ההסכם עם לבנון: היתרונות, החסרונות וההשפעה על מאגר כריש

ראש הממשלה יאיר לפיד הצהיר אתמול כי לבנון וישראל הגיעו להסכמות וייחתם הסכם להסדרת הגבול הימי בין המדינות. ההסכם צפוי לעלות היום לאישור בקבינט ולאחר מכן להגיע אל הממשלה, לקראת החתימה המסתמנת (ראו הרחבה משפטית בעמוד זה). "כלכליסט" עושה סדר בפרטי ההסכם והשלכותיו.

להסכם הגז המלא לחצו כאן

מה עמד בבסיס המחלוקת בין שתי המדינות ואילו ניסיונות נעשו לפתור אותה?

המים הכלכליים הם שטח שבו יש למדינה האפשרות הבלעדית לנצל את משאבי הטבע הנמצאים בהם. גבולות ימיים כאלו נקבעים על פי הסכמה בין המדינות, כאשר יש שתי שיטות נהוגות בעולם לקביעתן, על פי צורת קו החוף. הפער בין השיטה שישראל תומכת בה לעומת השיטה שלפיה לבנון תומכת בקביעת הגבול יוצר שטח של 860 קמ"ר - הנמצא במחלוקת.

סבב השיחות הנוכחי הוא השלישי במספר. הסבב הראשון התקיים בשנים 2012-2010 בתיווך אמריקאי. הלבנונים סירבו להצעת המתווך האמריקאי פרדריק הוף שחילקה את השטח ל־55% ללבנון ו־45% לישראל. סבב השיחות השני התקיים בשנת 2020 בחסות האו"ם, אז הציגו הלבנונים קו דרומי יותר מהעמדה שהציגו לפני כן. הקו החדש כלל חלק ממאגר כריש אך הוא אינו מתבסס על שיטה בינלאומית המוכרת בעולם לקביעת גבול ימי והוא אינו רלבנטי למשא ומתן היום.

מי הוביל את סבבי השיחות מטעם ממשלת ישראל?

ראש צוות המשא ומתן הישראלי היה אודי אדירי, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה, שפרש מהתפקיד לפני כשבוע וחצי. בנוסף, הובילו את השיחות ראש המל"ל ד"ר איל חולתא, מנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז ומנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת.

מהם האינטרסים הכלכליים והביטחוניים של כל צד להסכם?

לישראל שני אינטרסים משמעותיים בחתימה על ההסכם. מבחינה כלכלית, ההסכם יאפשר לפתח את מאגר הגז קאנא/צידון הנמצא בשטחן של שתי המדינות ובהתאם לקבל הכנסות מהגז שיופק. עם זאת, מדובר במאגר גז אחד, שנמצא בשטח שתי המדינות, כך שהיקפי ההכנסות מהמאגר מוגבלים. פרטי ההסכם והערבויות שתקבל ישראל כדי שהתמלוגים אכן יועברו טרם נחשפו. היתרון המרכזי של ההסכם הוא במישור הביטחוני והאסטרטגי. ראשית, ההסכם כולל הכרה בינלאומית ב"קו המצופים" שהוכרז באופן חד־צדדי על ידי ישראל לאחר הנסיגה מלבנון בהתאם לצורכי מערכת הביטחון הישראלית. שנית, פיתוח אסדת גז בלבנון יאפשר לייצר אינטרס משותף עם לבנון לייצב את האזור מבחינה ביטחונית, על מנת שהפקת הגז לא תיפגע.

אינטרס ישראלי נוסף הוא שעצם חתימת הסכם עם מדינה עוינת יכול לאפשר פתח לשינוי המגמה ביחסי המדינות.

מהצד הלבנוני, המדינה נמצאת במשבר הכלכלי הקשה בתולדותיה (ראו הרחבה בעמוד זה). פיתוח מאגר גז, אף שפיתוחו צפוי לקחת 6-3 שנים, יאפשר לשקם את המדינה מהמשבר הכלכלי באמצעות יצוא וגם לעזור לשקם את משק האנרגיה הקורס במדינה.

איפה יעבור קו הגבול שיאומץ לאחר חתימת ההסכם?

ההסכם המתגבש כולל אימוץ כמעט מלא של העמדה הלבנונית ביחס לשטח (קו 23), מלבד 5 ק"מ הסמוכים לחוף. 5 הק"מ הסמוכים לחוף יהיו על פי "קו המצופים", כפי שדרשו במערכת הביטחון הישראלית. מדובר בקו שישראל הציבה באופן חד־צדדי לאורך החוף לאחר נסיגת ישראל מלבנון. לאחר ההסכם ככל הנראה הקו יהיה מוכר בינלאומית כקו הגבול.

מה יעלה בגורל מאגר צידון/קאנא שנמצא בשטח שהיה במחלוקת?

במקביל להגדרת הגבול הימי, לאחר חתימת ההסכם יתחילו בפיתוח מאגר צידון/קאנא. את המאגר יפתחו החברות המחזיקות בזיכיון מטעם לבנון, ובראשן חברת טוטאל הצרפתית, כאשר ישראל תקבל פיצוי על החלק במאגר הנמצא בשטחה.

ללא הסכמה על הגדרת הגבול הימי, לא ניתן לפתח משאבי טבע הסמוכים לשטח המדינה האחרת או החוצים את הגבול. בין ישראל ולבנון חוצה את הגבול הימי מאגר הגז הטבעי קאנא/צידון. מרבית המאגר נמצאת בשטח לבנון, אך מכיוון שחלקו גם בשטח ישראל פיתוחו דורש הסכמה בין המדינות.

כיום לא ידוע עדיין האם יהיה ניתן להפיק גז מהמאגר ויש לבצע בדיקות נוספות, כולל קידוחי אקספלורציה שמטרתם לבחון בוודאות גבוהה יותר את כמות הגז במאגר והאם הוא ניתן לפיתוח.

מהם הוויתורים שנאלצת לבצע ישראל לפי ההסכם?

בדומה לכל הסכם, ישראל נאלצת לבצע ויתורים. בעצם הוויתור על השטח יש שני הפסדים מרכזיים. הראשון, פחות אחוזים ממאגר צידון/קאנא כעת נמצאים בשטח ישראל, ולכן הפיצויים שתקבל נמוכים יותר. ההפסד השני שישראל עושה הוא ויתור על משאבי טבע נוספים שייתכן ויימצאו באזור.

כיצד מאגר כריש שנמצא בשטח ישראל נקשר להסכם?

מאגר כריש אינו קשור להסכם באופן ישיר. גם לאחר אימוץ העמדה הלבנונית (קו 23) כל המאגר נמצא בשטח ישראל. עם זאת, נסראללה איים בעבר כי אם לא יהיה פיתוח גז בלבנון, הוא ימנע את פיתוח מאגר כריש. בחודש יולי האחרון שלח נסראללה כמה כטב"מים לעבר האסדה שיורטו על ידי כוחות צה"ל.