"מחירי גידולים מסוימים יקפצו ויהיו כאלה שנצטרך להיפרד מהם - כמו תותים"

"מחירים של גידולים מסוימים יקפצו וגם יהיו לא מעט גידולים שנצטרך להיפרד מהם, במיוחד כאלו שדורשים הרבה ידיים עובדות כמו תותים למשל. יהיו גם התאמות, למשל זיתים לשימורים אין מי שיקטוף אז בתקופה הקרובה כל מה שייקטף יהיה לשמן ולא לזיתים כבושים". כך מתארת אילה נוי מאיר, אגרונומית, יזמית בתחום חקלאות בת קיימא והצלת מזון את העתיד הקרוב בענף החקלאות בישראל, עתיד שיושפע בעיקר מהצמצום המשמעותי בכוח האדם עם למעלה מ-20 אלף עובדים פלסטינים שלא יכולים להיכנס לארץ ועוד אלפי עובדים זרים שחזרו לארצם.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

ההתמודדות מתחדדת עוד יותר לאור העובדה שבשנים האחרונות החקלאים מסתמכים יותר ויותר על עובדים זרים. בשנים 2015-2021 מספר העובדים הישראלים ירד בקרוב ל-15% ומספר העובדים הפלסטינים והזרים עלה ביותר מ-20%. פתרונות משרד החקלאות בנושא כוללים בין היתר מענק כלכלי לעובדים זרים שיסכימו להישאר והארכת תקופת הוויזה, לצד תוכנית משרד הפנים לקידום גיוס עובדים זרים ממדינות נוספות בהליך מזורז. בתחילת החודש כבר נחתם הסכם ראשון לגיוס כ-10 אלף עובדים מסרי לנקה.

על פי סקירת משרד הכלכלה והתעשייה מסתמן מחסור בתוצרת טרייה (פירות, ירקות, חלב וביצים) ולכן נחזה עליית מחירים מתונה במוצרים האלו. במשרד החקלאות מעריכים שהחקלאים בעוטף, שם מרוכזים כ־70% מגידולי העגבניות בארץ, לא יצליחו לבצע שתילות לקראת החורף הקרוב. על פי המשרד, "תהיה ירידה בייצור המקומי בעיקר עגבניות מדצמבר עד אפריל". לדברי מאיר, "המשבר התזונתי יתחיל להיות מורגש עוד חודשיים שלושה כאשר לא יצליחו להגיע ולעבד את השדות בעוטף". אגב, לראשונה מתחילת המלחמה, חזרו השבוע לבארי לזרוע חיטה בשדות, ובימים הקרובים צפויים לזרוע שם 3,000 דונם חיטה, במקום 5,000 דונם בשגרה.

מאיר ממליצה למנות פרויקטור רשמי שימפה וינהל את אתגרי החקלאות לאור המציאות החדשה. "לבחון אזורים שאפשר להשקיע בהם יותר ולהשתדל לצמצם כמה שאפשר את התלות שלנו בייבוא. בין היתר להשקיע בגידולים מזינים כמו עדשים, קינואה ושומשום". בהקשר זה חשוב לציין שבמשרד החקלאות בשיתוף רשות מקרקעי ישראל החלו למפות שטחים חקלאיים וחממות במרכז הארץ ובבקעה, שיכולים להיות תחליף לחקלאי העוטף. כחלק מהתוכנית המדינה אמורה להשתתף ב–75% מעלויות הפיתוח של השטחים שיימצאו.

במקביל, בשבועות האחרונים יצאו לדרך שורת מיזמים ממשלתיים ועצמאיים במטרה להקל על החקלאים. למשל ארגון "לקט ישראל" שבימי שגרה עוסק בהצלת מזון והעברתו לנזקקים באמצעות עמותות, בתקופה הנוכחית הרחיב את הפעילות עם ריכוז בקשות החקלאים וקישור לאלפי מתנדבים. בנוסף, בלקט ישראל הקימו קרן ייעודית לתמיכה ישירה בחקלאים: כ-800 חקלאים באזור העוטף, הנגב המערבי ובגבול הצפון כבר התחילו לקבל סיוע כספי מידי בסך אלפי שקלים למשפחה. במבט לטווח הארוך יותר אפשר להצביע על קרן ייעודית שהקימה חברת שטראוס עם הארגון "עד שהחיוך יחזור לשדות", ובמהלך חודש ינואר ייצא קול קורא לחקלאים שרוצים להגיש בקשה לתמיכה.

מאיר ממליצה לנצל את ההזדמנות ולחזק את הקנייה הישירה, כאשר הריווח הוא בכל היבט אפשרי - מזיהום אוויר, פחות הדברה ועד צמצום פחתים וקשר ישיר בין החקלאי ללקוח. "האסון הנוראי שקרה הציף את המרחק העצום שיש בין החקלאי לצרכן. דרך אלפי המתנדבים, שווקי האיכרים, שיתופי הפעולה בין החקלאים לצרכנים, כיום כולנו מודעים יותר לאפשרויות נוספות. עד היום חקלאי לא חשב על אופציה של מכירה ישירה וכיום הוא רואה שאפשר להתנהל אחרת. ככל שנקצר את המרחק בין התוצרת החקלאית לצלחת יהיה פחות בזבוז, גם לחקלאים וגם לצרכנים. גם בהיבט הכלכלי עם צמצום הפחת של הפירות והירקות וגם בהיבט התזונתי, במצב אידיאלי שהחקלאי קוטף ואתה קונה ממנו את המוצר יומיים אחרי, אתה אוכל את הפרי כשהוא בערכים התזונתיים הכי טובים שלו".

על פי מאיר, בהזדמנות זו חשוב גם להעמיק את השינוי בכל הקשור לחקלאות מקיימת, שמתמקדת בניצול ושימור הקרקע לטווח הארוך. ישראל נמצאת במקום הראשון בשימוש בחומרי הדברה ויש לזה מחיר. "כבר היום כשליש מהקרקע שיש לנו הולכת להיכחד. הקרקעות מתות כי אנחנו לא מתייחסים למרקם העדין שלהן. אנחנו משתמשים בחומרי הדברה וריסוסים פלוס מזג האוויר שמשפיע לרעה עם שיטפונות והצפות שסוחפים את הקרקע המעובדת נטולת השורשים. בספרד למשל מדברים על 5% קרקע שהם מאבדים כל שנה. יש כמה פרקטיקות שמטרתן למנוע סחף של קרקע, פרקטיקות שלקוחות בעיקר מהחקלאות האורגנית וכיום במשרד החקלאות כבר מממנים את חלקן בענף כולו".

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.