עו"ד אבי מורה עו"ד יותם כוכבי | צילום: יח"צ פירון
התכנית החדשנית של בנק ישראל: שקל דיגיטלי – היכונו ל עידן חדש בעולם התשלומים
עולם התשלומים והעברות הכספים חווה שינוי דרמטי. ככל שחולף הזמן מתגברת מגמת הנטישה של אמצעי תשלום מזומניים לטובת אמצעי תשלום אחרים כגון כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלום למיניהן והעברות בנקאיות המתבצעות באופן דיגיטלי. כך גם עולה מפרסומים של בנק ישראל, אשר מצביעים על ירידה בשימוש במזומן בעסקאות בישראל. ניתן להעריך כי הסיבה לכך טמונה בעיקר בהתפתחות הטכנולוגית ובשינויים בהרגלי התשלום של ציבור הצרכנים. לצד זאת, גם למדינה השפעה לא מבוטלת על השינוי האמור בעולם התשלומים. כך, לא ניתן להתעלם מהתפתחות הרגולציה המגבילה את השימוש במזומן, ומהמאמצים שנוקטת המדינה לצמצום "ההון השחור", כחלק מהמאבק במעשים העולים כדי הלבנת הון. על כן, מתוך כוונה לקדם אמצעי תשלום שאינם מזומניים, בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, מקדם תכנית פעולה להנפקת שקל דיגיטלי.
יודגש כי בדומה לבנקים מרכזיים זרים, בנק ישראל טרם קיבל החלטה רשמית בדבר הנפקת מטבע דיגיטלי במועד עתידי מסוים. בנק ישראל מכין תכנית פעולה, כך שבמידה ולהערכתו ייווצרו בעתיד תנאים שיביאו לכך שהתועלת מהנפקת שקל דיגיטלי תעלה על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים הקשורים בפרויקט זה, הוא יהיה ערוך ומוכן להוציא תכנית זו אל הפועל. לפי פרסום של בנק ישראל, דוגמה לתנאים כאלו הם: הנפקת מטבעות דיגיטליים על ידי מדינות אחרות; ירידה בשימוש הלגיטימי ובמכובדות של מזומן בעסקאות בישראל; חדירה משמעותית של אמצעי תשלום פרטיים (כגון מטבעות קריפטוגרפיים מוכרים) כאמצעי תשלום בשימוש נרחב והתפתחויות טכנולוגיות במערך התשלומים.
להנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי השלכות משפטיות רבות, בתחומים שונים ומגוונים. לכן, יש לתת את הדעת על היתרונות והקשיים שעתיד השימוש בשקל הדיגיטלי, לזמן לנו.
תשלום באמצעות שקל דיגיטלי עתיד לכלול שני מאפיינים מרכזיים: המאפיין הראשון הוא "סופיות". מאפיין זה מורכב משני שלבים: (1) שלב האל-חזור, שבו המשלם לא יהא רשאי לשנות את הוראת התשלום שנתן; (2) שלב הסופיות שבו מקבל המוטב את הכסף ששולם וכעת יכול להשתמש בו כאוות נפשו; המאפיין השני הוא "מיידיות". משמעותו של מאפיין זה היא העברת התשלום באופן מיידי מן המשלם למוטב, 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.
כיום, האלטרנטיבות לעסקאות סופיות ומיידיות הן שתיים: תשלום מזומני והעברת זה"ב (העברת זה"ב היא הוראה לתשלום או העברה המתבצעת בזמן אמת, תוך מספר דקות, שאיננה ניתנת לביטול). תשלום מזומני מצריך מפגש פיזי, ובכך מקשה על הנוחות בביצוע עסקאות, בפרט כאשר הצדדים לעסקה נמצאים מרחק מסוים זה מזה. מגבלה נוספת הנוגעת לעסקה הכרוכה בתשלום מזומני קושרה בהיקף תשלום מצומצם יחסית, נוכח חקיקתו של החוק לצמצום השימוש במזומן. העברת זה"ב לעומת זאת, אמנם עדיפה בהקשרים אלו על תשלום במזומן, אולם היא לא באמת מיידית, אלא אורכת מספר דקות, היא אינה זמינה למשתמשים בה 24/365 (בשבתות, חגים ומועדים), וכוללת תשלום עמלה.
