התנהלות הפרקליטות במשפט זדורוב - שפל חדש

המשפט החוזר של זדורוב לא מפסיק לספק סנסציות - ועכשיו המתח הגלוי, ולמעשה ההתקוטטות הבלתי פוסקת, בין התביעה לבין ראש הרכב השופטים אשר קולה, הגיעה לשפל חדש.

לפני כשבועיים, במהלך דיון במשפטו החוזר של רומן זדורוב, הנאשם ברצח תאיר ראדה, אמר השופט קולה כי במשפט "נעשו דברים שאסור שייעשו במדינה מתוקנת" וכי מופעלים לחצים פסולים על בית המשפט. לאחר הדיון, פנתה הפרקליטות לבית המשפט בבקשה "להבהרת אמירותיו" של השופט וכן לעצור את המשך הדיונים בתיק עד לקבלת הבהרות. בתגובה, השופט קולה דחה את בקשת הפרקליטות וקבע שהמשפט יימשך כסדרו.

השופט אשר קולה. קבע כי המשפט יימשך כסדרו | צילום: אלעד גרשגורן

אלא שבכך לא באה הפרקליטות על סיפוקה. השבוע, כאילו לא ניתנה החלטה חד-משמעית של בית המשפט מספר ימים קודם לכן, היא הגישה בקשה נוספת לשופט "להבהרת אמירותיו". צריך לומר זאת באופן ברור - בקשת ה"הבהרה" של הפרקליטות שהופנתה לשופט קולה נטולת כל בסיס משפטי, ובעיקר - עושה לפרקליטות יחסי ציבור גרועים ביותר.

ככלל, בשיטת המשפט הישראלית לא ניתן לערער על החלטות ביניים תוך כדי ניהול ההליך הפלילי ויש להמתין לסיומו. והנה עכשיו, לאחר שבית המשפט דחה את בקשת הפרקליטות להבהרות והורה על המשך ניהול המשפט, שבה הפרקליטות והגישה את הבקשה הנוספת שהשופט קולה יבהיר את דבריו, תוך שהיא מקפידה להביע את "דעתה" כי אם השופט לא יעשה כדבריה, ההכרעה הסופית בתיק "תוטל בספק ציבורי ומשפטי עמוק".

כלומר, לא זו בלבד שהפרקליטות ביקשה מבית המשפט הבהרות והשהיית ההליך הפלילי ללא כל בסיס משפטי לעשות כן. כאשר בקשתה נדחתה, היא הרשתה לעצמה לבקש פעם נוספת בדיוק את אותו הדבר. אם כך - הפרקליטות מסרבת לקבל את החלטת בית המשפט שלא לספק לה הבהרות ושלא לעכב את שמיעת התיק ולמעשה כמו דורשת מהשופט להיעתר לבקשתה שכבר נדחתה. זאת, על אף שכאמור אין אפשרות חוקית לערער על החלטת בית המשפט בשלב זה של ההליך.

הגשת בקשה זהה נוספת מיד לאחר החלטה מפורשת בעניין מצטיירת כבריונית, כמעין "הורדת ידיים" שבה הפרקליטות מנסה לנצח תוך הפעלת לחץ על בית המשפט. החלטת בית המשפט אינה בגדר המלצה, ואין לפרקליטות אלא לכבדה ולערער עליה במסגרת הערעור על הכרעת הדין, ככל שתמצא לנכון.

כדאי גם לזכור שהפרקליטות הייתה יכולה לבקש מהשופט קולה לפסול את עצמו, ומטעמיה היא נמנעה מכך. נראה שהפרקליטות מבינה שלא נכון להגיש בקשה לפסילת השופט מהמשך שמיעת התיק. תחת זאת, היא מנסה לפעול בדרכים עקיפות כדי לגרום לשופט לפרוש כביכול מיוזמתו. וכיוון שאין לבקשה טעם משפטי, אי אפשר שלא לחשוד שהיא נועדה לצרכים תקשורתיים וטקטיים.

התנהלות זו של הפרקליטות באה לאחר שורה של מהלכים נפסדים מצידה בתיק. אי אפשר לשכוח את העליהום מצד הפרקליטות על ד"ר מאיה פורמן-רזניק לאחר עדותה שלא הייתה נוחה לתביעה, את זעמה של הפרקליטות על נציבת הביקורת דאז, הילה גרסטל, ש"העזה" למתוח עליה ביקורת ואת השתלחות הפרקליטות רק בחודש שעבר בד"ר חן קוגל, מנהל המכון הפתולוגי, שהגיע כעד הגנה בתיק.

מוטב לו זמנם, מרצם וכשרונם הרב של הפרקליטים היה מושקע בניהול משפט זדורוב במקצועיות וענייניות, תוך קשב רב להערות השופטים ולבסוף בהסקת מסקנות מערכתית, על מנת שפרשה כזו לא תשנה.

רומן זדורוב. על הפרקליטות לזכור שלא צריך להיות לה עניין בהרשעתו - אלא בהגעה לחקר האמת | אלכס קולומויסקי

על הפרקליטות לזכור שלא צריך להיות לה עניין בהרשעת זדורוב בהכרח, אלא בהגעה לחקר האמת. בהתאמה, כל פעולותיה צריכות להיות מכוונות להצגת התמונה המלאה בפני בית המשפט כדי לסייע לו להגיע להכרעה נכונה בפרשה הטראגית הזו. הפעלת לחץ על בית המשפט במסווה של בקשות סרק הנעדרות כל רלוונטיות להוכחת אשמתו של זדורוב, דווקא היא זו שתורמת לאובדן אמון הציבור במערכת ועשויה לגרום לאותו "ספק ציבורי ומשפטי" שהפרקליטות טוענת שהיא כל כך חוששת ממנו.

עו"ד לאה בירק היא סניגורית פלילית, מרצה לסדר דין פלילי ומתמחה לשעבר בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)