התנגדות לצוואה: מאחורי הקלעים

מתי תבוטל צוואה?

כולנו מכירים את סיפור הירושה של צביקה פיק ז״ל.

דומה כי לא היה כלי תקשורת אחד שלא סיקר, תיחקר או כתב על הדרמה שהתחוללה במשפחה לאחר לכתו.

סיפור חייו, כמו אומנותו, כיוצר, מלחין וזמר לווה בעוצמות גבוהות ובדרמות. צביקה נישא למירית שם אור, יוצרת ואמנית מוכשרת בזכות עצמה, ולהם נולדו שלושה ילדים - בנלי פיק, שרונה פיק פדרמן ודניאלה פיק טרנטינו. כאשר ילדיו בגרו וחלקם נישאו ואף הביאו לו נכדים, צביקה ומירית התגרשו. צביקה היה בזוגיות עם אישה הצעירה ממנו בשנים רבות, שירה מנור, ולהם נולדו שני ילדיו הקטינים.

לימים, במהלך טיסה, מספרים קרוביו, כי צביקה עבר אירוע מוחי והילך בין חיים למוות. הוא שרד, אך נותר עם פגיעות נוירולוגיות בעיקר.

בשנת 2015, טרם האירוע המוחי, ערך צוואה ובה הוריש את רכושו לכל ילדיו באופן כמעט שווה, כאשר היה יתרון קל לילדיו הקטינים. באותה עת, הוא דאג לבטח את כל ילדיו בצורה שוויונית, בביטוחי חיים בסכומים גבוהים. לאחר האירוע המוחי, ותקופות שיקום ארוכות, לא היה מי שלא הזיל דמעות כשצפה בראיונות עימו, מגמגם ומתקשה לדבר, ואיטי בתגובותיו. בתקופה זו צביקה ערך שינוי של הצוואה, אך הפעם העניק את כל רכושו לשני ילדיו הקטינים. זמן לא רב לאחר מכן, יחסיו עם שירה התערערו, וכשנה לפני מותו הם נפרדו תחת הסכם. עיקר ההסכם כלל מזונות עבור הקטינים, ולעניין הרכוש כמעט ולא העניק דבר לשירה. צביקה לא שינה את צוואתו לאחר שחתם על הסכם הגירושין, אולם בסמוך לגירושין, הוא שינה בכתב ידו את מוטבי הפוליסות. לא עוד חמישה מוטבים, היינו כל ילדיו שהיו מוטבים באופן שווה, אלא הקטינים הפכו למוטבים בלעדיים, תוך שהוא ממנה את ביתו דניאלה פיק-טרנטינו להיות נאמנה על כלל רכוש הקטינים. לאחר מותו, כמו במרבית המקרים, נדרשו כל חמשת ילדיו לחלוקת הירושה. כך התעוררה המחלוקת העיקרית בין שני הצדדים. ילדיו הבגירים ממירית שם אור, לעומת שני ילדיו הקטינים, משירה מנור.

עד כאן הרקע העובדתי שידוע ופורסם בתקשורת.

מחמת חסיון בבית משפט למשפחה, לא ניכנס לטענות של כל צד ולא נתאר את תוכנם, למרות שרובם כבר פורסמו. בדיעבד, התברר כי המקרה הפרטי של צביקה פיק ז״ל יכול ללמד את כלל הציבור סוגיות משפטיות העשויות להתקיים במקרים לא מעטים, בענייני ירושה וצוואות, כאשר במוקד המחלוקת - ילדים מנישואין קודמים אל מול הילדים מהאישה החדשה.

יש האומרים כי צוואה היא המסמך החשוב ביותר שאדם עורך בימיו, משום שהוא ורק הוא, קובע מה יעשה ברכושו אחר מותו. לכן, המחוקק קבע תנאים מחמירים וקפדניים, הן לעריכתו והן לעורכו. כך למשל, לא ניתן לערוך צוואה אם אדם אינו כשיר רפואית ונפשית בעיקר, לצרכי צוואתו.

עו"ד מאיר בר מוחא | צילום: ניב קנטור

בנוסף, צוואה חייבת להיערך ולהיחתם תחת עדים או ראיות שמצביעות ישירות על עריכתה ע"י המצווה .הלכה למעשה, כל התנאים הקפדניים על פי החוק נועדו להוכחת רצונו וכשירותו של המצווה.

לכן, ולשם ההמחשה, צוואה יכולה להתבטל אם יוכחו הפגמים האמורים לעיל או כי היתה תלות, או השפעה, או ניצול בלתי הוגן כלפי המצווה המוכיחים כי רצונו החופשי של המצווה נשלל.

