נועה קירל - לגמרי פנומנל

לפני עשר שנים יצא סרטו החינני של איתן פוקס "בננות", המספר על קבוצת חברים שכותבת שיר וכנגד כל הסיכויים הופכת להיות איתו נציגת ישראל באירוויזיון.

בסוף הסרט הגיבורים ושירם מגיעים למקום השני. זו בחירה תסריטאית מעניינת — אמיצה או פחדנית: אם כבר סרט שכולו סוכר ופנטזיה, למה לא לתת להם לזכות במקום הראשון? זו שאלה שהעסיקה אותי שנים, ואז באה נועה קירל, שהגיעה למקום השלישי השבוע באירוויזיון, אחרי שבמשך דקות ארוכות בעת ההצבעה היא הייתה ממוקמת במקום השני, ונתנה לי את התשובה: להגיע למקום הראשון הופך את הזכייה לאירוע לאומי, להגיע למקום השלישי זה זכייה אישית, פרטית. להגיע למקום הראשון זה הוליוודי מדי. ישראל רוצה לחלום שהיא הוליווד, רק שהיא לא יכולה לתת לעצמה את האשליה הזאת עד הסוף. כי הוליווד זה מתוק מדי, סכריני מדי, לא־מתקבל־על־הדעת מדי, אז עושים הוליווד עם טוויסט והופכים את המקום השני לניצחון הגדול, זה שנשמע באמת בר־השגה.

אפילו הוליווד כבר יודעת זאת. המקום השני הוא ריאליסטי יותר, והוא ניצחון מתוק מספיק. מי שלימד אותנו את זה הוא סילבסטר סטאלון, שכתב את "רוקי", וכיכב בו בתפקיד הראשי. בסרט הראשון בסדרה כשרוקי קורא תיגר על אלוף העולם, אפולו קריד, זה נראה לסטאלון מופרך מדי שהוא גם יצליח לנצח. אז רוקי מפסיד — הוא נהיה רק סגן אלוף העולם באיגרוף. אבל עצם המסע, האימונים, והעמידה בקרב מול מישהו שחזק ממנו עשרות מונים, הוא ניצחונו הפרטי. שנים אחר כך, ב"רוקי 4", כשרוקי נלחם בזירה נגד המתאגרף הרוסי איוון דראגו, והקרב הופך למלחמה בין מעצמות — רוקי כנציג ארה"ב ודראגו כנציג בריה"מ — ברור שכאן הוא חייב לנצח. כי כאמור, בדיוק כפי שלמדנו מ"בננות", המקום הראשון הוא ניצחון לאומי, המקום השני הוא ניצחון אישי. לכן "רוקי" הראשון זכה באוסקר ו"רוקי 4" נהפך לבדיחה.

ההגעה של קירל למקום השלישי כאילו לקוחה מסרט של פיקסאר, שבאופן מפתיע גם הם חוזרים שוב ושוב למוסכמה החדשה ש"להגיע למקום הראשון" ו"לנצח" זה לא אותו דבר: ספידי מקווין ב"מכוניות" מגיע למקום השלישי במרוץ הסופי, ממש כמו קירל, והוא גאה מאוד בהישגו. דאש, הילד מ"משפחת סופר על", מגיע בתחרות הריצה של בית הספר למקום השני, אף על פי שכולנו יודעים שהוא הכי מהיר בעולם. ככה זה: הבלתי נסבלים והמאוסים מגיעים למקום הראשון, הדמויות האצילות והאנושיות מסתפקות במקום השני או השלישי. זה גם מה שקורה בסוף של "מעריצות צמודות": נבחרת המעודדות והמעודדים בראשות קירסטן דאנסט מגיעה למקום השני בטורניר, והסרט זוכה בקתרזיס לא צפוי, מתוך הבנה שזה מספיק טוב, מקום ראשון זה יותר מדי.

השיר שזכה באירוויזיון השנה שואל את פראזת הפתיחה שלו מ"המנצח זוכה בכל" של אבבא. נועה קירל ביצעה שיר חדש: המקום השלישי זוכה בכל. אלה החומרים שמהם עושים את הסרטים של הוליווד החדשה, הלא־קלישאתית, והלא־סכרינית, שם מצוי ההפי אנד האמיתי.