תשלום באמצעות שקל דיגיטלי, על פי בנק ישראל, צפוי להיות מיידי, זמין 24/365 ולא יצריך תשלום עמלה, ממש כמו מזומן, רק באופן דיגיטלי. היבטים אלה מהווים התקדמות טכנולוגית ויתרון משמעותי ביחס לנהוג בעבר.
מסקר של הבנק המרכזי האירופאי עולה כי מיידיות התשלום והעמדת הכסף ששולם לשימוש מהיר על ידי המוטב היא בעלתי חשיבות גדולה מאוד עבור בעלי העסקים. זאת, בין היתר, מפני שהיא מקלה על ניהול תזרים המזומנים באופן משמעותי. אך יתרה מכך, הסקר הראה כי בעלי עסקים אינם מרוצים מאמצעי התשלום הקיימים כיום, אשר אינם כוללים בתוכם מאפיינים של סופיות ומיידיות, וכך גם הציבור הרחב בכללותו אשר אינו מרוצה ממשך הזמן של אמצעי התשלום הקיימים.
לצד היתרונות הברורים של השקל הדיגיטלי כאמצעי תשלום, ניתן למנות מספר חסרונות וקשיים: (1) קושי לבטל עסקאות, לדוגמה, באמצעות הכלי של הכחשת עסקאות הקיים בכרטיס אשראי; (2) מהירות ההעברה עשויה להקל על עבריינים, שישתמשו באמצעי תשלום זה להשלים את הפעולה העבריינית ולעשות שימוש בכספים לפני שיתגלו, ללא הותרת עקבות; (3) שאלת הגבלת השימוש באמצעי התשלום, בין על ידי קטינים שאינם מבינים את דרכי השימוש בו, ובין על ידי אוכלוסייה בוגרת שאינה מורגלת בשימוש בו, באופן שעשוי להוביל לתרמיות כנגדם, או לשימוש פסול אחר.
קשיים אלה דורשים בחינה מדוקדקת בטרם החלטה על הנפקת מטבע מרכזי דיגיטלי. ואולם, חשוב לציין כי הטלת מגבלות על שימוש במטבע דיגיטלי, נראית ככזו החותרת תחת הצורך המקורי להנפקתו, שהוא הרחבת חירותם של אנשים וחברות במסגרת פעילותם הצרכנית והעסקית, וכן פתיחת אפשרויות התשלום העומדות בפניהם באופן משמעותי, לטובת הקלה על ביצוע עסקאות.
עם זאת, ראוי לשקלל מספר יתרונות מרכזיים של מטבע דיגיטלי: ראשית, מדובר בכלי אותו ניתן לממשק לכלים דיגיטליים אחרים. כך לדוגמה, שימוש בחוזים חכמים בעסקאות נדל"ן יוכל להבטיח כי הבעלות תועבר לרוכש רק עם קבלת התשלום, ובכך להפחית את הצורך בשירות נאמנות של צד שלישי, ולמזער את הסיכון להונאה; שנית, העובדה ששימוש במטבע הדיגיטלי תאפשר סליקה מיידית, ודאית, יעילה, בטוחה וזולה הרבה יותר מאשר מסלקה מרכזית שמחייבת עלויות תיווך משמעותיות. כל אלה מחייבים לבחון אם ניתן לקדם מיזם זה.
כפי שצוין, בדומה לישראל ישנן מדינות רבות אחרות בעולם שפועלות לקידום מטבע דיגיטלי עצמאי, וחרף הקשיים הנזכרים, ראוי לבחון את קידום הפרויקט על בסיס היתרונות הייחודיים הגלומים בו, אשר עולים על החסרונות והקשיים שבצדו.
בסופו של דבר, במסגרת ניהול סיכוניו יוכל כל אדם או תאגיד לבחור אם השימוש במטבע דיגיטלי רצוי מבחינתו או לא, על בסיס היתרונות והחסרונות הטמונים בו , אולם לפחות יהיה בידו אמצעי תשלום נוסף אפשרי. כך או אחרת, נראה כי עולם התשלומים מצוי בפני תחילתו של עידן חדש, אותו נחווה בעתיד הקרוב מאד.
מאת עו"ד אבי מורה, שותף במחלקה המסחרית ועו"ד יותם כוכבי ממשרד עורכי דין פירון .
d&b – לדעת להחליט