חוק הירושה קובע גם תנאים צורניים לעריכת צוואה, וכאשר נופלים בה פגמים שכאלה, הגם שהם צורניים, הרי אלה עשויים להצביע על היעדר רצונו המוחלט והחופשי של המצווה. כמו למשל זהות העדים ואופן חתימתם על הצוואה, או אם בכלל חתמו או הכירו את המצווה, הרי יהיו מיקרים שיבחנו כעדים פסולים.

דוגמא נוספת היא צוואה סתומה, שלא ניתן להבין ממנה מי היורש ואף לא להשלים פרטים בדבר רצונו של המצווה. קיימת אף דוגמא של צוואה שנשתכחה ועוד מיקרים שקצרה היריעה מלהכיל.

פגמים אלו יתוקנו ע״י בית-משפט כאשר ניתן להתחקות ולאמוד את דעתו ורצונו של המצווה בעת עריכת הצוואה.

כל אדם קרוב, או בעל עניין, יכול להתנגד לצוואה. זאת מהטעמים האמורים באופן כללי לעיל, ובכפוף לפרטים שבחוק ובהלכות הפסוקות. (תקדימים בלשון הכלל).

ההתנגדות דומה לכתב תביעה שמגיש המתנגד כנגד מי שמבקש לקיים את הצוואה. לכן, רק מומחים בתחום ובעלי נסיון רב, מומלצים לייצג.

בבואכם לבחור פרקליט שכזה, עליכם להבין כי אין די בכך שהוא מכיר או בקיא בחוקים ובכללים. עליו להיות מוכשר בניהול ליטיגציה (דיונים ואומנות השכנוע בבתי משפט). עליו להיות בקיא ומנוסה גם בחקירות נגדיות. בניהול תיק הוכחות, נטל ההוכחה מוטל על הצד המתנגד. לכן, רצוי שהפרקליט יהיה כאמור מנוסה, מוכשר ואם גם חכם, הרי זהו בונוס רצוי, במיוחד כאשר מדובר במקרה בעל סיכון משמעותי, וההיקף הכספי או הרכושי גדול מאד.

הכנת ההתנגדות והראיות, אף הן מצריכות נסיון, מומחיות וכישרון רב, לצפות את המהלכים המשפטיים החל משלב הפטירה ועד לשלב לסיום ההליך.

למשל, טענת היעדר כשירות: עיקר ההוכחה תלוי בגילוי מסמכים רפואיים ובגילוי טקטי ומוקדם של המסמכים והעדים שיובאו לתמיכה בכם, או הכרה מוקדמת של המומחים אשר ימונו בתיק ככל שימונו להעיד על כשירותו של המצווה. גם כאן יש משמעות לנסיונו של הפרקליט. את מי לבחור במי להתנגד, וכיצד לעזור למומחה להובילו למטרה הרצויה שלכם.

ואילו למשל, כאשר מדובר בטענת תלות והשפעה בלתי הוגנת, הרי לנסיונו של הפרקליט ישנה חשיבות גדולה יותר ואמורה לבוא לידי ביטוי גדול יותר, משום שהוכחת טענה כזו היא קשה מאד, והוכחתה או סתירתה, יתכנו ברוב המוחלט של המקרים, מחמת נסיונו וכישרונו של הפרקליט לתחקר ולתשאל את העדים או לסתור ולהזים אותם ולקעקע את אמינותם או אי אמינותם.

במילים אחרות, להוכיח כי המבקשים לקיים את הצוואה, קרוביהם והעדים שלהם, ניצלו את המנוח המצווה או כי השפיעו עליו השפעה בלתי הוגנת. בנוסף, ואף חשוב לא פחות מכל אלה, יש לערוך הכנה מוקדמת של העדים מטעמכם.

במקרים בהם משרדי נדרש בניהול הוכחות של טענת תלות והשפעה בלתי הוגנת, חקירת עורכי הצוואה שהם בדרך כלל עורכי-דין, אשר יעשו הכל, כדי להגן על מעמדם שמם וכבודם, כמי שערכו את הצוואה (לעיתים ברשלנות גמורה ואף חמור מכך, אימתו עדים שלא היו כשירים או נוכחים או סתם ערכו צוואה לאדם לא כשיר בעבור בצע כסף - יש האומרים שהם דווקא החולייה החלשה בהוכחות) נערכת בטקטיקה מיוחדת. כן אני נוהג לחקור נמרצות ובתקיפות את העדים לצוואה, וברוב המקרים עורך תחקיר מוקדם עליהם ועל סיבותיהם להעיד. והוא הדין כאשר הנוטריון הוא שערך את הצוואה .

לסיום, אדגיש שוב כי נסיונו של פרקליט ותחכומו המיוחד יגדילו את הסיכוי לזכות בהתנגדות או כמובן בהתגוננות מפני התנגדות.

מאת עו״ד מאיר בר-מוחא, משרד עו״ד בר-מוחא , בעלים

d&b – לדעת להחליט