"הגיוסים של סטארט-אפים בשלבים מוקדמים חוזרים וצוותים חזקים מגייסים כסף"

"לחברות סיד היו כמה חודשים יותר רגועים, השוק חוזר, צוותים חזקים מגייסים כסף. זה נכון שיש חברות שיותר קשה להן לגייס, אבל רוב הקרנות בפעילות גם אם לא באותו היקף כמו קודם. חברות בשלב A נמצאת בהרבה יותר מתח. קרנות הון סיכון התחייבו להשקיע כסף, אבל לא רוצות להשקיע בחברות שכבר יש להן שווי גבוה, לכן הכסף זורם יותר למטה. סבב ה-A יותר קשה, בעייתי, אבל פחות מכפי שחששנו", כך אמר עו"ד איתי פרישמן, שותף מחלקת התאגידים וניירות ערך במיתר באירוע Early on the Spot של כלכליסט ובנק לאומי, שנערך היום במתחם ריברסייד בתל אביב.

פרישמן התייחס גם להשפעה של שווי גבוה בגיוסים בתקופת השיא על מצב החברות היום. "זה לא המייסדים שהעלו את מחירי השווי, הם רק לקחו מחירים שנתנו להם משקיעים. היו מקרים שיזמים רצו ללכת על משהו יותר רגוע, אבל המשקיעים אמרו מה שנותנים לכם תיקחו. החברות שגייסו הרבה כסף בתקופת השיא היו אמורות להיפגע ראשונות מהמשבר. אבל בינתיים הן לא נפגעות כי יש להן הרבה שומן לעשות טעויות. הבעיה היא מה אסטרטגיית היציאה שלהן. כי ההנפקה התרחקה, ומכירה בגלל השווי הגבוה בגיוס זה קשה".

בנוגע לכך שקמים כיום פחות סטארט-אפים חדשים אמר פרישמן: "זה שילוב של הרבה גורמים. הרבה יזמים שלפני שנתיים בקלות יצאו מחברות גדולות יושבים ומחכים, לא רצים קדימה. מראש יש פחות הצע של יזמים, ובוודאי שיש לזה השפעה, אבל זה גל. היינו בתחתית, ברגע שיש תחושת יציבות זה יכול לשנות את מצב הרוח של היזמים והמשקיעים. הבעיה במשבר היא פחות בסיד, אלא בשלבים היותר מאוחרים. יזמים שהקימו חברה ראשונה לפני שלוש-ארבע שנים רגילים לשוק שהוא רק עולה לא יודעים שהם יכולים למכור את החברה או לגייס בפחות מהסיבוב האחרון. או שיש לך מוצר מצוין, אבל ללקוחות אין תקציב לקנות. היזמים רגילים לשוק שעולה, ופתאום מבינים שזה לא פשוט כמו שחשבו. אני שומע הרבה קולות של בוא נחפש קונה, וזה מטריד אותי כי היינו במצב שחשבנו שנבנה בישראל חברות יציבות וגדולות".

אלי ברדה, שותף בכיר ביקורת הייטק ב-EY ישראל, אמר בהקשר זה: "ב-2010, כמות היזמים שפגשתי בשלבים מוקדים היתה שלוש ביום, מאז התבגרנו, קמו חבורת מדהימות, המשקיעים כאן הם ברמה הכי גבוהה שיש אבל באיזה שהוא מובן אנחנו משלמים את המחיר, איבדנו את השכבה המאוד מוקדמת, את המשפך שמייצר את החברות הגדולות. זה לא קורה מספיק. זה לא היה בתכנון שהחברות יצמחו לשווי של 10 ו-15 מיליארד דולר. יצאנו מהסטרטוספרה, וחלק מהמחיר הוא שפחת הרעב לקום ולהקים סטארט-אפ קטן. זה חלק מהתשלום שאנחנו משלמים. נצברו כאן ידע ויכולות עמוקים, יש רעב לקחת חברות עד הסוף ולא למכור מהר, אבל הרעב ליזמות, לקחת סיכון של שלב מוקדם, קטן. בשביל גידול אקספוננציאלי בתעשייה אנחנו חייבים לדחוף את היזמים לכיוון הזה".

דיליה פקלמן, ראש ענף חברות בצמיחה ותאגידים בלאומיטק, הסבירה איך משפיע המצב המאקרו-כלכלי על השוק. "אנחנו חיים כבר תקופה בעולם של אי-ודאות וחשששות", אמרה. "כדי להביא השקעה, יזם צריך לעבוד הרבה יותר קשה מבעבר. משקיעים פועלים לאט יותר ובזהירות רבה יותר. צריך רעיון ממש טוב שפותר בעיה אמיתית, עונה על צורך אמיתי בשוק, וצריך לעבוד קשה. יזמים מזיעים כדי להביא את ההשקעה הבאה. יזמים קבעו בגיוסים הקודמים שווי גבוה מדי, גייסו הרבה כסף, וזה יותר לחץ על החברות להביא תוצאות לקראות הגיוס הבא כדי להצדיק את השווי. פה אנחנו רואים קושי בגיוסים. אין צורך בסכומים הגדולים האלו. עדיף ליזם לעבוד עם 80% מכוח האדם הרצוי ולא לעבוד עם 120%. גם חברות שגייסו סכומים גדולים לא רגועות. כי הן צריכות להצדיק את השוווי. לגבי מי שגייס פחות כסף השאלה, אם תכנן את ה-runway כמו שצריך, כי היום הרבה יותר קשה לגייס כסף".