קצר, כמו כלים חד־פעמיים. אלה מגיעים למזבלות ונותרים לזהם את הטבע במשך שנים ארוכות. צריכה מופרזת המחמירה את ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים כוללת גם הלבשה, קוסמטיקה, אלקטרוניקה ומזון.
פסולת הפלסטיק תמשיך להיערם
האנושות מייצרת כיום 400 מיליון טונות פלסטיק בשנה לעומת 2 מיליון בלבד בשנות ה־50. ארה"ב לבדה משתמשת מדי שנה ביותר מטריליון פריטים חד־פעמיים הקשורים למזון, ואילו משק בית מערבי ממוצע רוכש 18.3 ק"ג של צעצועי פלסטיק בשנה.
כמיליון בקבוקי פלסטיק נרכשים ברחבי העולם בכל דקה, כשלצורך הפקתם משתמשים בעולם ב־17 מיליון חביות נפט בשנה — מעט יותר מהכמות הדרושה למכוניות לנסועה של שנה. על מנת לייצר בקבוק מים נדרשת כמות אנרגיה גדולה פי 2,000 כמעט מזו הנדרשת לייצור מי ברז. ומיחזור? לא כדאי לתלות בו תקוות. רק 9% מהפלסטיק שיוצרו עד היום מוחזרו. לפי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי וקרן אלן מק'ארתור, 2% מהפלסטיק שמגיעים למערכות המיחזור אכן מומרים לפריט שימושי.
בישראל, יותר מ־90% מהפסולת בקרקעית הים כוללים פלסטיק. בעלי החיים כבר משלמים את המחיר. רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה מצאו פסולת פלסטיק בכל צבי הים שנבדקו.