לא עניין למחלקת תאגידים: הטיפול בחנן מור צריך להפוך לסמל

רוח חדשה מנשבת ברשות ני"ע מאז נכנס לתפקיד היו"ר ספי זינגר. פתאום חברות מגלות שמערכת הדיווחים למשקיעים היא לא וולונטרית ויש מי שבוחן את הדיווחים שלהן מבעד לזכוכית מגדלת. המקרה של חנן מור החזקות הוא אחד מהם. המכתב ששיגרה הרשות לחברה אתמול הוא מהחמורים לסוגו, והוא מספק נקודת מבט מבהילה לגבי רמת הדיווח של חברה שפעם היתה קטנה, אבל בשנים האחרונות נסחרה בשווי של כמיליארד שקל וגייסה מהבנקים והמשקיעים 2.7 מיליארד שקל באשראי ואג"ח.

על פי מכתב הרשות, חנן מור לא דיווח, אף שהוא מחויב לכך, על סימני אזהרה כמו תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת וגירעון בהון החוזר. הפרקטיקה מאפשרת לחברות לחמוק מגילויי אזהרה שכאלו באמצעות טכניקות חשבונאיות, מילים יפות ותחזיות ורודות לגבי ההמשך, וזה גם מה שעשתה חנן מור במקרה הזה. כשהכל מסתדר לאף אחד אין טענות, אבל כשהעסק מתפוצץ, כפי שקרה במקרה שלה, צריך לבדוק לעומק מה לעזאזל קרה כאן.

לפי המכתב של הרשות קרה הרבה מאוד. לא רק שחנן מור לא דיווח על סימני האזהרה האמורים, הוא גם סיווג הלוואה לזמן קצר כהלוואה לזמן ארוך, הוא לא פרסם את הדו"חות הכספיים של אחת מהחברות־הבנות אף שהיה צריך לעשות כן, הוא לא סיפק גילוי מהימן להלוואות החברה, והרשות מצאה פערים בין תנאי ההלוואות לבין הדיווחים עליהן למשקיעים. כמו כן, לא צוין כי לצורך התזרים החזוי שסיפקה החברה בסופו של דבר, הונח שמועד הפירעון של הלוואות החברה בגין קרקעות אמור היה לחול בשנת 2023, יוארך עד לאחר קבלת היתר בנייה.

הרשות כותבת כי זה נעשה "חרף העובדה שבמהלך תקופת הדו"חות התקופתיים הגורמים המממנים את אותן ההלוואות הערימו קשיים בהארכת מועדי הפירעון, כאשר הסכימו להאריך את מועד הפירעון לתקופות קצרות בלבד ודרשו לשם כך, בין השאר, העלאה מהותית בשיעור הריבית או הוספת בטוחות".

נשאלת השאלה מה כן דיווח חנן מור למשקיעים? הוא בעיקר ניסה לסמא את עיניהם באופטימיות קוסמית שאחזה בו ובכל מיני נתונים פיננסיים שלא סיפקו את התמונה המלאה. לחברת נדל"ן ממונפת כמו חנן מור יש חובה בסיסית לספר למשקיעים את האמת בשני מישורים שמעניינים אותם - החוב ומצבו מול המממנים שלה, ומצב המכירות והנדל"ן המניב שהיא מחזיקה, כדי שאלו יוכלו להרכיב תמונת מצב מציאותית ולהחליט האם ההשקעה בחנן מור מצדיקה את הסיכון. ברגע שהמשוואה הזו לא מתקיימת ומוסתר מידע מהותי מהמשקיעים, נשבר החוזה.

בימים אלו החברות הציבוריות, במיוחד חברות הנדל"ן, מרכיבות את התמונה הזו למשקיעים במסגרת הדו"חות הכספיים שנתיים. הענף סובל מהסערה המושלמת: אין פועלים, אתרי הבנייה עובדים בחצי כוח, הריבית שעלתה הרחיקה את הרוכשים מאתרי המכירות והחובות תופחים. כולם מסתכלים על חנן מור ושואלים את עצמם מה יקרה אם נסתיר את מועד פירעונה של ההלוואה הזו, נסווג אותה לזמן ארוך במקום לזמן קצר או לא נספק תזרים מזומנים חזוי כי רואה החשבון סיפק תירוץ עלוב.

זו הסיבה שהתשובה לחברות המדווחות צריכה להיות ברורה וחד־משמעית: מי שמשחק עם החוזה מול המשקיעים צריך להגיע לקומה השלישית ברחוב מונטיפיורי בתל אביב ולענות לחוקרי רשות ני"ע על שאלות. זו הסיבה שאנשי הרשות היו צריכים מזמן כבר להגיע למשרדי החברה עם ארגזים, לאסוף את כל המחשבים הרלבנטיים ולתשאל את כל בעלי התפקידים שהיה להם חלק בעבירות הדיווח החמורות לכאורה.

בקיצור, הטיפול בחנן מור כבר היה צריך מזמן לעבור ממחלקת התאגידים ברשות למחלקה הפלילית. בגלל חומרת העבירות ומידת שכיחותן, בגלל הפרופיל הציבורי הגבוה של החברה, ובגלל ההשפעות שיש למקרה מסוג זה על רמת הדיווח של חברות אחרות. אם במקרה הליך שכזה מתנהל ברקע באופן סמוי, זה כבר לא מספיק, בטח לא לאחר שהפערים בין המציאות לבין דיווחיה של החברה, על פי המכתב שפרסמה הרשות, היו כה גדולים.