ברהט נוסעים פי 2 ברכב הפרטי מאשר בגבעתיים

מי שגר בפריפריה נאלץ לשלם יותר על דלק ולבזבז יותר זמן בכבישים, כך לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מצביעים על קשר ישיר בין היקף הנסועה ברכב לבין המרחק של היישוב מהמרכז ומעמדו הסוציו־אקונומי. הנתונים משקפים גם שביישובים ערביים וחרדיים נוהגים ברכב למרחקים גדולים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. כמו כן, היישובים הערביים מאופיינים בכמות גדולה יחסית של כלי רכב לנפש, וזאת לעומת כמות רכבים קטנה יחסית לנפש במגזר החרדי. הנתונים משקפים את התלות הגבוהה של תושבי הפריפריה ברכב הפרטי, וזאת בין היתר בעקבות היעדר תחבורה ציבורית נגישה וצורך לגמוא מרחקים ארוכים כדי להגיע למקומות עבודה וסידורים אחרים.

לפי הנתונים, שבחנו את היקף הנסועה בכלי רכב ב־96 ערים בישראל, העיר רהט היא העיר שבה השימוש בכלי רכב הוא הנרחב ביותר, כאשר רכב פרטי של תושב רהט נוסע כ־20.9 אלף ק"מ בשנה בממוצע. אחרי רהט מככבת ערד עם 19.1 אלף ק"מ בממוצע בשנה לרכב ואחריה כפר קאסם עם 18.7 אלף ק"מ. הערים שבהן השימוש ברכב הפרטי הוא הנמוך ביותר הן ערי גוש דן: רכב פרטי בגבעת שמואל והרצליה נוסע בממוצע כ־12.2 אלף ק"מ בשנה, בתל אביב־יפו 11.8 אלף ק"מ, וגבעתיים סוגרת את הדירוג עם 10.9 אלף ק"מ בלבד.

נתוני הלמ"ס שיקפו גם את היקף הבעלות לרכב לתושב ביישובים השונים. לפי הנתונים, טירה היא היישוב עם הכי הרבה רכבים לנפש עם יחס של 492 רכבים לכל אלף תושבים. היישובים שבהם יש הכי מעט רכבים לנפש הם כולם חרדיים, כאשר היישוב עם הכי מעט רכבים לנפש הוא מודיעין עילית עם 70 רכבים לכל אלף תושבים ולפניו ממוקמות ביתר עילית, בני ברק, אלעד ובית שמש. היקף הרכבים הנמוך במגזר החרדי מתקיים גם בגלל הבדלים בדפוסי השימוש ומצב סוציו־אקונומי נמוך אך גם בגלל שכמות הילדים בהם גדולה באופן יחסי לעומת יישובים אחרים.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, התייחס לדברים וכתב: "התחבורה הציבורית בפריפריה נמצאת בפיגור גדול אחרי התחבורה הציבורית במרכז כך שתושבים רבים נאלצים לנסוע ברכב הפרטי ולבזבז כסף רב. שיפור התחבורה הציבורית יוביל לכך שרבים יבחרו לעשות שימוש באוטובוס ולהשאיר את רכב הפרטי בבית". יעקב הוסיף כי בעזרת שיפור מערך הסעת ההמונים בפריפריה "נוכל לחסוך בחיי אדם על ידי צמצום תאונות הדרכים ובנוסף נוכל להוריד את זיהום האוויר והנזק הסביבתי".